אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















פסיקה: ביטוח מקיף לבית עסק אינו כולל כיסוי לקריסה של תקרה

השופטת שוש שטרית : אילו הייתה מתמוטטת התקרה כתוצאה של אחד מהסיכונים המבוטחים כמו למשל; אש, התפוצצות, נזקי נוזלים, דליפת מתקני זילוף, התנגשות, הרי שנזקי התובעים היו נופלים בגדר תחולתה הכללית של הפוליסה
 

 

 

 

 

 

תא (אי') 11487-01-11  שרף איציק נ' פ. זהר (אילת 1993) בע"מ ושירביט חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט: השלום באילת

 

פסק הדין ניתן ביום: 14/7/2015

 

ע"י כב' השופטת: שוש שטרית

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את קבלן השיפוצים שביצע עבודות בחנות בקניון או גם את חברת הביטוח שביטחה את הקניון לפצות את בעלי החנות בגין נזק שנגרם להם עקב התנתקות / קריסה של תקרת גבס בחנות שבניהולם?

 

בית המשפט דחה את התביעה

 

מתוך פסק הדין:

 

" ניתן לסכם, כי יעודה של התקרה נשוא התובענה היה ברור ונהיר למר שמעון שרף כבר במועד הזמנתה והתקנתה של התקרה, וברור ונהיר לתובעת מאז שהחלה לנהל יחד עם אביה את החנות. חקירתם של השניים בעניין זה הייתה מעמיקה והתרשמתי כי אלה היו מודעים היטב לייעודה של התקרה ולא פחות מודעים לעובדה כי התקרה בהיותה תקרת נוי לא נועדה להעמסת סחורה עליה. "

 

"תמצית הדברים עד כה,  על הסינר אין חולק הונחה סחורה באופן קבוע ובמועד האירוע. בהינתן העובדה כי המדפים בצדי החנות עליהם הונחה סחורה בצמידות ממש לתקרה, תמכו בתקרה, נמנעה קריסתה ממש של תקרת הגבס לרצפה, ואילו אותם מדפים נותרו מלאים בסחורה. קופסאות רבות שלא הוכח כמה מהן היו ריקות( אם בכלל) וכמה מלאות, נפלו על הרצפה כתוצאה מהתנתקות התקרה ממקומה - מכאן המסקנה ההגיונית המתבקשת הינה, כי הסחורה על הרצפה רובה ככולה היא הסחורה שהונחה על סינר ההנמכה של תקרת הגבס שכל תכליתה לנוי היה."

 

מכל האמור עד כאן, יוצא איפה, כי על גבי סינר ההנמכה הועמסה סחורה, הכוללת מספר רב של קופסאות שמשקלן - לא הוכח. לא שוכנעתי ולא הובאה לפני ראייה פוזיטיבית לטענת התובעים לפיה המשקל על סינר ההנמכה היה זניח. ניכר כי אלה לא עשו כל מאמץ להרים את הנטל הרובץ לפתחם, אלא הסתפקו בהערכותיהם  הבלתי מבוססות ביחס למשקל הקופסאות ומספרם.

 

...

 

סיכום הדברים, התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה כי הנתבעת 2 התרשלה בבניית התקרה אשר הוזמנה על ידי מר שרף בשנת 2006 – דין תביעתם להידחות."

 

 

"האירוע התרחש ביום 07.09.2010, ולאחריו שלחה הנתבעת את מכתב הדחיה הראשון ובו נימקה את דחיית תביעת התובעים לתגמולי ביטוח "המבטח לא יהיה אחראי לאובדן או נזק שנגרם עקב תכנון חומרים, או עבודה לקויים ו/או בלתי מתאימים". מספר ימים לאחר מכן ומשהתברר לנתבעת על ידי סוכן הביטוח כי מכתב הדחייה מתייחס לפוליסת ביטוח בגרסה חדשה משנת 2010, הוציאה הנתבעת מספר ימים לאחר מכן את מכתב הדחייה השני, בו פרטה את הסיכונים המבוטחים ע"פ תנאי הפוליסה שפרק 1 סעיף 3 (ביטוח מבנה) הכוללים:

 

אש, התפוצצות, נזקי נוזלים, דליפת מתקני זילוף, התנגשות, פגיעה שתיגרם ע"י כלי טיס ומתקני תעופה אחרים וגם חפצים הנופלים מהם, פרעות שביתות ונזק בזדון, נזקי טבע (להלן: הסיכונים המבוטחים). 

