ע"א 1806/05
הראל חברה לביטוח בע" מנגד עזבון המנוח דוד אמיתי ז"ל בית משפט העליון
פסק הדין ניתן ביום: 21.5.08 ברוב דעות השופטים פרוקצ'יה ורובינשטיין, אל מול דעתה החולקת של השופטת ארבל, כאמור בפסק דינו של השופט רובינשטיין.
עניינו של פסק הדין: מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בביטוח תאונות אישיות, האם מיום קרות מקרה הביטוח או מהיום שבו נקבע שיעור הנכות הצמיתה או ניתן היה לקבעו.
בית המשפט קיבל את הערעור של חברת הביטוח, וקבע כי מרוץ ההתיישנות מתחיל מיום קרות מקרה הביטוח ולא מיום קביעת שיעור הנכות הצמיתה.
חברת הביטוח טענה בין היתר, כי לא היה מקום לפנות להוראות החוק לשם קביעת "מקרה הביטוח", הואיל ומקרה הביטוח מוגדר בפוליסה כמועד הפגיעה הגופנית אשר גרמה לנכות הצמיתה.
מטענות עיזבון המבוטח, יש למנות את תקופת ההתישנות החל מן המועד בו נתגבשה נכות צמיתה. הפוליסה אמורה ליתן למבוטח זכות לתגמולי ביטוח למקרה של מות או נכותו מתאונה.
שיקולי בית המשפט:
המישור הנורמטיבילפי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח היא מיום קרות מקרה הביטוח.
מהות הביטוח לפי סעיף 53 לחוק היא התאונה. בית המשפט בחן את הפרשנות הלשונית של ההיגד קרות מקרה הביטוח בביטוח תאונה והתייחס ליסודות ההתיישנות הדיונית ותכליתה של ההתיישנות המיוחדת בתביעת ביטוח
בית המשפט הכיר בחשיבותה של ודאות הן למבטח והן למבוטח, באופן שמועד תחילתה של תקופת ההתיישנות יהא ברור ובלתי מותנה בגורמים משתנים תוך סקירה רחבה ומקיפה של ספרות מקצועית ופסיקה בנושאי ביטוח והתיישנות.
פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
