אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל







בטיחות במעגלי תנועה בדרכים דו-מסלוליות

פורסם ביום 16/9/2012

במעגל התנועה מרובה הנתיבים, התנהלות הנהג נעשית בנתיב נסיעה אחד נתון להחלטתו ולמיטב שיקוליו וכישורי נהיגתו
 

חקר הבטיחות במעגלי תנועה בדרכים דו-מסלוליות

 

מאת דן קשינסקי וד"ר דורון בלשה

 

המכון לחקר התחבורה,  הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל  ומרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים

 

בחסות  קרן מחקרים בענייני ביטוח ליד אגוד חברות הביטוח בישראל

 

 

 

 

דן קשינסקי

 המחקר בתמצית

הסדר התנועה מסוג מעגל התנועה תופס מקום הולך וגדל בארץ כמו גם ברחבי העולם כהסדר תנועה מועדף במקרים רבים עבור מאפייני תנועה מסוימים. לאחר שהוכיח את עצמו, החלו המתכננים ליישמו בצמתים עם נפחי תנועה גדולים יותר ויותר, דבר שהוביל ליצירת מעגלי תנועה דו נתיביים ואף רב נתיביים. ואולם, בניגוד למעגל התנועה החד נתיבי בו התנהלות הנהג הן בגישה למעגל והן בתוכו חד משמעית, הרי שבמעגל התנועה מרובה הנתיבים, התנהלות הנהג נעשית בנתיב נסיעה אחד מתוך כמהותו ואי נסיעתו בגישה למעגל התנועה ובתוכו נתון להחלטתו ולמיטב שיקוליו וכישורי נהיגתו.

 

ד"ר דורון בלשהבמסגרת מחקר זה, נלמד הידע הקיים במדינות מובילות בעולם בתחום המחקר התחבורתי בנושא זה ונבחן המצב בארץ ביסודיות בשתי דרכים: האחת, ניתוח מאפייני התאונות שהתרחשו במעגלי תנועה שנבחרו לצורך המחקר בדרכים הרב-נתיביות ומיון התוצאות לפי סוגי המעגלים הקיימים תוך השוואה עם מעגלי תנועה בדרכים חד נתיביות. השנייה, בחינת התנהגויות משתמשי הדרך בצמתים אלה באמצעות תצפיות ורישום האירועים שהתרחשו בהם, כאשר גם אלה סווגו בהתאם למאפייניהן והוצלבו עם הממצאים לגבי התאונות. לבסוף, גובשו המלצות בדבר התאמת אמצעים הנדסיים לצמצום היקף וחומרה של תאונות במעגלי תנועה בדרכים הרב נתיביות.

 

מעגלי תנועה בדרכים דו מסלוליות נבחרו וחולקו ל- 6 סוגים. בנוסף, הוגדרה קבוצת בקורת (0) שהיא קבוצת מעגלי תנועה חד מסלוליים ואשר מנתה 30 צמתים. עבור כל הצמתים שבמחקר, כולל קבוצת הביקורת, נאספו נתוני תאונות הדרכים לשנים 2006 - 2010, במטרה להציג את היקף וחומרת בעיית התאונות במעגלי תנועה בדרכים הדו-מסלוליות. נתוני התאונות נותחו סטטיסטית לפי מאפייניהם, בעיקר לפי סוגי התאונות וחומרתן בחלוקה עפ"י סוגי המעגלים, על מנת לאבחן דפוסי תאונות נפוצים באתרים הנבחנים. מניתוח תאונות הדרכים לפי סוגי מעגלי התנועה ניתן להיווכח כי: שיעור התאונות במעגלי תנועה בדרכים דו מסלוליות על כל סוגיהם (סוגים 6-1) גבוה באופן משמעותי משיעור התאונות במעגלי התנועה בדרכים חד מסלוליות (סוג 0); שיעור התאונות המשוקלל במעגלי תנועה דו נתיביים מלאים (סוג 5) גבוה באופן מובהק לעומת יתר סוגי מעגלי התנועה בדרכים דו מסלוליות (סוגים 4-1). שיעור התאונות המשוקלל במעגלי תנועה שבהם שני הנתיבים מתכנסים לנתיב אחד המעגל (סוג 1) נמוך יותר מאשר כל מעגלי התנועה הדו נתיביים.

