אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל







מחקר: בחינת בעיית היפגעות רוכבי אופנועים בתאונות דרכים בישראל וגיבוש דרכי פעולה לשיפור בטיחותם

המחקר פורסם ביום 9/12/2015

בנוסף לאמצעי התשתית, לשיפור בטיחות רוכבי אופנוע יש מקום לקדם אמצעי התערבות נוספים וביניהם: מערכת ABS לאופנועים; שימוש באורות הקדמיים בשעות יום ע"י האופנועים; שיטת רישוי מדורג לאופנועים; תכניות מיוחדות להכשרת הרוכבים; שימוש בקסדות ובלבוש מגן לרוכבי האופנועים.
 

 

 

ד"ר ויקטוריה גיטלמןהמחקר נערך בחסות קרן מחקרים בענייני ביטוח ליד אגוד חברות הביטוח בישראל

תקציר מנהלים

1. מבוא

ברוב המדינות המתקדמות, רוכבי אופנועים הינם אחת הקבוצות הפגיעות בין משתמשי הדרך. בשנת 2013, בתאונות דרכים בישראל, נפגעו 2,308 רוכבי אופנועים, מתוכם 38 נהרגו ו-333 נפגעו באורח קשה. חלקם היחסי של רוכבי אופנוע בין הרוגים בתאונות בישראל הגיע לכ-14% ובין נפגעים קשה לכ-21%, כאשר חלקם היחסי במצבת כלי הרכב ובנסועה השנתית נמוך יותר באופן משמעותי: כ-4% וכ-2%, בהתאמה. חלקם היחסי של רוכבי אופנוע בקרב סך ההרוגים בתאונות בישראל גדל בעשור האחרון. לאור ההיקף, החומרה ומגמת העלייה בהיפגעות רוכבי אופנועים בישראל, הוחלט לבצע מחקר אשר, מחד, ירכז מאפיינים מובילים של התופעה ומאידך, יציג תמונה מקיפה של אמצעי התערבות אפשריים לצמצומה.

המחקר התמקד בתאונות עם רוכבי אופנועים שהתרחשו בשנים האחרונות, בדרכים העירוניות והלא עירוניות, כאשר בניתוח הנסיבות והגורמים לתאונות מושם דגש על מציאת פתרונות תשתית למניעת התאונות ו/או צמצום חומרתן. מחד, במחקר סוכמו מאפיינים טיפוסיים של תאונות דרכים עם מעורבות אופנועים ושל סוגי האתרים ברשת הדרכים המזוהים עם סיכון גבוה יותר לתאונות עם אופנועים. מאידך, במחקר בוצע סקר מקיף של הפתרונות השונים המוצעים לשיפור בטיחות רוכבי אופנועים בעולם, ובדיקת התאמתם לצרכים בארץ. בעקבות בחינה משולבת של מאפייני התאונות וממצאי הספרות, גובשו פתרונות תשתית ואמצעים נוספים המומלצים לקידום בטיחות רוכבי אופנועים בישראל.

בביצוע המחקר היו מספר שלבים כמפורט להלן:

תחילה, נערך סקר ספרות בינלאומית, במטרה לסכם גורמים נפוצים בתאונות עם רוכבי אופנועים, בעולם, וכמו כן, לרכז פתרונות תשתית אפשריים ודרכי התערבות נוספות לצמצום היפגעות רוכבי האופנועים. על סמך ממצאי הספרות נבנתה רשימה מקיפה של אמצעי התערבות, בחלוקה לאמצעי תשתית ואמצעים אחרים, כאשר לכל אמצעי מוצג תיאור תמציתי ותנאי יישומו, וכמו כן, ממצאים לגבי יעילותו הבטיחותית, אם מידע כזה נמצא בספרות.

במקביל, נערך אפיון מקיף של תאונות דרכים עם מעורבות רוכבי אופנועים בישראל, על סמך קבצי תאונות הדרכים של הלמ"ס (קבצי ת"ד), מחמש השנים האחרונות, 2009-2013. הניתוח התייחס למדדי היפגעות כלליים של רוכבי האופנועים, מדדי היפגעות מפורטים לפי נסיבות התאונות, מאפייני הרוכבים המעורבים וזיהוי קבוצות הומוגניות בקרב תאונות עם אופנועים.

