אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל







מחקר תצפיות: בטיחות בדרכי הגעה לבי"ס

פורסם ביום 23/3/2010

המחקר נערך ע"י ד"ר פביאן סיקרון וחוקרות נוספות בחסות קרן מחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל
 

בטיחות בדרכי הגעה לבית הספר - מחקר תצפיות

 

ד"ר פביאן סיקרון, PhD, שירן בורד, MPH, ד"ר אורנה בראון-אפל, PhD

 

ביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה

 

המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח

 

 

 

דר' פביאן סיקרון 

 

המחקר בתמצית

היפגעות בדרכים הינה הסיבה העיקרית לאובדן בנפש אצל ילדים עד גיל 17 ולכן, ישנה חשיבות רבה למיפוי דרכי ההגעה לבית הספר והבנת הסכנות הכרוכות בדרכי ההגעה השונות. ההגעה לבית-הספר הינה אחד ממוקדי הסיכון העיקריים, בהם ילדים חשופים לסכנות הכביש. מהספרות בנושא עולה, שרוב התאונות בהם היו מעורבים ילדים כהולכי רגל התרחשו בסביבת בית-הספר, וכי לכל אחת מדרכי ההגעה לבית הספר סיכונים משלה..  

בישראל, בין השנים 2000-2004 22% מכלל הולכי הרגל, 21% מכלל רוכבי האופניים ו-19% מכלל הנוסעים ברכב שנהרגו היו ילדים ובני נוער בגילאי 0-17.

מטרות המחקר:

לאמוד את שכיחות השימוש בדרכי ההגעה לביה"ס בקרב ילדים בבית-ספר יסודי (רגל, רכב, הסעה, אופניים.

לבדוק את שכיחות ההגעה הלא בטיחותית של ילדים לביה"ס, שמסכנת את הילד הנצפה, בכל אחד מאמצעי ההגעה באופן נפרד.

לבחון את מגמות השימוש בדרכי ההגעה לביה"ס לאורך זמן, על-ידי מדידה חוזרת לאחר שנה.  

ממצאי המחקר מעלים כי אמצעי ההגעה השכיח ביותר לבית-הספר הוא הגעה ברגל, והוא אפיין 58% מהילדים שנצפו (3,024 ילדים). בנוסף, כ- 28% מהילדים (1,454 ילדים) הגיעו לבית הספר ברכב פרטי, וכ- 13% מהילדים (659 ילדים) הגיעו לבית הספר בהסעה. ילדים, שרכבו באופניים לבית-הספר, היוו רק כאחוז (73 ילדים). כ-30% מהילדים, שהגיעו ברגל, עשו זאת בצורה שמסכנת את חייהם: חציית כביש שלא במעבר החצייה, ילדים מתחת לגיל 9 שחצו את הכביש לבדם, ילדים שלא נשמעו להוראות של משמרות הזה"ב או ילדים שהתפרצו לכביש בלי להסתכל לכל הכיוונים. מבין הילדים, שחצו כביש בהגיעם לבית-הספר, 43% עשו זאת בצורה לא בטוחה.

כ- 33% מהילדים, שהגיעו  ברכב פרטי, ירדו מהרכב בצורה שמסכנת את חייהם. בנוסף, בחלק מהמקרים, נצפו רכבים שעצרו בצורה המסכנת ילדים אחרים (עצירת הרכב במקום אסור, עצירה בחנייה כפולה או עצירה על מעבר חצייה).

36%מהילדים שהגיעו לבתי-הספר בהסעה ירדו מההסעה בצורה שמסכנת את חייהם (כגון ירידה שלא בצד של המדרכה או ירידה בדלת האחורית). 59% מהילדים, שהגיעו לבית הספר רכובים על אופניים, לא חבשו קסדה.

בסה"כ, שליש מהילדים שנצפו (1,677 ילדים) הגיעו לבית הספר בצורה שמסכנת את חייהם.

