החוקרים: פרופ' דוד נבון ופרופ' עידו ערב מאוניברסיטת חיפה, החוג לפסיכולוגיה, המעבדה לחקר התפיסה והקשב
המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח בישראל
תקציר
מחקר זה מהווה המשך מבחן למערכת רב-שכבתית (התנהגותית, משפטית, תקשורתית ומכנית) חדשה, המיועדת להפחית תאונות דרכים קשורות-מהירות על כבישים מהירים. המערכת מושתתת על שלושה מאפיינים: אחד, החלפת עקרון דיכוטומי המחלק את רצף המהירות לטווח מותר וטווח אסור בעקרון בעל יותר רזולוציה וגמישות המותאם לחזק רק טווח צר מאד של מהירויות, באמצעות נהיגה חינמית רק בטווח זה, וכך מסייע להפחתת השונות של התפלגות המהירויות. שניים, החלפת משטר הפיקוח הנוכחי המבוסס על קנס חמור בהסתברות נמוכה במשטר פיקוח המבוסס על עונש עדין בוודאות מלאה. שלוש, רישום נתונים על מהירות ממוצעת (בכל קטע נהיגה של 1-5 ק"מ) לכל מכונית ע"י מתקן המבוסס על שכלול טכנולוגיה קיימת.
עד עתה נערכו שני מבחנים ראשונים של המערכת. המבחן הראשון נעשה באמצעות מחקר שמומן ע"י קרן רן נאור. נבחנו בו נבדקים הנוהגים מול סימולטור נהיגה ברכב מודמה בודד בכביש. הושווה בו ביצוע (במונחי מהירות, טעויות ותפקוד בעומס קשב) של נבדקים בסימולטור נהיגה. הפועלים, בשלושה תנאים: משטר הפיקוח הנוכחי, משטר הפיקוח המוצע ללא משוב מיידי, המשטר המוצע עם משוב מיידי. התקבל שהמשטר החדש מפחית באופן דרמטי את השונות במהירות הנהיגה, הן בתוך נבדק והן בין נבדקים: ככלל, הנבדקים מתמידים במשך כשעה וחצי לנהוג במהירות הנמצאת בטווח הצר בהפרשים של קמ"ש בודדים בלבד. המבחן השני של המערכת נעשה באמצעות מחקר ממומן על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שמטרתו הייתה לבחון במעבדה כיצד פועלים נהגים בכביש כשהם נתקלים בנהגים אחרים המודעים כמוהם למשטר הפיקוח. ממצאי המחקר הצביעו כי המשטר החדש יעיל בהפחתת פיזור המהירויות גם כשהנהיגה מתבצעת בנוכחות נהגים אחרים.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק היבט נוסף של משטר הפיקוח החדש: אחת התופעות הבולטות שצפויות להתרחש בכביש שבו הנהיגה תהיה על פי כללי משטר זה תהיה התפתחות של שיירות גדולות של רכבים הנוהגים במהירות קבועה יחסית ויציבה למשך זמן ארוך. נבחנו מאפיינים שונים של נסיעה בשיירה על התנהגות נהגים במשטר החדש. בדיקה זו חיונית לפני שניתן יהיה לפעול ליישום השיטה.
נערכו ארבעה ניסויי מעבדה שבהם ייעשה שימוש בסימולטור נהיגה. ניסוי 1 בדק את השפעת עצם הנסיעה בשיירה תחת תנאי המשטר החדש, בהשוואה לשתי קבוצות אחרות: א. נהגים שנהגו בתנאי המשטר החדש בנוכחות נהגים אחרים אך לאו דווקא בשיירה. ב. נהגים שינהגו בתנאי המשטר הישן בנוכחות נהגים אחרים אך לאו דווקא בשיירה. ניסוי 2 בחן את ההשפעה של אורך השיירה. ניסוי 3 בחן את ההשפעה על התנהגות נהגים הנוהגים על פי תנאי המשטר החדש של מציאותם בסביבה של נהגים (מודמים) המחליטים לסטות מתנאי המשטר החדש ולעזוב את השיירה תוך נהיגה במהירות גבוהה מאד. ניסוי 4בחן את השפעת הנסיעה בשיירה על רגישות הנהיגה לעומס מנטלי המתופעל ע"י משימה משנית של גילוי מטרות, כדי לבחון אם ובאיזו מידה הנסיעה בשיירה בתנאי המשטר החדש משפיעה על יכולת הנבדק לבצע מטלות נוספות מזדמנות בעת הנהיגה (למשל, הבחנה בתמרורים).
מתוצאות המחקר עולה כי גם במחקר הנוכחי שבו הנבדקים נהגו תחת המשטר החדש במצב של נסיעה בשיירה נמצאה הלימה לממצאי המחקרים הקודמים. ניכר כי תנאי השיירה שמר על מדדי השונות הנמוכים שנמצאו בתנאי המשטר החדש ואף צמצם אותם, כמו גם את כמות המפגשים עם הרכבים הנוספים ואת כמות העקיפות. בנוסף, לא התקבלה עדות לכך שאורך השיירה משפיעה על מדדי הנהיגה. באותו האופן, גם מצב ובו נהגים מהשיירה מחליטים לסטות מכללי המשטר ומהשיירה, גם כן לא השפיעה על נהיגת הנבדקים. ולבסוף, נמצא כי הנהיגה במשטר החדש בשיירות איננה מטילה דרישה גדולה יותר על המערכת הקוגניטיבית מאשר הנהיגה בתנאי המשטר הישן.
ראו גם: בחינת השפעתו של אמצעי חדשני למתן משוב לנהג על מהירות הנהיגה - מחקר מאת פרופ' דוד נבון