בהמשך, נערך זיהוי דפוסים מובילים בהתרחשות תאונות אופנועים בעיר, על סמך מאגר התאונות שאירעו בעיר חיפה, בשנים 2010-2014 (228 מקרים עם מעורבות אופנוע או קטנוע).

השלב הבא הוקדש לסיורי שטח באתרים עם ריכוזי תאונות אופנוע, במטרה לזהות פתרונות תשתית שעשויים לתרום למניעת תאונות דומות בעתיד. הסיורים נערכו ב-31 אתרים, לרבות קטעי דרך לא עירוניים, צמתים לא עירוניים, רחובות עירוניים וצמתים עירוניים.

בשלב האחרון במחקר נערך זיהוי פתרונות תשתית עם פוטנציאל מרבי למניעת תאונות רוכבי אופנוע בישראל. שלב זה כלל הערכה מסכמת של פתרונות תשתית שונים שנמצאו במחקר, בהתבסס על ממצאי הספרות, תוצאות מניתוחי תאונות וממצאים מסיורי השטח באתרי התאונות, במטרה לזהות אמצעים המתקשרים עם פוטנציאל מרבי לשיפור בטיחות רוכבי אופנועים בישראל, לפי היקף התאונות בהן האמצעי עשוי להועיל.

2. ממצאים עיקריים של המחקר

א. ממצאים מהספרות הבינלאומית

על סמך סקר הספרות שנערך במחקר, נבנתה רשימה מסכמת עם אמצעי התערבות רבים למניעת תאונות אופנוע או להפחתת חומרתן (ראה טבלה 2.3 בפרק 2). הרשימה כוללת כ-40 אמצעים, מתוכם 27 אמצעי תשתית ועוד 12 אמצעים אחרים. עם זאת, בהתייחס לרוב האמצעים ובמיוחד, לאמצעים הקשורים בשיפור בתשתית, חסרים ממצאים כמותיים שהיו מראים את מידת יעילותם הבטיחותית – השפעה על תאונות עם אופנועים, או קיימים ממצאים מוגבלים ולעתים, סותרים, בנושאים אלה. בין אמצעי התשתית שמידת יעילותם הוכחה עבור התאונות עם אופנועים ניתן לציין:

- שיפור בסימון עיקולים באתרי תורפה שהביא להפחתה בתאונות בדרכים הבין-עירוניות, בגרמניה ונורווגיה;

- ביטול עקומי מעבר שנמצא כמפחית תאונות, בסקוטלנד;

- שימוש בנתיבי התחבורה הציבורית ע"י אופנועים שהביא להפחתה במהירות הנסיעה ובתאונות, באנגליה;

- הקצאת נתיבים נפרדים לאופנועים שנמצאה כמפחיתה תאונות אופנועים, במלזיה;

- העברת טוסטוסים משבילי אופניים לכביש שנמצאה כמפחיתה תאונות בשבילי האופניים, בהולנד;

- הסרת לכלוך מהדרך ומהשוליים שמזוהה עם פוטנציאל חיובי להפחתת תאונות עם אופנועים, בשוודיה.

בנוסף, בין אמצעי התערבות אחרים שהוכחו כיעילים לבטיחות רוכבי האופנועים ניתן לציין:

- מערכת ABSשנמצאה כבעלת פוטנציאל חיובי להפחתת תאונות אופנועים;

- שימוש באורות הקדמיים בשעות היום אשר נמצא כתורם להפחתת תאונות אופנועים;

- שיטת רישוי מדורג לאופנועים שנמצאה כתורמת להפחתת תאונות אופנועים, באוסטריה;

- תכנית מיוחדת להכשרת רוכבים שנמצאה כתורמת להפחתת תאונות אופנועים, בקליפורניה;

- שימוש בקסדות ובלבוש מגן לרוכבים שנמצאו כמונעים פציעות או מפחיתים את חומרתן.

ב. מאפייני תאונות דרכים עם מעורבות אופנועים, בישראל

בעקבות ניתוח מאפייני תאונות עם אופנועים, על סמך קבצי ת"ד של הלמ"ס, עלו ממצאים כלהלן:

- מדי שנה, בתאונות דרכים בישראל נהרגים כ-40 רוכבי אופנוע, כאשר מעל 300 נפגעים באורח קשה וכ-2,000 נפגעים באורח קל. לאורך העשור האחרון, לא זוהתה עליה במספר רוכבי אופנועים שנהרגו או נפגעו בתאונות. עם זאת, חלקם היחס של רוכבי אופנועים מתוך סך ההרוגים והנפגעים בתאונות עלה כפי שניים.

