אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל

















התקף לב של נהג מונית עקב התנהגות נוסעים

נהג מונית, לקה בהתקף לב בשל התנהגות בוטה של נוסעים. תחילה הוא חש כאבים בחזהו ושב לביתו, ובלילה פנה לבי"ח, שם אובחן

התקף לב של נהג מונית עקב התנהגות נוסעים – "תאונת דרכים"!?

ת.א. (שלום ת"א) 56405/07 סלמן עזרא נ' "הראל"

 

 

מאת: עו"ד שמואל מורד

 

 

 

1.        

 

 

 

1.       התובע, נהג מונית, לקה בהתקף לב בשל התנהגות בוטה של נוסעים. תחילה הוא חש כאבים בחזהו ושב לביתו, ובלילה פנה לבי"ח, שם אובחן התקף לב.


בעדותו סיפר הנהג כי הנוסעים חייבו אותו להרים את הווליום של הרדיו במונית, דיברו אליו תוך איומים, "ליטפו" את עורפו כמעשה של אזהרה, ואילצו אותו להמשיך בנסיעה, אף שהודיע להם כי הוא איננו חש בטוב. לבסוף, הוא הביא אותם ליעדם, והם ירדו מבלי לשלם.

 

2.         ב"כ התובע טען כי התקף הלב שאובחן הינו "נזק גוף עקב שימוש ברכב", כהגדרתו בחוק הפלת"ד, בעוד בא כח חברת הביטוח טען כי לא התקיים הקשר הסיבתי המשפטי בין השימוש ברכב לבין הנזק, ועל כן הארוע איננו נחשב לתאונת דרכים. לחילופין הוא טען כי הרכב שימש זירה להתרחשות, אך לא גרם לה.

 

3.         ביהמ"ש ניתח את המונחים "שימוש ברכב" ואת מבחני הסיכון ומבחני השכל הישר, המהווים את המבחן המשולב לבחינת הקשר הסיבתי המשפטי הדרוש להוכחת הארוע כארוע של תאונת דרכים, והוא מצא כי מאחר והתובע הותקף והושפל על ידי הנוסעים על מנת שיביאם למחוז חפצם, להבדיל מהתקפה או השפלה לשמה, כמטרה עיקרית, הרי שלדעתו התקיים יסוד המטרה התחבורתית בהגדרה. לכן, בשל הסיכון הטמון בעיסוק של נהיגת מונית, ובשל הקשר בין הנזק לבין האילוץ להמשיך ולנהוג, הוא סבור כי לפניו "תאונת דרכים", וכך פסק.

 

4.       במלוא הצניעות נאמר, כי אנו חולקים על מסקנה זו, ודווקא בשל מבחני הסיכון והשכל הישר הנחוצים לבחינת קיומו של הקשר הסיבתי הדרוש בין השימוש ברכב לבין הנזק. אין להניח כי כוונת המחוקק היתה לתת להתרחשות מרגע ההטרדה של הנהג ע"י הנוסעים, ועד לאבחונו של התקף הלב בלילה, לחסות בצל חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בוודאי לא אחרי תיקון מס' 8 לחוק, שסייג את תחולתו ביתר שאת. אנו מסופקים אם בכלל לפנינו "מאורע", במשמעות ההגדרה של "תאונת דרכים" – דהיינו ארוע חד פעמי, אגרסיבי, פתאומי ובלתי צפוי, הדרוש על פי הפסיקה כדי לענות על יסוד "המאורע" שבהגדרה.  

 

אם בכל זאת התרחש "מאורע" כזה במובנו המשפטי, ואם ניתן בדוחק להשקיף על התקף הלב שאובחן בלילה ככזה, הנה קשר בינו לבין "שימוש ברכב למטרות תחבורה" –לא היה.

 

לפסק הדין המלא באתר הרשות השופטת