אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















חובת המבטח להבליט תנאי וסייג בפוליסה

לפי חוק חוזה הביטוח, על המבטח לפרט תנאי או סייג לחבותו בסמוך לנושא שהתנאי עוסק בו או בהבלטה מיוחדת

 

 

 

א  040552/07

 

שחר מוצרי נייר בע"מ ורשת קשר מחשבים בע"מ נגד מנורה חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט: השלום תל אביב-יפו

 

פסק הדין  ניתן ביום: 05/07/2009

 

ע"י כב' השופט: חגי ברנר

 

עניינו של פסק הדין: האם המבוטח זכאי לתגמולי ביטוח בגין נזק פריצה לאחר שתביעתו נדחתה על ידי  המבטח בשל אי תקינותה של מערכת האזעקה  וזאת כאשר התנאי  לתקינותה של מערכת האעזקה לא נרשם בפוליסה כמתחייב מהוראות סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח (קביעת התנאי בסמוך לנושא או בהבלטה מיוחדת)? בשולי הדברים: האם סוקר סיכונים מטעם המבטח אמור לבדוק את תקינותה של מערכת האזעקה?

 

מדובר בתביעה בשל פריצה למחסן של המבוטחים וגניבת רכוש בסכום של כ 300,000 ₪. חברת הביטוח סירבה לשלם את תגמולי הביטוח בטענה שהמבוטח לא עמד בתנאי המיגון הואיל ומערכת האזעקה שהגנה על המחסן לא היתה תקינה וטענות נוספות.

 

בית המשפט, קיבל את טענתה של חברת הביטוח, כי מערכת האזעקה לא היתה תקינה ובין היתר קבע, כי אין זה מתפקידו של סוקר הסיכונים לבדוק את תקינותה של מערכת המיגון.

 

בכל זאת, חייב בית המשפט את חברת הביטוח לשלם תגמולי ביטוח למבוטח וזאת משום שתנאי המיגון לא פורטו בפוליסה כמתחייב מהוראות סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח: בסמוך לנושא שהתנאי עוסק בו או בהבלטה מיוחדת. התנאי הופיע בדף אחר מהדף שבו צוין כיסוי לסיכון פריצה ברשימת הפוליסה ולא הובלט בפוליסה בכל צורה שהיא

 

ציטוט ואזכור פסיקה וספרות משפטית ביטוחית:

 

ת"א (י-ם) 1615/99 יקבי הכורמים נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ – תנאי המיגון אינם יכולים לשמש כתנאי מוקדם לחובתו של מבטח לאור האמור בסעיף 21 לחוק חוזה הביטול הקובע תחולתם של סעיפים 18 – ו19 לחוק כאשר המבוטח אינו נוקט באמצעים שסוכמו להקלת סיכונו של המבטח "סעיפים אלה מאפשרים למבטח לבטל את חוזה הביטוח לאחר שנודע לו על החמרת הסיכון, ואם מקרה הביטוח התרחש בטרם בוטל החוזה, פטור המבטח מתשלום דמי הביטוח אם מבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה הביטוח אף בדמי ביטוח רבים יותר אילו ידע על החמרת הסיכון."

 

רע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חביב אסולין– לעניין חובת המבטח לפרט את נימוקי דחיית תביעתו של מבוטח בהזדמנות הראשונה – לפי הנחיית הפיקוח על הביטוח.

 

רע"א  3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון מוריאנו -  "המטרה היא למנוע הגנבת תניות המסייגות את החבות וכן העלאת ההסתברות שהמבוטח יידע את הסייגים לחבות".

 

ע"א 5757/97 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' זיאד עלי חמאדה (1999) 

 

רע"א 282/06לילי ניקוי יבש בע"מ נ' עילית חברה לביטוח בע"מ (2006)   

 

מאמרו של פרופ' ד' שוורץ, "דיני ביטוח - תהליכים ומגמות" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ו, בע' 53:'על המבטח מוטל, כבר בשלב המשא ומתן, לחשוף בפני המבוטח את התנאים המוקדמים לחבות המבטח, וכן את ההחרגות, דהיינו, את הסייגים ותניות הפטור הפוטרות את המבוטח מהכיסוי הביטוחי'.

 

דברי פרופ' שוורץ ור' שלינגר בספרם דיני ביטוח, בע' 259:'מבטח שיבקש לקיים את חובת הגילוי היזום יצטרך לכל הפחות לציין את התנאים המוקדמים והסייגים לכיסוי הביטוחי ולהבליטם כבר בשלב המשא ומתן, וכשנערכת הצעת ביטוח, כבר בהצעת הביטוח'."

 

ת"א (תל-אביב-יפו) 34770/07- גלית כוכבא נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א.

 

ע"א 188/84 "צור", חברה לביטוח בע"מ נ' ברוך חדד - לחברת הביטוח נתונה שליטה מלאה על אופן ניסוחה של הפוליסה.

 

ת"א (תל-אביב-יפו) 34770/07 -גלית כוכבא נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ.

 

רע"א 9402/05 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל המפקח על הביטוח (2006).

 

ת"א (ירושלים) 1615/99יקבי הכורמים נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ.

 

ע"א (מרכז) 4491-08-07 פרו טאץ' נ' הדר חברה לביטוח

 

ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מנשה ישר  

" '...חוק חוזה הביטוח, נמנה עם החוקים שבהם מדינת סעד מודרנית באה לעזרת 'האיש הקטן', מעין חוק להגנת הצרכן בין שאר החוקים בעלי מגמה זו, כמו חוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 ורבים אחרים. מגמתו הכללית של החוק היא לשמור על המבוטח בפני הכוח העדיף של המבטח ובפני הפעלה וניצול של עמדתו העדיפה. בלשון אחר: החוק בא לתקן, ולו במעט, את חוסר השוויון בין הצדדים לחוזה הביטוח' ... ככל חוק שנועד להגן על זכויות, ובמקרה זה הגנה על זכויות הצרכן המבוטח, הוא נושא סממן מעין-פטרנליסטי הפוגע בהיקף חופש ההתקשרות החוזית ... כך מצויות בחוק שמונה-עשרה הוראות קוגנטיות החלות על כל חוזה ביטוח ושנועדו לקבוע אמת מידה מינימאלית לאופיו של חוזה הביטוח; ועשרים ושמונה הוראות נוספות שעליהן ניתן להתנות רק לטובת המבוטח או המוטב."

 

 

 

לפסק הדין המלא באתר הרשות השופטת