- מדדי הרוגים ונפגעים ביחס לחשיפה, גבוהים משמעותית בקרב רוכבי אופנוע לעומת משתמשי הרכב הפרטי: שיעור הרוגים לכלי רכב רשומים גבוה פי 5-7 ושיעור הרוגים ביחס לנסועה גבוה פי 9-17 בקרב רוכבי אופנוע לעומת משתמשי הרכב הפרטי. כמו כן, לפי שיעורי הרוגים ליחידת נסועה או למספר כלי רכב רשומים, הנסיעה באופנוע היא המסוכנת ביותר לעומת כל סוגי הרכב.

- שיעורי מעורבות בתאונות הקטלניות (לאלף אופנועים רשומים) גבוהים יותר עבור אופנועים קטנים, עד 50 סמ"ק, ואופנועים גדולים, מעל 400 סמ"ק, בהשוואה עם אופנועים בגודל בינוני. האופנועים הקטנים מזוהים עם שיעורי מעורבות מרביים לעומת סוגי אופנוע אחרים, בכל רמות החומרה של תאונות.

- עבור כל סוגי האופנועים, רוב התאונות נרשמו בשטח עירוני, כאשר אחוז תאונות בדרכים הלא עירוניות עולה עבור האופנועים הגדולים, מעל 250 סמ"ק. רוב התאונות עם אופנועים נרשמו בקטעי דרכים. בכל סוגי האופנועים, שיעורי מעורבות בתאונות לאלף אופנועים רשומים, היו גבוהים יותר בקטע עירוני ובצומת עירוני.

- בשטח הלא עירוני, עבור האופנועים הקטנים והבינוניים, יותר מקרי תאונות נרשמו בדרך דו-מסלולית. לעומת זאת, עבור האופנועים הגדולים (מעל 400 סמ"ק), אחוזים ניכרים מהתאונות נרשמו בדרך חד-מסלולית או דו-מסלולית. לגבי סוג צומת לא עירוני, עבור רוב סוגי האופנועים, מרבית מקרי התאונות נצפו בצומת מרומזר או במחלף, כאשר עבור האופנועים הקטנים מעל מחצית המקרים היו בצומת מרומזר.

- בדרך עירונית ולא עירונית, בכל סוגי האופנועים, שיעורים גבוהים יותר של תאונות (לאלף אופנועים רשומים) מזוהים עם תאונות חזית-צד ו-תאונות רכב יחיד; בנוסף, בדרך עירונית, נצפה שיעור גבוה יחסית של תאונות חמורות מסוג פגיעה בהולך רגל. בהתנגשויות עם כלי רכב אחרים, עבור כל סוגי האופנועים, סוגי הרכב המובילים הם רכב פרטי ורכב משא קטן, עד 4 טון.

- עבור כל סוגי האופנועים, מרבית מקרי התאונות נצפו ביום לעומת לילה, כאשר ריכוזים גבוהים יותר של מקרי התאונות נצפו בין השעות 7-8 ו-10-18. כמו כן, אחוז גבוה יותר של תאונות נרשם בכל יום חול לעומת יום שבת.

- בכל סוגי האופנועים, מרבית הנהגים (83%-99%) היו גברים, כאשר חלקם היחסי של הגברים עולה עם העלייה בגודל האופנוע.

- בכל סוגי האופנועים, ריכוזים גבוהים יותר של מקרי התאונות נצפו בקבוצות גיל 20-44. בנוסף, האופנועים הגדולים יותר מזוהים יותר עם רוכבים מבוגרים יותר, בעוד שהאופנועים הקטנים יותר – עם רוכבים צעירים יותר, אם כי, עבור אופנוע עד 50 סמ"ק ישנו גם ריכוז גבוה של רוכבים בני 45-54, 65+.

