אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















סוגיית ייצוג המבטחים בתביעות קטנות

אם חברה נוטלת חלק בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות, על ביה"מ לברר, בפתח הדיון, את מיהותו ומהותו של מייצגהּ
 

 

רע"א  6892/13 קרול חיימוביץ' ויואל חיימוביץ' נגד לימור אוריון ואלבר ציי רכב [ר.צ.] בע''מ

 

בית המשפט: העליון

 

פסק הדין ניתן ביום: 23/2/2014

 

ע"י כבוד השופט: א' רובינשטיין

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את בקשת רשות הערעור שבין היתר, נסבה על סוגית ייצוגם של גופים מוסדיים וחברות בבתי המשפט לתביעות קטנות.  

 

בית המשפט העליון החליט ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבלו באופן חלקי. כך ניתן ביטוי לפגם שנפל בייצוגהּ של חברת אלבר כמפורט המפורט בפסק הדין ועל כן בוטלו ההוצאות שנפסקו לזכותה של אלבר בבית המשפט לתביעות קטנות.

 

מתוך פסק הדין:

 

"מתוך הרעיון שביסוד עולמן של התביעות הקטנות לא איפשר המחוקק ככלל ייצוגם של בעלי דין בבתי המשפט לתביעות קטנות (עניין בודקר, בפסקה ח(2)), וגם הגביל את הייצוג על-ידי עורכי דין, דבר לא פשוט אך ניתן להבינו גם על רקע תקרתן הנמוכה של התביעות הקטנות (כיום 33,200 ש"ח); ואף בורר שמונה בתיק כזה אינו גובה שכר (ראו סעיף 65(א) לחוק בתי המשפט). וכך מורנו בהקשר זה סעיף 63 לחוק בתי המשפט:

"(א)      ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.

 

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה –

 

(1)       אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע;

(2)       אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג;

(3)       אם הייצוג נעשה בתמורה".

 

על איסור הייצוג שבסעיף 63 נאמר כי:

"מטרתו של סעיף זה משתלבת עם המטרה הכללית של בתי המשפט לתביעות קטנות שהוזכרה לעיל: הסעיף מאפשר לאזרח מהשורה ולצרכן הקטן לפנות לבית משפט ללא צורך בידע משפטי מוקדם וללא צורך בשכירת שירותיו של עורך דין אשר מייקרת מאוד את ההליך ויוצרת חסם בפני הפונים לבתי המשפט, בוודאי כאשר מדובר על תביעות בסכומי כסף קטנים. הסיפא של הסעיף מלמדת על החשיבות שראה המחוקק באיזון ובשוויון בין בעלי הדין, כך שאם בעל דין אחד מקבל היתר להיות מיוצג על-ידי ארגון מסוים, ירשה בית המשפט גם לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה בית המשפט. לסיכום ניתן ללמוד מהסעיף על החשיבות בשמירתם של שני עקרונות בבית המשפט לתביעות קטנות: עיקרון העדר ייצוג משפטי של בעלי הדין ועיקרון האיזון והשוויון בין בעלי הדין" (רע"א 5711/08 פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (2009), השופטת ארבל; להלן עניין פרטוק).

 

הוראת סעיף 63 לחוק בתי המשפט נועדה איפוא לשמור על שויון ועל סימטריה בין בעלי הדין בבית המשפט לתביעות קטנות, ולמנוע סיטואציה שבה כוחו העדיף של צד אחד מביא לידי א-סימטריה בהיבט הייצוג.

 

ייש לציין, כי הוראת סעיף 63(ב) לחוק בתי המשפט, המתירה במקרים מסוימים ייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות, ושנוספה בתשס"א, נועדה – לפי דברי ההסבר להצעת החוק – לאפשר לאנשים בעלי "קושי להתבטא בשפה העברית, דוגמת העולים החדשים" לממש את זכותם לפנות לבתי המשפט לתביעות קטנות

...