 

בהמשך הוסיפה: "מאחר והנזק הנתבע אינו נמנה על הסיכונים המצוינים לעיל אנו מצטערים לדחות התביעה".

 

כאן המקום לומר, כי אין לראות במכתב הדחייה השני, כהפרה של נתבעת 2 את הנחיית הממונה על הביטוח (חוזר מיום 16.11.1998) הקובעת כי מבטח הדוחה תביעת מבוטח חייב בהזדמנות הראשונה לפרט בכתב את כל נימוקי הדחייה ואם לא עשה כן לא יוכל  להעלות במועד מאוחר יותר נימוק נוסף או אחר לדחייה.

 

המדובר בתיקון טעות שיצאה תחת ידה של פקידת הנתבעת 2 אשר נמקה את דחיית תביעת התובעים על בסיס גרסה עדכנית יותר של פוליסת הביטוח, כשמיד (כ- 4 ימים) לאחר שהדבר התברר (באמצעות סוכנות הביטוח) דחתה את התביעה על בסיס הגרסה הרלוונטית לתובעים. בגרסאות אין חולק קיים שוני והנימוקים בהתאמה שונים. מכאן אין לטעמי מקום לראות בתיקון הטעות כנימוק אחר או נוסף כמשמעו בהנחיית הממונה על הביטוח, המדובר בתיקון מתבקש."

 

 

"מסירת פוליסת הביטוח לתובעים –  אין חולק כי על המבטח חלה חובה למסור למבוטח העתק מהפוליסה, וכבר נקבע כי מדובר בחובה מהותית שתכליתה להבטיח יכולת המבוטח לעמוד על זכויותיו וחובותיו לרבות נקיטת פעולות והקפדה על הוראות המבטח ומימוש זכויותיו בעת קרות מקרה ביטוח. הנתבעת לא חלקה באשר לחובתה להמציא למבוטחים את פוליסת הביטוח, ולטענתה הפוליסה הועברה אליהם בשלמותה בהתאם לנוהל המקובל, והגם שלא פרטה באותו נוהל מקובל נטען, היא כיוונה והוברר כי אותו נוהל הוא בהעברת הפוליסה לתובעים באמצעות סוכן הביטוח.

 

...

 

דברי סוכן הביטוח תומכים דווקא בטענת הנתבעת לפיה הנוהל המקובל להמצאת פוליסת הביטוח לידי התובעים, היא בהעברתה באמצעות סוכן הביטוח.

...

 

כך או אחרת, עיון בגרסאות של פוליסת הביטוח שהיו רלוונטיות לתובעים, וכפי שהוגשו לתיק מלמדות כי כיסוי הביטוחי של המבנה למעשה לא השתנה ואותם סיכונים מבוטחים משנת 2007 הם למעשה אותם סיכונים מבוטחים גם בשנת 2010, מה עוד שלא עלתה מצדם כל טענה כי הם בקשו לשנות ו/או להוסיף  בפוליסת הביטוח הרלוונטית אותה למעשה חדשו בשנת 2009."

 

"אשר לרשימה, (הגם אם הייתי מקבלת טענת התובעים כי קיבלו רק את הרשימה ולא את פוליסת הביטוח)  אין בידי לקבל את הטענה לפיה, העובדה שתשלומי הפרמיה עבור ביטוח המבנה במובחן מתשלום הפרמיה עבור ביטוח המבנה לנזקי טבע וביטוח המבנה לנזקי רעידת אדמה - מצביעה ומלמדת על כך שהביטוח  המבנה כולל נזק של התמוטטות התקרה, ככל שהתמוטטות התקרה אינה תולדה של אחד הסיכונים המבוטחים.