 במקביל לניתוח התאונות, בוצעו תצפיות באותם צמתים וניתוח התצפיות שנעשו, אף הוא סווג באופן מקביל לסיווג עבור התאונות. עיבוד תוצאות התצפיות וניתוחן נעשה בשני מישורים - האחד, ניתוח סטטיסטי והשני, ממצאים איכותניים הכוללים את מפות מיקומי האירועים עם אפיון האירועים בהם. ניתוח דומה לניתוח הסטטיסטי של התאונות נעשה גם לאירועים שנרשמו בתצפיות (למעט קבוצת הביקורת). מניתוח התצפיות ניתן להסיק: מספר האירועים במעגלי תנועה דו נתיביים מלאים (סוג 5) גבוה באופן מובהק מיתר סוגי מעגלי התנועה (סוגים 4-1). מספר האירועים במעגלי תנועה עם התכנסות (סוג 1) נמוך באופן מובהק מיתר מעגלי התנועה (סוגים 6-2). היחס הדומה בכמות האירועים וחומרתם לפי התצפיות לשיעור התאונות עבור סוגי המעגלים השונים יכול ללמדנו כי המשתקף מהתצפיות אכן יש בו כדי להצביע נכונה על פוטנציאל התאונות היחסי של כל סוג מעגל.

ניתן לסכם שהתמקדות אזורי האירועים היא זו: חלק מהותי של האירועים בעיקר במעגלים מסוג החד נתיבי מתרחש במבואות המעגל. חלק עיקרי מהאירועים מתרחש באזור השתלבות התנועה הנכנסת בתנועה הסובבת. חלק קטן מהאירועים מתרחש במעגל עצמו וביציאה ממנו. ניתוח זה של מיקום התרחישים של כל אירוע כנגד מהותו ופרטיו, אפשר הסקת מסקנות באשר לאופן הטיפול האפשרי במזעור או אף מניעת אירועים מסוג אלה שאובחנו. על סמך ממצאי הספרות והידע ההנדסי מחד, מאפייני התאונות ומאפיינים התנהגותיים בתצפיות מאידך, הוסקו מסקנות וגובשו המלצות להתאמה בין הצרכים מהשטח ואמצעי תשתית בטיחותיים שניתנים ליישום באתרים אלה.

עפ"י האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנות וההמלצות הבאות:

תהליך ההתכנסות מכוסה היטב בהנחיות התכנון ובעיית קיום תאונות באזור זה נעוצה בעיקרה באי-יישום ההנחיות בתוכניות.

תופעת ההיצמדות הצדית ניתנת לייחוס, לפחות בחלקה, לרוחב נתיבים צר מדי.

בתצפיות לא נרשמו כלל אירועים בהם היו מעורבים הולכי רגל ואולם ברישומי התאונות ישנם רבים כאלה. על כן, יש לתת את הדעת בכל זאת לנושא זה.

יש לנקוט גישה של שדרוג סלקטיבי והדרגתי של מעגל תנועה חד-נתיבי בדומה למדיניות בגרמניה.

יש לעדכן את הנחיות התכנון בכל הקשור באמצעי הדרכת הנהג לנסיעתו בגישה למעגל התנועה ובתוכו, דהיינו, ניתוב, תמרור ושילוט.

 

המחקר המלא: חקר הבטיחות במעגלי תנועה בדרכים דו-מסלוליות  המחקר המלא: חקר הבטיחות במעגלי תנועה בדרכים דו-מסלוליות