אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















פרופ' שוהם: נהגים "חרדתיים" ו"פורקי עול"

העבודה מציגה שני סוגים של עברייני תנועה הנוטים למעורבות בתאונות: נהגים "חרדתיים" ונהגים "פורקי עול"
 

עבודה מאת פרופ' שלמה גיורא שוהם, חתן פרס ישראל, פרופ' גיורא רהב, ד"ר רחל מרקובסקי, פרנסיס שר וד"ר אילן ברוק

 

פרופ' שלמה גיורא שוהםפרסום ראשון באינטרנט באדיבותו של פרופ' שלמה גיורא שוהם של תקציר עבודה שנערכה בחסות משרד התחבורה בסוף שנות השמונים. פרופ' שוהם מציין, כי על אף הזמן שחלף ממועד פרסום העבודה, הרי שהממצאים הקשורים למניעים הפסיכולוגיים של הנהגים הם אקטואליים ורלוונטיים גם כיום. להלן תרגום לעברית של המבוא של תמצית המחקר  שנכתבה בשפה האנגלית.

העבודה מציגה פרופיל אישיות של שני סוגים של עברייני תנועה. סוג אחד הוא עבריין התנועה ה"חרד" המכיר בלגיטימיות של נורמות הנהיגה אולם בשל פגמים מולדים באישיותו הוא נוטה להיקלע לתוך מצבים של חרדה כאשר הוא מתמודד עם סיכוני תעבורה או בעיות תנועה. הסוג השני של עברייני התנועה הוא הנהג "פורק העול" , שאינו מכבד את נורמות הנהיגה ואת חוקי התנועה. מסוג זה של אישיות נבעו מספר הנחות ותיאוריות אשר נוסו באמצעים של ריבוי נסיגה – multiply regression. היכולת של המחברים לנבא מספר של עברייני תנועה מציעה לעשות שימוש בכלים על ידי הרשויות ובתי משפט לתעבורה.

מבוא

כבר בשנת 1919, נטען על ידי גירנווד וווד, כי ניתן להצביע על אנשים מסוימים נוטים להיות מעורבים יותר בתאונות דרכים מאשר אנשים אחרים. נטייה זו נחקרה ע"י מקגייוואר _פרסום שמנת 1978).

מוקדם יותר דיווחו המחברים על  גילויים של מספר משתנים המאפיינים עברייני תנועה. ההשערה העיקרית שהעלתה מאותם המחקרים היתה שהנטיה לתאונות אינה מאופיינת בסוג אישיות מסוים אחד אלא בביטוי התנהגותי של שני סוגים שונים של אישיות.

מטרת המחברים היתה לבסס את התרכובת האופטימאלית של משתנים שתאפשר לחזות את הסבירות להיות של נהגים להיות מעורבים בתאונת דרכים. הצפי היה, כאמור, למצוא שני סוגים של עברייני תנועה עם מאפייני אישיות שונים של המשתנים שנחקרו על ידי המחברים שהם:

 

חרדה

לפי הגישה המקובלת, מושפע מפלס החרדה ברגע נתון משני מרכיבים: מאפייני אישיות ונתוני מצב. המחברים ניסו לעסוק בתוצאות הרגילות של שני הנתונים, כלומר, החרדה המתעוררת בנבדקים במצבי נהיגה. הנחת העבודה היתה שאין קשר ליניארי בין רמת החרדה של הנהג לבין נטייתו להיות מעורב בתאונת דרכים או בעבירת תנועה.

  

הפנת נורמות נהיגה

בהתייחסות לגישת הנהגים כלפי נורמות נהיגה המחויבות על פי חוק  המחברים עשו הבחנה בין הרמה הגבוהה ביותר של הפנת נורמות הנהיגה, כאשר הנהג קיבל את נורמות הנהיגה באופן מחייב לבין הרמה הנמוכה ביותר, תלוית הסנקציות, כאשר הנהג נמנע מעבירות תנועה רק כאשר הוא מצא את עצמו בסכנת ענישה. הממצאים הקודמים של המחברים אישרו את קיומם של אותם סוגי ההפנמה.

 

נטילת סיכון

נמצא, כי הנהגים פורקי העול היו נכונים ליטול עצמם סיכונים בעת נהיגה.

