מחקר: הגורמים המשפיעים על מעורבות יתר של האוכלוסייה הערבית בתאונות בדרכים הבין עירוניות

מחקר: הגורמים המשפיעים על מעורבות יתר של האוכלוסייה הערבית בתאונות בדרכים הבין עירוניות

מאת: פרופ' יורם שיפטן – המכון לחקר התחבורה, הטכניון וד"ר ופא אליאס – המכון לחקר התחבורה, הטכניון

המחקר נערך בחסות קרן מחקרים בענייני ביטוח שליד אגוד חברות הביטוח

תקציר

הספרות מראה קשר חיובי בין המעורבות בתאונות דרכים וחומרת התאונות וסוג הדרך. מספר רב של מחקרים ופרסומים הראו כי אחוז תאונות הדרכים והנפגעים בתאונות הדרכים המתרחשות בדרכים הבין עירוניות קטן משמעותית מאחוז התאונות בדרכים העירוניות, בעוד שאחוז התאונות הקטלניות והחמורות בכבישים הבין עירוניים גדול משמעותית. משמעות תוצאה זאת שרמת הסיכון למעורבות בתאונת דרכים חמורה וקטלנית בדרכים הבין עירוניות היא יותר גבוהה  מהדרכים העירוניות.

המגזר הערבי מהווה רק 20% מכלל האוכלוסייה בישראל, אך מעורבותם בתאונות הדרכים הינה גבוהה ביחס לאחוז שלהם באוכלוסייה והחלק היחסי של הנהגים המורשים. לנוכח עובדה זאת, מספר מחקרים ניסו בשנים האחרונות לבחון את מאפייני תאונות הדרכים ועבירות התנועה במגזר הערבי ואת הסיבות לכך. מחקרים אלה הצביעו על מספר גורמים שכוללים: מאפיינים דמוגרפיים, סוציו כלכליים ומאפייני התשתיות.

מעורבות המגזרהערבי גבוהה במיוחד בתאונות החמורות (קשות וקטלניות) ושיעורי ההיפגעות בתאונותדרכיםביחס לאוכלוסייה,בדרכים הלא עירוניות, גבוהים יותר במגזר הערבי בכל שלושת סוגי הנפגעים העיקריים: הולך רגל, נהג רכב, ונוסע ברכב. לעומת זאת, בדרכים העירוניות, בכלל התאונות עם נפגעים, שיעורי הפגיעהבמגזר הערבי אינם שונים משמעותית מהמגזר היהודי. המטרה העיקרית של המחקר המתואר בדוח זה הינה בחינת הגורמים המשפיעים על מעורבות יתר של האוכלוסייה הערבית בתאונות דרכים הבין עירוניות.  השערת המחקר היא כי המעורבות הגבוה של המגזר הערבי בתאונות דרכים חמורות וקטלניות בדרכים הלא עירוניות מושפעת מאורח החיים וממערך הפעילות היומית המושפע מהמאפיינים הדמוגרפיים והסוציו כלכליים ומהנגישות להזדמנויות השונות ומפריסתן המרחבית הדורשת נסיעות בכבישים פחות בטוחים. במסגרת המחקר נאספו נתונים על תאונות הדרכים ועבירות התנועה הן בתחום העירוני והן בתחום הבין עירוני ממשטרת התנועה. כמו כן, נאספו נתונים על מערך הפעילות היומית של נהגים ששלוש קבוצות שונות: עברייני תנועה, מעורבים בתאונות דרכים, ונהגים שאין להם מעורבות בתאונות ובעבירות.  אוכלוסיית המחקר כללה נהגים מהמגזר הערבי והיהודי המתגוררים באזור הצפון בישובים ובערים.

נתונים אלה היוו בסיס לפיתוח מודל סיכון שקשר בין ארח החיים ומערך ואופי הפעילות היומית של הנהג וסוג הדרך שנוסעים בה והמעורבות בעבירות תנועה ובתאונות דרכים.

בשלב ראשון  השתמשנו  בסטטיסטיקה תיאורית לנסות להסביר את הקשר בין המשתנים השונים ובעיקר במבחן Pearson Chi Square  לבחינת ההבדלים בהתפלגות תאונות  הדרכים והעבירות התנועה לפי המשתנים השונים כולל משתנים דמוגרפיים וסוציו כלכליים, מאפייני הפעילות היומית, וסוג ומאפייני הדרך. בשלב השני פתחנו  מודל סיכון שאמד את ההסתברות לתאונה או לביצוע עבירת תנועה כפונקציה של אופי הפעילות והנסיעות של הנהגים וסוג הדרך שנוסעים בה. 

