מאת: אבישי לוביץ', אקטואר
1. כללי
טופס 2 מציג את התוצאות העסקיות של החברה בתקופת הדוח (דוח רווח והפסד) בחלוקה לענפי הבטוח השונים. מדובר בדוח העוסק בתקופה מסוימת ונכון לתאריך המאזן; הוא אינו מציג נתונים נקודתיים ליום המאזן (כמו הון עצמי, סה"כ תביעות תלויות וכו') אלא את התנועה שהתרחשה בתקופת הדוח, מתחלת השנה הקלנדרית ועד ליום הדוח (לדוגמא שנוי בתביעות התלויות המוגדר בתור סה"כ התביעות התלויות ליום הדוח פחות סה"כ התביעות התלויות לתחילת השנה).
רוב הנתונים מוצגים בחלוקה לסווגים: סה"כ, בטוח-משנה ושייר.
חשוב לזכור כי קשה ללמוד מטופס 2 על מדת הרווחיות של החברה או של עסק מסוים וזאת משום מספר סבות:
-אין הקבלה בין תקופת תשלום הפרמיה לתקופת תשלום התביעות. הפרמיה משנת חיתום מסוימת מתקבלת לאורך כשנתיים (מפוליסה שיצאה בינואר תתקבל כל הפרמיה בשנת הדוח בעוד שמפוליסה שיצאה בדצמבר יתקבל בשנת הדוח רק 1/12 של הפרמיה והשאר בשנת הדוח הבאה) בעוד שהתביעות עשויות להיות משולמות לאורך שנים רבות, בעקר בענפי החבויות למיניהם.
-בענפי החבויות אין מציגים רווח במשך שלוש/חמש השנים הראשונות מהחיתום. אם יש עודף חיובי הוא משמש לתגבור העתודה.
-העמסה של רווחי השקעה והוצאות לענפים השונים נעשית עפ"י הנחיות האוצר ואינה משקפת בהכרח את הנתונים ה"אמיתיים" של ענפים אלה.
-פריטים מסוימים עשויים להיות תוצאה של סיכום עסקי כמה שנים כמו תשלום השתתפות ברווח למבוטחים או תקבול עמלת רווח ממבטח משנה.
2. פרמיות נטו וברוטו ועתודות לסיכונים שטרם חלפו
מדובר בפרמיות שנרשמו בתקופת הדוח, דהיינו פרמיות לפוליסות שהופקו בתקופת הדוח (חדשות וחדושים, בנכוי בטולים). נתון זה אינו משקף את הפרמיות שנגבו בתקופת הדוח. לפרמיות אלה נערך תיקון בדמות הפרשה לעתודת פרמיה (הידועה גם כעתודה לסיכונים שטרם חלפו). לדוגמא, פוליסה שהופקה ב1.2.05 תורמת להכנסות הרבעון הראשון של 2005 2 חודשי פרמיה (פברואר ומרץ) ולכן 10/12 מן הפרמיה מועברים לעתודה. מאידך, העתודה מהתקופה הקודמת תקטן משום, שלדוגמא, 3/12 מן הפרמיה של פוליסה שהופקה בנובמבר 2004 ימשכו מהעתודה לתחילת התקופה ויוכרו כהכנסה. פעולה כפולה זו מופיעה בטופס 2 בשורה המוכתרת "שינוי בעתודות לסיכונים שטרם חלפו".
3. הכנסות מהשקעות
סך כל ההכנסות מהשקעות הנובעות מעסקי הבטוח של החברה נזקפות לענפי הביטוח השונים לפי הנחיות הפקוח על הבטוח.
סיכום של הכנסות הפרמיה ושל ההכנסות מההשקעות מוצג בשורת "סך כל ההכנסות לתקופה".