 

אילו הייתה מתמוטטת התקרה כתוצאה של אחד מהסיכונים המבוטחים כמו למשל; אש,  התפוצצות, נזקי נוזלים, דליפת מתקני זילוף, התנגשות, הרי שנזקי התובעים היו נופלים בגדר תחולתה הכללית של הפוליסה מבחינת הרכוש המבוטח והאירוע היה נכלל בהתאמה במסגרת ביטוח המבנה, ואילו הייתה מתמוטטת התקרה בעקבות רעידת אדמה או נזקי טבע גם אז האירוע היה מבוטח, במסגרת ביטוח המבנה מנזקי רעידת אדמה ונזקי טבע.

 

לשאלת התובעים בהקשר זה (כנוסחה): "האם יעלה על הדעת כי הסכימו לשלם לחברת הביטוח פרמיה שנתית עבור ביטוח "המבנה" (בנוסף לפרמיות עבור נזקי טבע למבנה ורעידת אדמה) לו היו יודעים כי הלכה למעשה אין בכוונת החברת הביטוח לשפותם במקרה של קריסה של תקרת המבנה?" יש להשיב – כן.

 

תשלום הפרמיה עבור ביטוח המבנה הוא ביחס לכל אחד מהסיכונים המבוטחים, ובנוסף בוטח המבנה מפני נזקי טבע ורעידת אדמה וגם עבור אלה נקבע תשלום פרמיה. 

 

הדברים פשוטים ואין מקום בנסיבות העניין לפניי לפרשנות לאור כלל הפרשנות נגד חברת הביטוח המנסחת ולאורו של הכלל המעדיף הגשמת צפיותיהם שביטוח המבנה כולל סיכון של קריסת התקרה.

 

פרשנות כזו עלולה להביא לקביעה כי ביטוח המבנה חל על כל סיכון אחר שאינו רעידת אדמה או נזקי טבע והרי אין חולק כי במקרה הנדון לפנינו אין מדובר בפוליסה "כל הסיכונים" אלא בפוליסת מפני סיכונים מוגדרים בלבד. ובכלל לא עלתה כל טענה מצד התובעים כי הם ביקשו לבטח את חנותם  בפוליסה מפני "כל הסיכונים" לא בשלב ההתקשרות הראשונית עם סוכן הביטוח ולא בהמשך ובהתחדשות חוזה הביטוח במהלך השנים ועד קרות האירוע.

 

...

 

מאלה הדברים ובצירוף העובדה כי הצעת הביטוח לא הוגשה על ידי התובעת הרי שכל שנותר לדלות ממנו על הסכמות הצדדים ואומד דעתם, הוא פוליסת הביטוח והרשימה המהווה חלק בלתי נפרד ממנה שאינם צריכים לפרשנות שכן ברור ובהיר מהם כי אין כיסוי לכל נזק שיתרחש לרכוש המבוטח ונחה דעתי לאחר בחינת כלל הראיות כי שונטל שרף ידעה את היקף הכיסוי הביטוחי שניתן לה במסגרת הפוליסה שהוצאה לחנות כבר שנים קודם והתחדשה מדי שנה ללא שינויים והרחבות.

 

מכאן, אשר לביטוח התכולה, משאין חולק כי האירוע אינו מכוסה במסגרת הסיכונים כמפורט בפוליסה, הרי שאין נפקות לטענת התובעים ולפיה הגב' פדידה  מי שעבדה אצל הנתבעת 2 במועד האירוע , לא התייחסה במכתבי הדחייה באופן ספציפי לנזקי התכולה, ולאובדן הכנסות באותם ימים שהחנות הייתה סגורה, שהרי הנזק לתכולה ואובדן ימי ההכנסות מקורם בנזק שאינו מכוסה בכלל ובכל מקרה זו העידה כי בדחותה את התביעה התייחסה לתביעה בכללותה.

 

...

 

דין התביעה נגד הנתבעות 1 ו- 2 להידחות. אני מחייבת את התובעים לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד - לנתבעת 1 בסכום של 10,000 ₪ ולנתבעת 2 בסכום של 5,000 ₪. "