אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















פסיקה: הנהג המלווה אמור להימצא בתוך הרכב

השופטת רות לבהר שרון: אני סבורה שכל פרשנות שמאפשרת למלווה להיות מחוץ לרכב סותרת את כוונת הפוליסה, מטרתה ויעודה.
 

 

 

 

ע"א 64310-03-15 א.א. קאר סנטר מוטורס בע"מ נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט: המחוזי בתל אביב - יפו

 

פסק הדין ניתן ביום: 10/11/2015

 

ע"י כב' השופטת: רות לבהר שרון

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור על פסיקת השלום בהרצליה שדחה את תביעת המבוטחת נגד חברת הביטוח בשל נזק שנגרם לרכבה בתאונת דרכים, בטענה להעדר כיסוי ביטוחי?

 

רקע: מדובר בפוליסת סחר רכב למכוניות, המאפשרת למי שעוסק בסחר ברכב לנהוג ברכבים בהשגחתו, ובלבד שהנהיגה נעשית בהתאם לשימושים המותרים בהתאם לתעודת הביטוח. הכיסוי הביטוחי מוגבל  לנהיגת המבוטח. בעת התאונה נהג ברכב, ברשות המבוטח, אדם אחר שאינו המבוטח שנמנה עם עובדי חברת המכוניות המבוטחת.

 

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור

 

מתוך פסק הדין:

 

"למעשה השאלה היחידה שבמחלוקת בענייננו, היא שאלה משפטית באשר לפרשנות תנאי הליווי - האם הכוונה לליווי בתוך הרכב בלבד, כטענת המבטחת, וכפי שקבע בית משפט קמא, תוך שציין כי "הפרשנות הסבירה היחידה הינה כי הנהג המלווה חייב להיות לצד הנהג, שכן אחרת אין כל ערך למושג הליווי"; או שמא די בליווי מחוץ לרכב.

 

המערערת טענה בפני בית משפט קמא, ושבה וטוענת בערעור, כי מר בשארי נהג ברשות הנהג המורשה על פי הפוליסה, תוך שהנהג המורשה ליווה אותו. לטענתה, המלווה לא חייב להיות בתוך הרכב, ודי בכך שהוא נסע בסמוך לרכבו של הנהג. עוד לטענתה, העובדה שהמלווה היה מחוץ לרכב לא השפיעה על הסיכון של המשיבה, ועל כן יש לקבוע שהיה כיסוי ביטוחי. לטענתה, שגה בית משפט קמא כשהשווה את המקרה למקרה של נהג צעיר החייב במלווה, שיכול להזהיר ולהשפיע על אופן הנהיגה, כשלטענתה אין זו מטרת הליווי בענייננו.

 

מנגד, טוענת המבטחת כי בצדק קבע בית משפט קמא כי רק פרשנות לפיה הליווי הוא בתוך הרכב עונה על מטרות הפוליסה.

 

 

דיון והכרעה

 

לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית משפט קמא, בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון, ולאחר ששמעתי את הצדדים, אני סבורה כי דין הערעור להידחות.

 

בית המשפט העליון התייחס בהרחבה לפרשנות של פוליסות ביטוח בע"א 453/11 מ.ש. מוצרי אלומניום בע"מ נ' "אריה" חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 21.8.13), שם נקבע אומנם כי " במקרה של אי-בהירות או ספק בנוגע למשמעות הנכונה של הכתוב, יש לפרש את פוליסת הביטוח כנגד המנסח-המבטח....", אולם, "אין לאמץ "באופן עיוור" את כלל הפרשנות כנגד המנסח, במנותק ממכלול התניות בפוליסה, מהנסיבות ומהתכלית שביסוד כתב הפוליסה".

