פסיקה: כתב הכיסוי הזמני התבקש לאחר אירוע השוד

תא (י-ם) 4440/09 חברת פז מעלה אדומים שרלין גד ולידה בע"מ נ' הראל חב' לביטוח בע"מ

בית המשפט: השלום בירושלים

פסק הדין ניתן ביום: 7/5/2015

על ידי כב' השופטת: עינת אבמן-מולר

עניינו של פסק הדין: האם חוזה הביטוח היה בתוקף במועד שבו התבצע השוד בתחנת הדלק?

רקע: מדובר בכתב כיסוי שנמסר למבוטח ביום שבו אירע השוד לאחר שהשוד כבר קרה וזאת בעקבות משא ומתן ארוך של המבוטח מול סוכן הביטוח.

בית המשפט דחה את התביעה

מתוך פסק הדין:

"על כריתת חוזה ביטוח חלים דיני הכריתה הכלליים הקבועים בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. תנאי יסודי ליצירת חוזה הוא גמירת דעתם של הצדדים להתקשר זה עם זה בחוזה המסויים. מבחן גמירת הדעת הוא מבחן אובייקטיבי השם דגש על הגילוי החיצוני של ההסכמה. משמעותו המעשית של המבחן האובייקטיבי היא כי גמירת דעתם של הצדדים נלמדת על פי אמות מידה חיצוניות – נסיבות העניין, התנהגות הצדדים, דברים שאמרו לפני כריתת החוזה ולאחריה ותוכן החוזה עצמו. על כן, יש לבחון אם יש בהצעה ובקיבול העדה על גמירת דעת ואם ההצעה מסויימת דיה כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה ((ג' שלו, דיני חוזים – החלק הכללי (תשס"ה), 174-172); ע"א 702/89 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' נועם אורים, פ"ד מה(2) 811). במקרה דנן אין לומר כי היתה העדה על גמירת דעת מצד שני הצדדים קודם ליום 11.2.09, ולפיכך אין לקבוע כי נכרת חוזה ביטוח קודם לאירוע השוד, כפי שיפורט להלן.

אין מחלוקת כי ביום 21.12.08 שלח גדי לתובעת הצעת ביטוח לביטוח תחנות הדלק בחברת הראל (נספח ב' לתצהיר הנתבעת). באותה עת היתה התובעת מבוטחת בחברת ביטוח "הפניקס". לטענת גדי, המו"מ לא התקדם באותו שלב שכן בשיחה טלפונית בינו לבין רז, אמר לו רז שפוליסת הביטוח הקיימת מסתיימת ביום 1.3.09. הקשר בין הצדדים חודש בתחילת חודש פברואר 2009 עת פנה צביקה אל גדי וביקש להיפגש עמו. השניים נפגשו "בקפה הלל" בירושלים, כאשר לגירסת האחד הפגישה היתה ביום 3.2.09 ולגירסת האחר ביום 4.2.09. לתמיכה בטענתו, הציג גדי בדיון פלט שהוצא לטענתו מיומנו הממוחשב על פיו ביום 4.2.09 היתה קבועה פגישה בינו לבין צביקה בשעה 15:00. כך או אחרת, ברור שפגישת השניים היתה לאחר שלכאורה תמה תקופת הביטוח הקודמת בחברת הביטוח הפניקס, ולעניין זה עוד אשוב בהמשך. על תוכנה של אותה פגישה נשמעו גרסאות סותרות. מעדותו של גדי עלה כי בפגישה בין השניים ביקש צביקה לברר פרטים באשר לתנאי הביטוח וכן ביקש לבדוק דרישות נוספות הנוגעות להגדלת סכומי הביטוח ולתחומי כיסוי נוספים. צביקה טען, מנגד, כי באותו פגישה "הגיעו הצדדים להסכמה... לביצוע הביטוח... החל מתאריך 1/2/09 ועד 31/1/10" (סעיף 7 לתצהיר).

מהראיות שבאו לפניי לא ניתן ללמוד על רצון מגובש להתקשר בחוזה ועל הסכמות מגובשות, או הסכמות כלשהן, אליהן הגיעו הצדדים בפגישה שנערכה בתחילת חודש פברואר 2009, ולפיכך אין בידי לקבל את הטענה כי באותה פגישה נכרת חוזה ביטוח מחייב בין הצדדים."

"מעדותו של צביקה עלה, למעשה, כי המו"מ בין הצדדים לא מוצה בפגישה בבית הקפה. בניגוד להצגת הדברים בתצהירו (שם טען בפשטות כי הצדדים הגיעו להסכמה בפגישה בקפה הלל כבר ביום 3.2.09, וביום 11.2.09 לאחר פניות חוזרות ונשנות נשלח לתובעת אישור הכיסוי הזמני), אישר צביקה בעדותו כי בפגישה המדוברת לא סוכמו כל הנושאים, אך ניסה לטעון כי בין הצדדים נכרת הסכם לפי ההצעה ובמקביל נותרו נושאים נוספים, "אופציונליים", שטרם סוכמו..."

"חוזה הביטוח שנכרת בין הצדדים ביום 11.2.09 בשעות אחר הצהריים, הוחל באופן רטרואקטיבי מיום 1.2.09 ועד ליום 31.1.09.

הנתבעות טענו בסיכומיהן כי הן פטורות מתשלום תגמולי הביטוח בגין אירוע השוד מיום 11.2.09, שכן במהלך המו"מ הסתירה התובעת מהנתבעות בכוונת מרמה את העובדה שארע שוד בתחנת הדלק קודם לכריתת החוזה.

ככלל, פוליסת ביטוח צופה פני עתיד. יחד עם זאת, הצדדים לחוזה הביטוח אינם מנועים מלכרות חוזה ביטוח בעל תחולה רטרואקטיבית. במקרה כזה, המשמעות היא שהפוליסה אמנם מספקת כיסוי למפרע אך הכיסוי חל רק על מקרי ביטוח אשר בעת ההתקשרות בחוזה הביטוח איש מהצדדים לא ידע על התרחשותם (ע"א 1530/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יובלים אגודה שיתופית, פ"ד נח(6) 822). מבוטח אשר יודע בטרם כריתת החוזה כי "מקרה הביטוח" כבר אירע פועל בחוסר תום לב ואין הוא זכאי לפיצוי בגינו.

במקרה דנן, השוד אירע ביום 11.2.09 בשעה 11:40. בעדותו בבית המשפט טען רז שלאחר שנודע לו על השוד לא היה מודאג מעניין הביטוח ולא יצר קשר מיידי עם צביקה."

"הנה כי כן, מפירוט שיחות הטלפון ניתן ללמוד כי כבר בשעה 12:55 עדכן רז את צביקה אודות אירוע השוד ומיד לאחר מכן פנה צביקה לגדי בבהילות על מנת לקבל לידיו הצעה מתוקנת ואישור כיסוי זמני רטרואקטיבי, לתקופה שמיום 1.2.09. בשעות שלאחר מכן התנהלו מספר שיחות בין רז לצביקה ובין צביקה לגדי, ואין ספק שבאותה עת ידע צביקה על אירוע השוד אך הסתיר מידע זה במכוון מגדי. בנסיבות אלה, אין התובעת זכאית לפיצוי בגין אירוע השוד שארע קודם למועד בו השתכלל חוזה בין הצדדים.

נוכח מסקנתי שלעיל, מתייתר הצורך לדון בטענות נוספות שהעלו הצדדים בנוגע להיקף הכיסוי הביטוחי."