חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

שיחות מהנייד כהוכחה לרשלנות המבוטחת

נמצא כי אחוזי הרשלנות של המבוטחת היו 25% כאשר הותירה את הרכב ללא השגחה

 

 

 

א  007048/07

פלוטקין דליה נגד איילון חב' לביטוח בע"מ

 

פסק הדין ניתן ביום: 10/08/2009

 

ע"י כב' השופט: אלכסנדר רון

 

ענינו של פסק הדין: האם בעת גניבת הרכב, המבוטחת שמרה על קשר עין עם הרכב אותו השאירה פתוח עם המפתחות בפנים  או האם כטענת המבטחת הרכב נשאר ללא השגחה כאשר המבוטחת נכנסה לבית אחותה לאסוף את בנותיה?

 

בית המשפט, מצא, כי המבוטחת התרשלה כאשר הותירה את הרב ללא השגחה וחייב את חברת הביטוח לשלם רק חלק מהנזק בניכוי אחוזי הרשלנות התורמת של המבוטחת בשיעור של 25%.

 

לצורך קביעתו, נעזר בית המשפט בפלט השיחות של הטלפון הנייד של המבוטחת לוידוא גרסתה. אם אכן המתינה לבנותיה בסמוך לרכב, הרי שהיה עליה לתאם את המועד באמצעות הטלפון הנייד. הואיל ופלט השיחות של הטלפון הנייד לא הראה שיחה לאחותה בסמוך למועד הגניבה, הרי שהבנות לא יכלו לדעת מתי עליהן להגיע לרכב ועל כן התקבלה גרסתה של חברת הביטוח לפיה המבוטחת השאירה את הרכב ללא השגחה עם המפתחות בפנים.

 

 

על אשם תורם בחוזי ביטוח:

 "השאלה, האם ועד כמה, יש מקום להתייחסות לאשם תורם מצד מבוטח במסגרת תביעה כנגד המבטח הינה שאלה רבת פנים שטרם הוכרעה בצורה חד משמעית. בקליפת  האגוז אך אציין, שמן הצד האחד, ברקע להתלבטות בסוגיה, שיקולי מדיניות שבעטים יש מקום להסתייגות מהחלת הדוקטרינה של אשם תורם בהקשרן של מחלוקות בין מבוטח שניזוק לבין חברות הביטוח, אך, במקביל, אין להתעלם מכך, שגם פוליסת ביטוח אינה אלא חוזה, ובהקשרים חוזיים הדוקטרינה של אשם תורם הכתה שורשים עמוקים במשפט הארץ מזה שנים. מכל מקום ברור, שאם וככל שיש לדוקטרינה זו מקום, לא ייעשה כן, אלא רק כלפי מבוטח שיש בהתנהגותו משום חריגה בוטה מסטנדרט ההתנהגות הסביר. אבן הפינה לפסיקת בתי המשפט בשאלה זו בהלכת לה נסיונל בה נקבע המבחן להחלת דוקטרינת אשם תורם חוזי בהקשרי ביטוח. התנאי לכך הוא שעל הפרק ניזוק שפעל תוך סטיה ניכרת מרמת הזהירות של האדם הסביר [ע"א 56/77 לה נסיונל חברה לביטוח בע"מ נ. טרפלאסט תעשיות (1967) בע"מ ואח', פד"י ל"ג (1), 337]. אין ספק שבעייתיות של ממש גלומה בהחלת דוקטרינה משפטית זו בהקשרי ביטוח: "החלת תורם האשם החוזי במקרים בהם מקרה הביטוח אירע עקב רשלנותו של המבוטח, מעוררת קשיים פרשניים, בהיותה מנוגדת כאמור לעצם התכלית המונחת בבסיסם של דיני הביטוח...אין דין אשם תורם הנוגע לקרות מקרה הביטוח כדין אשם תורם הנוגע למילוי דרישות הפוליסה... לדעתנו החלת דוקטרינת האשם החוזי התורם במקרים בהם מקרה הביטוח אירע עקב רשלנותו (החלקית או המלאה) של המבוטח, בטעות יסודה. החלתה של הדוקטרינה במקרים אלה עלולה לסכל את המטרות המונחות ביסוד חוזה הביטוח... כי החלתה של תורת האשם החוזי התורם על דיני הביטוח תכניס בדלת האחורית את אשר כניסתו נאסרה בדלת הראשית. כך נמצאנו עוקפים את ההכרה בכך שמבוטח שהתרשל עדיין זכאילפיצוי מעם מבטחו ונמצאנו מפחיתים תגמולי הביטוח בשל התנהגותו של המבוטח שאינה מגיעה לדרגת רשלנות רבתי". [ת.א. (י-ם) 1316/05 שטרן ורדית נ. אליהו חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2006 (1), 5227. בדבריו בפסק דין זה מאמץ כב' השופט מילנוב מדבריו של אליאס, דיני ביטוח, כרך א' (מהדורה ראשונה, 2002) 237-238]."

 

 פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

עבור לתוכן העמוד