בחינת השפעתו של אמצעי חדשני למתן משוב לנהג על מהירות הנהיגה
המחקר נערך החסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח
המחקר בתמצית
מחקר זה בוחן את יעילותו של אמצעי להפחתת מרכיב יסוד בהנעה לנהוג במהירות - ההנחה המובלעת של מרבית הנהגים, שזמן ההגעה ליעד מתקצר באופן פרופורציוני לגידול במהירות הנסיעה.
הנחה זו, כפי שמוסבר במחקר, הינה מוטעית. השערת המחקרי היא שאת האפקט של הנחה מוטעית זו ניתן לשרש ע" שינוי מהותי במשוב השוטף הרלבנטי למהירות שניתן לנהג ברכבו - ממחוון המספק משוב אודות מהירות רגעית למחוון המספק משוב אודות זמן התקדמות, וכך תפחת הן מהירות הנהיגה הממוצעת והן השונות במהירות.
נערכו חמישה ניסויים בהם נבדקה מהירות הנהיגה של נבדקים הנוהגים בסימולטור נהיגה בו המשוב האנלוגי הניתן מציג זמן התקדמות, והושוותה למהירות הנהיגה של נבדקים כאשר המשוב האנלוגי מציג מהירות. בניסויים תופעלו בין היתר אופן ההצגה של המשוב, נוכחותם של "נהגים" אחרים בכביש המדומה ע"י הסימולטור, זמינותו של תדריך מוקדם על הלקחים המשתמעים מהמשוב, וכן משך הזמן הניתן להסתגלות למשוב החדש.
המסקנה העיקרית העולה מן הניסויים היא כי חשיפה למחוון המציג זמן התקדמות וכן הדרכה מקיפה (בת כ- 20 דקות) לגבי משמעותו, עשויה להביא לירידה משמעותית במהירות הממוצעת של נהגים וכן לצמצום בשונות של המהירויות על הכביש. שימוש נרחב במחוון זה עשוי אם כן להביא לצמצום משמעותי במספר התאונות ובעוצמתן.
ראו גם: מחקר: שימוש בתמריץ להפחתת חריגות במהירות נהיגה: השפעת הנסיעה בשיירה, מחקר מאת פרופ' דוד נבון ופרופ' עידו ערב