- שיעור מעורבות בתאונות החמורות, לאלף רוכבים מורשים, היה הגבוה ביותר בקבוצת הרוכבים הצעירים עד גיל 24, כאשר במקום השני נמצאת קבוצת בני 25-34. מאידך, עבור כל סוגי האופנועים, ריכוז מרבי של מקרי התאונות נצפה בקבוצה עם ותק משמעותי בנהיגה (עשר שנים או יותר).

בעקבות בחינה רב-פרמטרית של מאפייני התאונות עם מעורבות אופנועים, זוהו קבוצות הומוגניות של התאונות בהן נפגעו האופנועים. הקבוצות נבדלות לפי שילובי הערכים של סוג תאונה (רכב יחיד לעומת התנגשויות בין כלי רכב), מיקום התאונה (צומת לעומת קטע דרך), זמן התאונה (שעות יום לעומת לילה), קבוצות גיל של הרוכבים (צעירים יותר או מבוגרים יותר), פילוגי שנות הוותק בנהיגה (לפי בולטות שיעורי המקרים של הרוכבים הצעירים לעומת המנוסים) וגודל אופנוע.

ג. דפוסי תאונות עם אופנועים בעיר

בעקבות ניתוח מפורט של מאפייני התאונות עם מעורבות אופנועים וקטנועים בעיר חיפה נמצא כי:

* מעורבות גורמי תשתית (מעקה, גדר וכד') אינה נפוצה בתאונות אלה;

* מחצית המקרים אירעו בשכונות מגורים, כאשר יתר התאונות היו פזורות בין יתר סוגי האזורים בעיר (מגורים ומסחר, מרכז עיר, מסחר ותעשיה, אזור עם אופי בין-עירוני);

* מרבית התאונות אירעו ברחוב מאסף, במקום השני - דרך עירונית;

* רוב התאונות נרשמו בדרך דו-מסלולית, במקום השני - דרך חד-מסלולית דו-סטרית;

* רוב תאונות צומת היו בצומת מרומזר או לא מרומזר; רובן – בצומת בעל 3 זרועות;

* קיום שיפוע חזק או עיקול נמצא בכ-שליש מסך התאונות;

* ברוב התאונות היה מעורב רכב אחר, כאשר 21% מהתאונות היו מסוג תאונה עצמית (ועוד 6% - תאונות פגיעה בהולך רגל).

בין התאונות עם מעורבות רכב דו-גלגלי בעיר, התרחישים המובילים היו כלהלן:

- תרחיש מסוג "רכב אחר התנגש ברכב דו-גלגלי בצומת" (30% ממקרי התאונות), אשר דומה בתכונותיו לכלל מדגם התאונות, כאשר הוא מתאפיין בריבוי מקרים שנרשמו בשכונות מגורים; ברחוב מסוג מאסף; בדרך דו-מסלולית או בדרך חד-מסלולית דו-סטרית; מזוהה עם יותר מקרים בצומת לא מרומזר (54%) לעומת מרומזר (40%); עם ריבוי מקרים בצומת בעל 3 זרועות; ועם מיעוט בעיות גיאומטריות בדרך. להבדיל מכלל המדגם, סוג תרחיש זה מתאפיין בריכוז גבוה יותר של תאונות בצומת לא מרומזר ובשיעור נמוך יותר של מקרים עם נוכחות עיקול אופקי.

- תרחיש מסוג "תאונה עצמית של רכב דו-גלגלי" (21% מהתאונות), אשר בתכונותיו הרבות שונה מכלל המדגם. בין היתר, תרחיש זה מזוהה עם מעורבות גבוהה יותר של גורמי תשתית בתאונות כגון: מעקה בטיחות (14%), אבן שפה (16%); עם ריכוז גבוה של מקרים שנרשמו באזור עם אופי בין-עירוני (45%); עם ריכוז גבוה של מקרים שנרשמו ברחוב המתפקד כ-דרך עירונית (47%) או בצומת מסוג מחלף; כמו כן, תרחיש זה מזוהה עם ריבוי מקרים בהם קיים עיקול דרך (51%). מכאן, תאונה עצמית של רכב דו-גלגלי מתרחשת בעיקר בתנאי דרך המאפשרים נסיעה במהירות גבוהה והמיועדים לנפחי תנועה גבוהים של כלי רכב, כאשר בחלק ניכר מהמקרים הרוכב איבד שליטה על אופנועו, בעיקול הדרך.