ב-47% מהמדרכות בדרכי הגישה לבתי הספר נצפה לפחות מפגע בטיחותי אחד מבין המפגעים הבאים: מהמורות ובורות במדרכה (23.7%), הפסקות ברצף המדרכה (21%), מדרכה חסומה על ידי פחי אשפה, מכוניות, עצים או עמודים (18.4%), דרכיי גישה בהן לא הייתה כלל מדרכה (5.3%) או מדרכה שאינה רחבה דיה (2.6%).

 

בסביבת בתי הספר שנצפו נמצאו ליקויים בתשתיות הבטיחות הבאות: בכל בתי הספר שנצפו לא היו שבילי גישה לאופניים. בכ-76% מדרכי הגישה הראשיות לבית הספר לא נצפו מעגלי תנועה ולא היה קיים איסור חנייה ועצירה מחוץ לשער בית הספר. ב- 60% מדרכי הגישה לבתי הספר לא נצפו פסי האטה ובלמעלה ממחצית מהן (53%) אין מגרש חנייה או מספיק מקומות חנייה לרכב פרטי. במחצית מבתי הספר שנצפו כביש ההגעה לבית הספר אינו כביש חד-סטרי וב- 37% מדרכי הגישה הראשיות לבתי הספר אין תמרורים מתאימים.ממצא נוסף מלמד, כי ב- 29% מבתי הספר אין גדרות בטיחות תקינות מול הכניסה לבית הספר.

לסיכום, ממצאי התצפיות מצביעים על כך, שהליכה ברגל היא האמצעי השכיח ביותר להגעה לבית ספר. למרות זאת, נראה כי במרבית בתי הספר הסביבה לא ערוכה לתנועה ערה של הולכי רגל הן מבחינת הנוחות (בורות במדרכות ומיעוט שבילי אופניים) והן מבחינת הבטיחות (מיעוט אמצעי מיתון תנועה). ממצאים אלו מצביעים על הצורך בשינוי סביבתי להתאמת סביבת בית הספר לתנועה הערה של ילדים הולכי רגל מדי יום.

מממצאי הסקר ניתן ללמוד, כי כשליש מהתלמידים, המגיעים לבית-הספר, עושים זאת באופן, שמסכן את חייהם. ההתנהגויות הלא-בטיחותיות, עליהן מצביע הסקר הנוכחי, רובן ככולן התנהגויות הניתנות למניעה. חצייה נכונה, ירידה מהרכב באופן בטיחותי, התנהגות בטיחותית בהסעה וחבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים הינן התנהגויות ברות-ביצוע.

מממצאי הסקר עולה הצורך לפעול בשני מישורים, על מנת להפוך את הגעתם של התלמידים לבית הספר לבטוחה יותר: שיפור התשתיות והבטיחות בסביבת בית הספר מחד, ושינוי התנהגות הילדים והוריהם מאידך. יש לפעול לשיפור סביבת בית הספר והפיכתה לבטוחה יותר – הקמת שבילי אופניים מסודרים, הצבת מעברי חצייה מרומזרים או משמרות זה"ב בהעדר רמזור בכבישי ההגעה העיקריים לבתי הספר, שיפור מצב המדרכות המובילות לבתי הספר, אכיפת איסור החנייה במקומות אסורים בקרבת בתי הספר ועוד. במקביל, יש ליזום תוכנית התערבות, שמטרתה שינוי התנהגותם של התלמידים והוריהם והעלאת אחוז ההגעה הבטוחה לבית הספר. תוכנית כזו צריכה לכלול מסרים בנוגע לחבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים, חצייה נכונה, ליווי של מבוגר בעת חציית כביש לילדים מתחת לגיל 9, ירידה נכונה מרכב פרטי ומהסעה ועוד.

מחקר תצפיות: בטיחות בדרכי הגעה לבי"ס  מחקר תצפיות: בטיחות בדרכי הגעה לבי"ס