סוגית הייצוג בבתי המשפט לתביעות קטנות הגיעה גם יותר מפעם לפתחה של נציבת התלונות על שופטים. בחוות דעת 7/05 בעניין "ייצוג בבתי המשפט לתביעות קטנות" מיום 13.7.05 הטעימה הנציבה, השופטת (בדימוס) שטרסברג כהן, את עקרון השוויון בין בעלי הדין בציינה, בין היתר, כי "יש להקפיד על כך שההסדרים המיוחדים לעניין ייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות ייושמו על בעלי הדין באופן שוויוני" (פסקה 4).

 

בחוות דעת 7/06 בעניין "ייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות (השלמה)" מיום 7.8.06 נדרשה הנציבה קונקרטית לסעיף 63(ב) לחוק בתי המשפט. נאמר שם, כי במקרים מסוימים לא קוימו הוראותיו של סעיף זה. נאמר, כי "ערים אנו לכך כי חברה וחברת ביטוח בכלל זה, חייבת להיות מיוצגת על ידי אדם כלשהו. יש להניח כי הסדר לפיו אחד מפקידיה של החברה המטפל בעניין, מופיע מטעמה בהתדיינות, נותן תשובה מסוימת ומסויגת לבעייתיות האמורה. עם זאת, אין להלום מצב בו בית המשפט מאפשר לאדם מן החוץ לייצג חברה, למרות היותו אחד החריגים הנ"ל. יש בכך לכאורה ייצוג המנוגד להוראות החוק, הפוגע באחת מתכליותיו, שהיא שוויון בין הצדדים להתדיינות. בוודאי אין מקום לנוהג כזה, ככל שהשתרש בבתי המשפט לתביעות קטנות או באיזה מהם".

 

וזו היתה המלצתה של הנציבה (שם, פסקה 6):

 

"6.1 הופיע בפני בית המשפט לתביעות קטנות אדם המייצג מתדיין פרטי או גוף פרטי או ציבורי או חברה, יברר בית המשפט את הקשר של המייצג למתדיין אותו הוא מבקש לייצג וישקול אם לאשר את הייצוג על-ידו.

 

6.2 נופל המייצג לגדר החריגים שבסעיף 63(ב)(1)-(3), לא יאשר בית המשפט את הייצוג.

6.3 דיון בנושא הייצוג והחלטה בו ירשמו בפרוטוקול.

 

6.4 הותר היצוג, יעמיד בית המשפט מיוזמתו –ואף ללא פנייה מצד בעל הדין האחר – את אותו בעל דין, על זכותו לדאוג לייצוג מטעמו".

 

בסיפת חוות דעתה הפנתה הנציבה את תשומת ליבו של המחוקק "לצורך במתן פתרון לייצוגם של גופים שונים, כולל חברות בכלל וחברות ביטוח בפרט, בבית המשפט לתביעות קטנות", באופן שיש בו כדי לשמור על עקרון השויון בין בעלי הדין. עוד על ייצוגם של גופים מוסדיים וחברות בבתי המשפט לתביעות קטנות ראו ש' בכר וא' קליין "פרדוקס הייצוג והכוח בבית המשפט לתביעות קטנות? על תביעות ביטוח, פערי כוחות וכף רגלו של השופט" הפרקליט נ (תשס"ח) 327.

 

אלא שהמחוקק טרם נתן דעתו לסוגיה זו. פשיטא, כי כל עוד לא השתנה המצב החוקי, יש להקפיד על קיומן של הוראות החוק ככתבן וכלשונן. בית המשפט לתביעות קטנות הוא מעוזו של האזרח מן השורה, ויש לשמור ולבצר את מעמדו ככזה. אכן, לעתים היעדר ייצוג גורם לסרבול ההליך, אך בית המשפט מצווה על אורך רוח; משה רבנו אומר (דברים א', י"ב) "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם", ומסביר רש"י "מלמד שהיו ישראל טרחנין, היה אחד מהם רואה את בעל דינו נוצח בדין, אומר יש לי עדים להביא, מוסיף אני עליכם דיינים". אורך הרוח נחוץ איפוא במיוחד בהיעדר ייצוג. ועוד, פשיטא גם, כי יש לאפשר לחברה או גוף מוסדי שהם בעלי דין בבית המשפט לתביעות קטנות להשמיע את טענותיהם, אולם לצד זאת יש להקפיד כי בעלי דין כאלה לא ישתמשו בכוחם או ביתרון הגודל על מנת לייצר לעצמם עדיפות בהיבט הייצוג. מתן אפשרות לייצוג החברה על-ידי העובד המטפל בתיק היא פתרון סביר והוגן. יתר על כן: בהמלצותיה של השופטת שטרסברג כהן, כמפורט מעלה, יש – בכל הכבוד – כדי ליתן מענה גם לבעיות פרקטיות העלולות להתעורר. במלים אחרות, מקום בו חברה נוטלת חלק בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות, על בית המשפט לברר, בפתח הדיון, את מיהותו ומהותו של מייצגהּ. ככל שהמייצג בא בגדר אחת משלוש החלופות שבסיפת סעיף 63(ב) – לא יותר הייצוג. על הדברים להיות מתועדים בפרוטוקול.

