אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















סירוב להיבדק בפוליגרף כנגד המבוטח

למרות זכות הסירוב להיבדק במכונת אמת, הרי שלסירוב כשלעצמו, עשויה להיות משמעות ראייתית

 

 

תא (הרצ') 15894-10-09 חן עבדו נד הפול

 

בית המשפט: השלום בהרצליה

 

פסק הדין ניתן ביום: 20/9/2011

 

על ידי כבוד השופט: ד"ר שאול אבינור

 

עניינו של פסק הדין: האם התאונה שבה נפגע המבוטח התרחשה בעת שרכב על אופנוע או בעת שרכב על אופניים?

 

רקע: המבוטח פנה לקופת החולים רק כעבור מספר ימים מיום התאונה ודיווח למשטרה לאחר שעברו  מספר חודשים מיום התאונה.

 

בית המשפט קבע, כי המבוטח לא עמד בנטל להוכיח את גרסתו לנסיבות קרות התאונה ולא הוכיח את החבות לפצותו לפי הוראות חוק הפלת"ד. קביעה זו של בית המשפט, לפי השופט, אינה מבוססת רק על התרשמותו מהעדויות, אלא גם על הגיון הדברים, בפרט לנוכח העובדה שגרסת המבוטח היא עדות יחידה של בעל דין, שאין לה סיוע.

 

מתוך פסק הדין:

"זאת ועוד: התובע לא הביא ראייה נוספת כלשהי, קלושה ככל שתהא, להוכחת טענה מטענותיו, ואף לא סיפק פרטים מדויקים. כך, הגם שהתובע טען בעדותו – בניגוד לאמור בהודעה למשטרה – כי האופנוע נפגע בתאונה באופן שנגרמו לו שריטות ו"מכות לפלסטיק" (ר' בפרוטוקול, עמ' 13 שורה 20), הוא לא הביא ראיות כלשהן לנזקים, אף לא בדרך של צילומיהם.

באופן דומה, אף שהתובע טען כי בעת התאונה לא היו ברשותו אופניים – הגם שכיום הוא מחזיק באופניים (שם, בעמ' 16 שורה 2) – הוא לא הביא כל ראייה לכך, למרות שטען כי ישנם עדים היכולים להעיד בעניין.

 

לבסוף, התובע לא מסר פרטים כלשהם על הרכב, שלפי טענתו בעטיו קרתה התאונה, למעט העובדה כי מדובר ב"רכב פרטי". לא זו בלבד שהתובע לא מסר פרטים קונקרטיים – כגון מספר רישוי מלא או חלקי או שם הנהג – אלא שהוא אף לא מסר נתונים כלליים, כגון סוג הרכב או צבעו."

"זאת ועוד: הגרסה התמוהה שמסר התובע בעניין ההודעה במשטרה במהלך חקירתו הנגדית בבית המשפט, כאשר בתחילה טען – חרף האמור בתצהירו המשלים – כי ההודעה אינה בכתב ידו, ולאחר מכן חזר בו מהדברים, אם גם בחצי פה (ר' בפסקאות 23-22 דלעיל), אך מגבירה את התמיהה שמעוררת עדותו ומאיינת את האפשרות להסתמך עליה, בוודאי כעדות יחידה, לצורך קביעת הממצאים בתובענה דנא.

 

"לבסוף, ובשולי הדברים, לא למותר לציין עוד, כי בהתחשב בנסיבות העניין כפי שתוארו לעיל, דרישתה של נתבעת 1 מהתובע כי יעבור בדיקה במכונת אמת היתה בגדר הסביר, ואין לקבל את הביקורת שמתחה ב"כ התובע בהקשר זה.

 

 בהקשר זה יש גם להעיר, כי הגם שאין להכריע בתובענה אזרחית על פי ממצאי בדיקת מכונת אמת אלא בהסכמת כל הצדדים, והגם שזוהי זכותו המלאה של מבוטח לסרב לדרישה לבדיקה במכונת אמת, הרי שלסירוב להיבדק במכונת אמת, כשלעצמו, עשויה להיות משמעות ראייתית.

 

הלכה למעשה, הפסיקה המחייבת קובעת כי שאלת המשקל הראייתי שיש ליתן, בהליך אזרחי, להסכמה או לסירוב לבדיקה במכונת אמת, תלויה בנסיבות העניין הקונקרטי העומד לדיון (ר' למשל ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (2006), המצטט גם אסמכתאות קודמות (בפסקה 57 ואילך). אף שבית המשפט, בהתחשב בנסיבות דשם, לא נתן לסירוב להיבדק בבדיקה במכונת אמת כל משקל, הוא ציין כי לעיתים עשוי להיות לסירוב להיבדק במכונת אמת ערך ראייתי).

 

בענייננו, לנוכח ריבוי הטעמים, שאינם מאפשרים הסתמכות על עדותו היחידה של התובע, אין צורך להידרש לשאלה אם יש מקום ליתן משקל ראייתי לסירובו להיבדק במכונת אמת. יחד עם זאת, אין גם לומר, כאמור, כי דרישת נתבעת 1 שהתובע יעמוד לבדיקה במכונת אמת היתה בלתי סבירה בנסיבות העניין."