 

מדובר כאמור בפוליסת סחר לגביה צויין כי "תכליתה הבסיסית של פוליסת סחר - לאפשר לעוסק בסחר בכלי רכב לנהוג, במסגרת עבודתו ולצרכיה, בכלי הרכב הנכנסים אל המאגר העסקי ויוצאים ממנו, גם אם כלי הרכב אינם מבוטחים בביטוח חובה. הצורך שעליו באה פוליסה כזאת לענות הוא אך ורך עסקי בלבד, שעניינו מניעת התקורה והעלות הכרוכות בהשבתתם התכופה של כלי רכב במאגר העסקי עד לבדיקת ביטוחם והשלמתו במידת הצורך" (ע"א 4688/02 כהן נ' "מגדל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נט (5) 25) (להלן: "פרשת חזי כהן"). ובהמשך: "הרציונאל שביסוד תכלית החסר הוא היעדרה של אפשרות מעשית סבירה לבטח את כלל כלי הרכב המצויים במאגר העסקי בביטוח חובה רגיל, צמוד רכב... אין זה מעשי לבטח את רכבי המאגר העסקי בביטוח צמוד רכב למטרות סחר...".

 

אני סבורה שכל פרשנות שמאפשרת למלווה להיות מחוץ לרכב סותרת את כוונת הפוליסה, מטרתה ויעודה. בפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בפרשת חזי כהן [ת"א (חיפה) 2046/07] קבע בית המשפט כי ייחודה של פוליסת סחר היא בהיותה צמודת נהג ולא צמודת רכב. כך גם ציין בית המשפט העליון בפרשת חזי כהן כי הרציונאל והתכלית של פוליסת סחר קשורים לעובדה שלא ניתן לבטח את הרכבים שבמאגר העסקי בפוליסות צמודות רכב. משמעותה של פוליסת סחר היא כי בעל הפוליסה או הנהג המורשה יכול לנהוג בכל כלי הרכב שבמאגר העסקי, ובענייננו - אם הוא מרשה לאחר לנהוג, האחר חייב להיות מלווה על ידי בעל הפוליסה או מי שמפורט בפוליסה כנהג המורשה. זו מטרת הפוליסה, זו תכליתה, וזו המיוחדת שבה המאפשרת, כאמור, למי שאינו בעלים לנהוג בכלי רכב רבים תוך שהוא מכוסה עד לתקרה הקבועה בפוליסה, ובלבד שהנהיגה היא למטרת העסק ובמסגרת העסק ולא למטרות של נסיעה פרטית, אלא אם נקבע אחרת במפורש בפוליסה.

 

המערערת טענה כי בענייננו כלל הפרשנות לרעת המנסח מטה את הכף לטובת קבלת הערעור, כאשר היה מקום לציין במפורש כי מדובר בליווי בתוך הרכב, כאשר גם בית משפט קמא המליץ לחברת הביטוח להבהיר תנאי זה בפוליסה. בנסיבות המקרה דנן, אני סבורה כי דין הטענה להידחות. אומנם, ייתכן והיה מקום כי המבטחת תציין במפורש כי מדובר בליווי בתוך הרכב, ואולם, אינני סבורה כי שתי הפרשנויות האפשריות - ליווי בתוך הרכב וליווי מחוץ לרכב - הן שקולות ואפשריות באותה המידה. הרציונאל של פוליסת הסחר מוביל לטעמי למסקנה כי הפרשנות האפשרית היחידה היא ליווי בתוך הרכב.

 

פוליסה זו מאפשרת למעשה רק לנהג ששמו נקוב בפוליסה לנהוג ברכב, ולו בלבד. זו היא פוליסה צמודת נהג, שהפרמיה שלה על אף שמדובר בביטוח לכלי רכב רבים המצויים במאגר העסקי של המבוטח, היא זולה יותר מאשר אם היו מחייבים בביטוח לכל אחד מכלי הרכב הללו בנפרד. לכן נקבע שהפוליסה היא צמודת נהג אחד בלבד, שהחריג הוא שאם נהג אחר נוהג ברכב, הנהג המורשה חייב ללוות אותו באותו כלי רכב. האם יעלה על הדעת  שלווי שממלא אחר תנאי פוליסה כזו ייחשב גם לווי ברכב אחר שנוסע במרחק רב ?!?

 

כך מצמצמת חברת הביטוח את הסיכון שלה לנהג אחד בלבד, ועל ידי כך מאשפרת הוצאת פוליסה בפרמיה מופחתת.

 

לאור כל האמור, הערעור נדחה."

 

ביום 20/3/2016 דחה בית המשפט העליון את הערעור שהוגש על פסק הדין להלן.