- תרחיש מסוג "רכב אחר ורכב דו-גלגלי שנסעו באותו הכיוון התנגשו בקטע" (15% מסך המקרים) לרוב דומה בתכונותיו לכלל מדגם התאונות, כאשר הוא מתאפיין בריבוי מקרים שנרשמו בשכונות מגורים; ברחוב מסוג מאסף; בדרך דו-מסלולית; ומזוהה עם שיעור נמוך של שיפועים ועיקולים בדרך אשר דומה לכלל המדגם. עם זאת, להבדיל מכלל המדגם, סוג תרחיש זה מתאפיין בריכוז נמוך יותר של מקרים בדרך חד-מסלולית ועבור תאונות צומת - עם ריכוז גבוה יותר של מקרים בצומת מרומזר.

ד. אמצעי התערבות מומלצים לקידום בטיחות רוכבי אופנועים בישראל

בעקבות בחינה משולבת של ממצאי הספרות, מאפיינים של אתרי התאונות עם מעורבות אופנועים בישראל והיקפי תאונות אופנוע שנצפו באתרים השונים, בתנאי הארץ, גובשה רשימה מסכמת של פתרונות תשתית המוצעים לקידום בטיחות רוכבי אופנועים בישראל - טבלה א'. ברשימה המסכמת, לכל אמצעי תשתית מיוחס פוטנציאל לשיפור בטיחות רוכבי אופנועים בישראל, לפי היקף התאונות בהן האמצעי עשוי להועיל. לפי התוצאות, בין אמצעי התשתית המזוהים עם חלק ניכר מתאונות אופנוע ולכן, המומלצים לקידום בטיחות רוכבי אופנועים בישראל, נמצאו:

* אמצעי ריסון תנועה והסדרת נתיבים מיוחדים לרוכבי אופנועים, ברחובות המאספים בערים (מתאימים לטיפול ב-19% ו-15% מסך התאונות עם מעורבות אופנועים, בישראל);

*  הוספת פס עצירה מקדים לאופנועים בצומת עירוני מרומזר (מתאים לטיפול בכ-14% מסך תאונות אופנוע, בישראל);

* הוספת אמצעים לשיפור הבנה לגבי זכות קדימה בצומת לא מרומזר והגבהת צומת לא מרומזר, בערים (כל אמצעי מתאים לטיפול בכ-11% מתאונות עם אופנועים);

* שימוש בנתיבי תחבורה ציבורית ע"י אופנועים, ברחוב מאסף בעיר (המתאים לטיפול בכ-10% מתאונות עם אופנועים);

* שיפור תנאי ראות בין הנהגים המתקרבים לצומת לא מרומזר, ברחוב הראשי והמשני, בשטח עירוני (המתאים לטיפול בכ-7% מתאונות עם אופנועים);

* יישום אמצעי ריסון תנועה ברחובות המקומיים בעיר (מתאים לטיפול בכ-6% מתאונות עם אופנועים);

* איסור פניות פרסה והסדרת סובות לביצוע פניות פרסה, בקטעים מועדים, ברחוב מאסף חד-מסלולי בעיר (מתאים לטיפול בכ-6% מתאונות עם אופנועים).

בנוסף לאמצעי התשתית, מומלץ לקדם אמצעי התערבות נוספים שנמצאו בספרות הבינלאומית והוכחו כיעילים לבטיחות רוכבי האופנועים, בעולם (ראה לעיל).

3. מסקנות המחקר

על סמך ממצאי המחקר עלו מסקנות כלהלן:

- בישראל בדומה לרב המדינות המתקדמות בעיית היפגעות רוכבי האופנועים נמנית עם בעיות הבטיחות העיקריות. חשיבותה של בעיה זאת עולה עם השנים עקב הן היקף והן חומרת היפגעות רוכבי האופנועים בהשוואה עם משתמשי רכב אחרים.

- הניתוחים הסטטיסטיים של מאפייני תאונות אופנוע בישראל מראים תופעה מגוונת, כאשר התאונות מתרחשות בקטעי דרך ובצמתים, בשטח עירוני ולא עירוני. ריכוזים גבוהים יותר של תאונות אופנוע, מכל הסוגים, נצפו בשטח עירוני. כמו כן, ריכוזים גבוהים יותר של תאונות אופנוע נצפו בקטעי דרך וצמתים עם נפחי תנועה גבוהים יותר כגון: רחוב מאסף, רחוב עם חתך דו-מסלולי, צומת מרומזר בעיר; דרך דו-מסלולית, צומת מרומזר או מחלף, בדרך לא עירונית.