4. תביעות ששולמו
תביעות ששולמו בפועל בתקופת הדוח לתובעים, לספקי שרותים לישוב התביעות (חוקרים, שמאים, עו"ד וכו'), לספקי שרותים נלוים לבטוח (כמו גרירה ותקוני זגגות), תשלומי שיבוב שנתבעו ע"י גורמים שלישיים (מבטחים אחרים, בטוח לאומי) ובנכוי שיבובים שהחברה קבלה מגורמים שלישיים ובנכוי שווי שרידים של כלי רכב ששולמה תמורתם כאבדן גמור.
5. תביעות תלויות
בדומה לעתודות הפרמיה מדובר בשנוי המלאי של סכום התביעות התלויות בתקופת הדוח, היינו, ערך התביעות התלויות בסוף תקופת הדוח פחות ערך התביעות התלויות בתחלת הדוח (בד"כ תחלת השנה).
החל מתום 2006 מחויבות החברות לכלול בסעיף זה גם הפרשה להוצאות עקיפות לישוב התביעות.
6. דמי עמלה ששולמו
עמלה ששולמה בפועל בתקופת הדוח.
7. הוצאות הנהלה וכלליות
כל הוצאות החברה שאינן תביעות או עמלות, לדוגמא שכר, מיחשוב, ציוד משרד, טלפונים.
8 הוצאות רכישה נדחות
ההוצאות על פוליסה מתחלקות לשני סוגים עקריים לפי יעודן: הוצאות לצורך יצור הפוליסה (חיתום, סקרים, בדיקת מיגון ועוד) והוצאות אחזקת הפוליסה (גבית הפרמיה למשל). ההוצאות לצורך יצור הפוליסה נקראות הוצאות רכישה, ואף שהן מוצאות בעקר בסמוך למועד הפקת הפוליסה יש לפרוס אותן לאורך כל תקופת הפוליסה. הדבר נעשה בטכניקה דומה לזו שבבנית העתודה לסיכונים שטרם חלפו. בטופס 2 מוצג, שוב, בדומה לעתודה לסיכונים שטרם חלפו, השנוי במלאי ההוצאות הנדחות מתחלת תקופת הדוח לתום תקופת הדוח.
9. ביטוח משנה
כאמור, הנתונים בטופס מוצגים גם לגבי בטוח-המשנה וחיסורם מנתוני סה"כ נותן את נתוני השייר. חשוב לזכור מספר דברים בקשר לבטוח המשנה:
-הפרמיה למבטחי המשנה משולמת מדי רבעון בגין כל הפרמיה השנתית בפוליסות שהופקו באותו רבעון. במקרים רבים מנוכה פקדון מפרמיה זו, אשר מוחזר לאחר שנה. לצורך טופס 2 נערך חישוב תיאורטי של פרמית בטוח משנה לסיכונים שטרם חלפו אולם לחישוב זה אין השפעה על התשלומים למבטח המשנה.
-שורה 18 בטופס ("בניכוי בטוח משנה" בחלק התביעות) ראויה להסבר מיוחד. בניגוד לנתוני סה"כ התביעות, המפורטים בשתי שורות – תביעות ששולמו ושנוי בתביעות תלויות- הרי ששורה זו מסכמת הן את תביעות מבטחי משנה ששולמו והן את השנוי בתביעות מבטחי משנה התלויות.
10. השלמת עודף
כפי שנזכר לעיל, בענפי החבויות אין מציגים רווח במשך חמש השנים הראשונות מהחיתום (בחברות מסוימות- שלוש שנים). אם יש עודף חיובי הוא משמש לתגבור העתודה. תהליך זה נקרא "השלמת עודף". מסיבה זו אין לדעת את התוצאה העסקית של ענפי החבויות לאורך תקופה ממושכת ולדבר השלכות רבות גם על כל הרווח של החברה (משום משקלו המשמעותי של ענף רכב חובה) וגם על אפשרות ההשואה בין חברות שונות - בחברות ותיקות חלק נכבד מרווחי הבטוח האלמנטרי נובע משחרור עתודות של שנות חיתום ותיקות בבטוח רכב חובה.
בחזרה לראש הדף
ראו גם: מונחים בשימושם של אקטוארים