החידוש העיקרי במחקר הנו שזו הפעם הראשונה שמנסים להבין את הגורמים המשפיעים על מעורבות היתר של האוכלוסייה הערבית בתאונות הדרכים ובעבירות התנועה בכבישים הבין עירוניים. כמו כן, זו הפעם הראשונה שמנסים לבחון את  השפעת ארח החיים ודפוס הפעילות היומית של הנהגים על מידת ההיחשפות לסוגים השונים של  הדרכים ועל הסיכון למעובות בתאונות דרכים ובעבירות תנועה.

מסיכום ממצאי המחקר ניתן להסיק שמידת ההיחשפות לכבישים השונים משפיעה על הסיכון למעורבות בתאונות דרכים אבל ההשפעה היא בעיקר במספר הנסיעות שהנהג מבצע ביום ולא בסך כל שעות הנהיגה, כאשר מספר הנסיעות מבטא את המורכבות של מערך הפעילות היומי שלו.  ממצאי המחקר הראו שנהגים ערבים נוהגים יותר שעות ועושים יותר נסיעות בכבישים בינעירוניים מנהגים יהודים וכתוצאה מכך הם נחשפים יותר לסיכונים להיפגעות בתאונות דרכים.

 התוצאות הראו שהסיכוי שנהגים יהיו מעורבים בתאונות בנסיעות לעבודה, לימודים וקניות מחוץ ליישוב יותר גדול מהנסיעות למטרות האחרות כמו סידורים ובילויים.  נהגים שמבצעים עבירת נסיעה של 20 קמ"ש מעל המהירות המותרת ועקיפה מימין בתדירות גבוהה  נמצאים ביותר סיכון למעורבות בתאונות דרכים מאלה שלא מבצעים עבירות אלה.

תוצאות אמידת מודל הסיכון לנסיעה 20 קמ"ש מעל המהירות המותרת הראו שמגדר, רמת הכנסה, רמת השכלה, מצב התעסוקה וגיל הנהג משפיעים על ביצוע עבירת מהירות של 20 קמ"ש מעל המהירות המותרת.  גברים ונהגים עם הכנסה גבוהה ורמת השכלה גבוהה נוטים יותר לבצע עבירות מהירות של יותר מ-20 קמ"ש מעל המהירות המותרת בכבישים בינעירוניים.  נהגים שעובדים כעצמאים נוטים יותר לבצע עבירת מהירות מאלה שעובדים כשכירים וזה מובהק רק לגבי הנהגים הערבים, בעוד שעבור הנהגים היהודים עם העלייה בגיל ההסתברות לביצוע עבירת מהירות קטנה.

מתוצאות אמידת מודל הסיכון למעורבות בתאונות דרכים לא נמצא קשר בין ההשתייכות לאחת מקבוצות האוכלוסייה ערבים או יהודים לבין המעורבות בתאונות דרכים. כמו כן, לא נמצא קשר מובהק בין המשתנים הדמוגרפיים והסוציו כלכליים השונים לבין המעורבות בתאונות דרכים וגם לא נצא קשר בין מספר הכבישים שנוסע בהם הנהג בדרך לעבודה, והעקביות בגיאומטריה של הכבישים לבין המעורבות בתאונות דרכים.

לסכום, הגישה להתערבות צריכה להיות כוללנית ולוקחת בחשבון את כל הגורמים והמערכות שביחד יכולים להוביל לשינוי משמעותי בטווח הקצר ובטווח הארוך. מעורבות בתאונת דרכים הוא פועל יוצא של מידת היחשפות לכבישים, המושפעת ממגוון גורמים שכוללים את: מאפייני הדרך, הנהג והעמדות שלו, הרכב, הסביבה, ואכיפה משטרתית. בהתאם, הפחתת מעורבותם של נהגים בעבירות תנועה ושינוי בדפוסי התנהגותם בכבישים מצריכים התחשבות בכל האלמנטים שהוזכרו, טיפול במרכיב אחד והזנחת אחר לא ייתן פתרון מספק.