חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

פס"ד: תוקף תעודת ביטוח חובה זמנית

העליון קיבל את הערעור וקבע, כי לא היה מקום לפנות לחוק הפרשנות והתעודה לא הייתה בתוקף במועד התאונה

 

 

רע"א  941/09

 

המגן חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד לנפגעי רכב בע"מנגד חיים חימו,חיה חימו, קרנית הקרן לנפגעי תאונות דרכים, קמור רכב בע"מ, ר.י.ו החברה המרכזית להפצת רכב בע"מ

 

 בית המשפט: העליון

 

ההחלטה ניתנה ביום: 17.6.2009

 

ע"י כב' השופט: המשנה לנשיאה א' ריבלין

 

עניינו של פסק הדין: תוקפו של ביטוח זמני לרכב חובה. המשיב, חיים חימו נפגע בתאונת דרכיםשארעה ביום 7.7.2002. כאשר נהג ברכב חלופי של המוסך שטיפל ברכבו שיה מבוטח בביטוח זמני שנקבע כי "מועד תחילת הביטוח: מועד התשלום בבנק אך לא לפני 30.6.02" וכי "מועד פקיעת הביטוח – תוך 7 יום ממועד תחילת הביטוח אך לא אחרי 6.7.02 (בחצות)".

 

בית המשפט המחוזי בחיפה, על פסק שינו הוגש הערעור, קבע, כי נהג הרכב היה מבוטח בביטוח חובה במועד התאונה.

 

בית המשפט המחוזי ציין כי כתב הכיסוי הזמני סטה בצורה חמורה מדרישות פקודת הביטוח. כך, למשל, כתב הכיסוי לא כלל את שעת ההוצאה ואת יום ההוצאה, ולא נכלל בו אישורו של המבטח וקבע,  כי הכיסוי הביטוחי נועד לספק ביטוח לתקופה קצובה של 7 ימים ועל כן ביטוח החובה לפי כתב הכיסוי הזמני תקף.

 

 בית המשפט העליון החליט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה וקיבל את הערעור שנסמך על הטענה לפיה תום תקופת הכיסוי ביום 6.7.2002 (בחצות), לא היה מקום לפנות לחוק הפרשנות והיה על בית המשפט לקבוע כי התעודה לא הייתה בתוקף במועד התאונה.

 

 

פסק הדין המלא באתר הרשת השופטת.

עבור לתוכן העמוד