 

יכולת למידה

היכולת ללמוד סגנון חדש של התנהגות ובאותה עת לדחות את הסגנון הקודם לפי Eysenck (1977:30) , רואה את ההבחנות ל"התנייה" כמפתח להבנת נטייתו של פרט לדבוק או שלא לדבוק בנהלים בכל תחום. מאפיינים אלו נמדדו על ידי מבחן stepping – stone- maze. כלים אלו שימשו למדדיה של יכולות הלמידה של פגועי מוחין אשר יכולתם המנטאלית לא נפגעה למעט יכולתם ללמוד התנהגות חדשה. האמור להלן מפרט משתנים נוספים אשר המחברים הניחו לגביהם, כי הם קשורים לעבירות תנועה:

 

חיפוש ריגושים

חיפוש ריגושים נחקר על ידי צוקרמן (1972: 308-321) אשר מצא, כי מדובר במאפיינים של אישיות בסיסית. הסברה הקיימת היא שאדם הרעב לריגושים יידרש להרבה תמריצים חזקים על מנת לתפקד באופן אופטימאלי. אדם כזה, להנחת המחברים,  אינו ניתן להתנייה בקלות ועל כן יתקשה להפנים נורמות דבר אשר יגביר את נטייתו לעבור על החוק. שני סוגי האישיות שתוארו במחקר הקודם של המחברים כנוטים להיות מעורבים בתאונות יקבלו התייחסות בשני קיצונים של ההסתברות: הגבוהה והנמוכה ביותר.

 

עבריינים מועדים

בדרך כלל נוהגים לעשות הבחנה בין עברייני תנועה לבין עבריינים אחרים בהנחה שלכל סוג יש את הסיבתיות שלו. במחקר זה, החליטו המחברים, כי להתעלם מהבחנה זו ולהתייחס למעורבות הקרימינלית בכללותה כמשתנה בפני עצמו.

במחקר ההמשך של המחברים נמצאה עדות, כי קיימת קורלציה חיובית בין חרדה לבין הפנמה של נורמות נהיגה. כן נמצאה קורלציה שלילית בין הפנמת נורמות נהיגה לבין נטילת סיכון. משמעות הדבר, היא שככל שהאדם מפנים את נורמות הנהיגה באופן יותר עמוק כך גודלת חרדתו להיות לבצע עבירות תנועה.

זאת ועוד, ככל שאדם מפנים יותר את נורמות הנהיגה כך הוא מוכן פחות ליטול סיכונים בעת נהיגה.

 

מאפייניו של הנהג פורק העול

סוג זה מאופיין ביכולת למידה נמוכה מהמשולבת ברמה גבוהה של חיפוש ריגושים, מפלס חרדה נמוך ונטיה מוגברת ליטול סיכונים. המחברים מציינים מחקרים קודמים שמצאו, כי פסיכופטים נמצאו כבעלי יכולת נמוכה להימנעות-למידה ומספר גדול של עברייני תנועה נתגלה כבעל נטיות פסיכופטיות. נטיות אלו יאפשרו הפנה של נורמות נהיגה ברמה שטחית בלבד (בשל אוריינטציית הריגושים). אם הנחה זו נכונה, הרי שנהגים אלו סובלים מסף התעוררות נמוך כך שהאיום בענישה חמורה לא ירתיע אותם אלא יביא לתוצאה הפוכה הואיל והוא יגדיל את תחושת המתח הרצויה מבחינתם. סוג זה של נהגים זוהה לראשונה כסוג של עברייני תנועה בעלי נטיה אנטי חברתית ואישות המאפשרת להם לבצע עבירות מסוגים שונים ולא רק עבירות תנועה. מחקר הנערך בישראל בשנות השבעים הראה, כי בישראל קיימת נטיה של עברייני תנועה להיות מעורבים בעבירות נוספות יותר מאשר נהגים אחרים.

 

מאפייניו של הנהג החרדתי

הסוג השני של הנהגים הנוטים להיות מעורבים בתאונות דרכים הם הנהגים החרדתיים.  נהגים אלו ביכולות למידה והתניה ועל כן גם ברמה נמוכה של אימפולסיביות. הם בעלי יכולת הפנמה גבוהה של נורמות הדבר המגביר את מפלס החרדה בעת נהיגה.  הנטייה לריגושים היא נמוכה ועל כן הם אינם נוטים לקחת על עצמם סיכונים שלא לצורך. לפי הנחת המחברים, סוג זה של נהגים יסבול יותר ממתח וממאמץ בעת נהיגה. מחקרים מוקדמים יותר של מקמרי ושנהר הראו, כי מצבים של לחץ מגבירים את הנטיה למעורבות בתאונה.

הטבלה להן מתארת את המאפיינים של שני סוגי הנהגים הנוטים להיות מעורבים בתאונות:

המשתנה

נהגים פורקי עול

נהגים חרדתיים

חרדת נהיגה

נמוכה

גבוהה

נטילת סיכון בעת נהיגה

גבוהה

נמוכה

הפנמת נורמות נהיגה

נמוכה (תלוית סנקציות)

גבוהה (אוריינטציה מוסרית)

אפשרות להתניה

נמוכה

גבוהה

אימפולסיביות

גבוהה

נמוכה

נטיה לחיפוש ריגושים

גבוהה

נמוכה

 

נהגים "חרדתיים" ונהגים "פורקי עול" - תקציר המחקר באנגלית  נהגים "חרדתיים" ונהגים "פורקי עול" - תקציר המחקר באנגלית