 

בענייננו, התיר בית המשפט לתביעות קטנות את צירופה של משיבה 2 כנתבעת נוספת בהחלטתו מיום 3.4.13. המבקשים הגישו בקשה לעיון חוזר בטענה כי צירופה של משיבה 2 נועד ל"עקיפת האיסור לייצוג משפטי בתביעות קטנות". בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 14.4.13. בבקשת רשות הערעור בבית המשפט המחוזי טענו המבקשים, כי נציגהּ של משיבה 2 הופיע באלפי תיקים בבית המשפט לתביעות קטנות וייצוגו "עומד בניגוד לסעיף 63 לחוק בתי המשפט האוסר את הייצוג על מי שעיסוקו בייצוג דרך קבע תמורת תשלום". כך גם נטען בבקשה דנא. כעולה מן התגובה, משיבה 2 אכן מיוצגת לעתים בבית המשפט לתביעות קטנות על-ידי נציגים שאינם עובדיה, ונראה כי כך גם אירע במקרה דנא. זאת, בניגוד להוראת סעיף 63 לחוק בתי המשפט, ובאופן שמטעם זה אין להלמו, והדברים נאמרים בלא פגיעה בפלוני או באלמוני.   

 

עם זאת סבורני במקרה דנא, כי גם ייצוגהּ של משיבה 2 באופן שאינו עולה – כך נראה – בקנה אחד עם הוראות החוק, אינו מצדיק התערבות בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות לעיצומם של דברים. פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות מבוסס על ממצאי עובדה ומהימנות מובהקים, ועל פני הדברים דומה כי לייצוגה של משיבה 2 היתה בענייננו, אם בכלל, השפעה מועטה על קביעות אלה, וממילא על ההכרעה בפסק הדין. הכשל בייצוגה של משיבה 2 לא גרם איפוא לפגיעה מהותית במבקשים או לעיוות דין, ונראה כי מטעם המבקשים נטען כל הנדרש וכך גם בכתבי בית הדין שלפנינו; ועל כן לא מצאתי מקום להתערבות לגוף ההכרעה. 

 

גם הטענות באשר לבקשה לצירוף ראיות אינן מצדיקות רשות ערעור בגלגול שלישי; עתירתם של המבקשים לצירוף ראיות בבית המשפט המחוזי הועלתה בסיפת בקשת רשות הערעור, מבלי שפורטו כדבעי חשיבותן הנטענת של הראיות הנוספות, כמו גם הנימוקים בעטיים נבצר מן המבקשים להגישן בערכאה הדיונית (בית המשפט לתביעות קטנות). עם זאת אוסיף, כי מן הראוי היה שבית המשפט המחוזי יתייחס לבקשה לצירוף ראיות, אף אם הוא סבור שאין להיעתר לה.

 

ולאחר שאמרתי כל אלה סבורני, כי יש ליתן ביטוי לפגם שנפל בייצוגהּ של משיבה 2, כמפורט מעלה. בנסיבות, יבוטלו ההוצאות שנפסקו לזכותה של משיבה 2 בבית המשפט לתביעות קטנות."

 

לפסק הדין באתר בית המשפט העליון