- בתאונות אופנוע מעורבים רוכבים מגילים שונים ועם ותק שונה בנהיגה, כאשר שיעור מעורבות בתאונות החמורות לאלף נהגים מורשים גבוה יותר עבור הרוכבים הצעירים, עד גיל 24. מרבית הרוכבים הם גברים. את המאפיינים של רוכבי האופנועים יש לקחת בחשבון בהכנת תכניות הכשרה, אכיפה והסברה לרוכבי האופנועים.

ראו טבלה א' בקובץ המחקר מציגה את דירוג פתרונות תשתית שנבחנו במחקר לפי סדר יורד של הפוטנציאל לשיפור בטיחות רוכבי אופנועים, בישראל.

 - החלק הארי מתאונות אופנוע הן תאונות התנגשות עם כלי רכב אחרים (בעיקר, התנגשויות חזית-צד), כאשר חלק משמעותי נוסף מהתאונות בשטח עירוני ולא עירוני, מהוות תאונות אופנוע כרכב יחיד. תאונות רכב יחיד מצביעות במיוחד על בעיות תשתית שגרמו להתהפכות, החלקה, ירידה מהכביש של רוכב אופנוע או התנגשותו בעצם דומם בצד הדרך.

- המגוון וההיקף של תאונות עם רוכבי אופנוע מצביעים על הצורך בטיפול בסוגי אתרים שונים, בשטח עירוני ולא עירוני. בין אמצעי התשתית הנדרשים לקידום בטיחות רוכבי אופנועים בישראל נמצאו, קודם כך, האמצעים השייכים לרחובות המאספים בערים (אמצעי ריסון תנועה, הסדרת נתיבים מיוחדים לרוכבי אופנועים, שימוש בנתיבי תחבורה ציבורית ע"י אופנועים); האמצעים בצומת עירוני מרומזר (הוספת פס עצירה מקדים לאופנועים); האמצעים בצומת לא עירוני מרומזר (הוספת אמצעים לשיפור הבנה לגבי זכות קדימה בצומת, הגבהת צומת, שיפור תנאי ראות בין הנהגים המתקרבים לצומת); יישום אמצעי ריסון תנועה ברחובות המקומיים בעיר. מכאן, לקידום בטיחות רוכבי אופנועים בישראל, יש להשקיע מאמצים, קודם כל, בשיפור תשתיות עירוניות בהתחשב בצרכים של סוגי רכב אלה.

- בנוסף לאמצעי התשתית, לשיפור בטיחות רוכבי אופנוע יש מקום לקדם אמצעי התערבות נוספים וביניהם: מערכת ABS(מניעת נעילת גלגלים בבלימה) לאופנועים; שימוש באורות הקדמיים בשעות יום ע"י האופנועים; שיטת רישוי מדורג לאופנועים; תכניות מיוחדות להכשרת הרוכבים; שימוש בקסדות ובלבוש מגן לרוכבי האופנועים.

- למרות הצרכים הקיימים, בספרות הבינלאומית נמצאו מחקרים מועטים אשר דיווחו על מידת יעילותם הבטיחותית של האמצעים השונים עבור האופנועים. המחסור בולט במיוחד בהקשר לפתרונות תשתית. ביצוע מחקרי הערכה עם קבלת ממצאים נוספים לגבי יעילותם הבטיחותית של אמצעי תשתית יסייע ביצירת הנחיות לתכנון דרכים, המתחשבות בנוכחות אופנועים, ובכך יתרום לצמצום התאונות בהן הם מעורבים. כמו כן, לצמצום תאונות אופנועים, קיים צורך במאמצים דומים גם בתחומי הכשרה, אכיפה, חינוך והסברה עבור רוכבי האופנועים.

 

 

מחקר: בחינת בעיית היפגעות רוכבי אופנועים בתאונות דרכים בישראל וגיבוש דרכי פעולה לשיפור בטיחותם  מחקר: בחינת בעיית היפגעות רוכבי אופנועים בתאונות דרכים בישראל וגיבוש דרכי פעולה לשיפור בטיחותם