אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל







מניעת התפתחות הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD) בעקבות טראומה באמצעות אימון קשבי ממוחשב

מטרת המחקר לבחון את יעילותה של התערבות מונעת ממוחשבת, שתינתן בתקופה שבין שבועיים עד חודשיים לאחר האירוע הטראומטי, בהורדת הסיכון לפתח הפרעה פוסט-טראומטית מלאה וכרונית בהמשך

המחקר פורסם ב-17/09/18
 

 

מגישים:
פרופ' יאיר בר-חיים
גב' אדוה סגל

המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח בישראל

 

רקע


 13-21% מאלו שנחשפו לאירוע טראומטי, סובלים מהפרעת לחץ אקוטית (Acute Stress Disorder - ASD) בטווח הזמן שבין מספר ימים לאחר האירוע ועד לחודש ימים לאחריה. הפרעה פוסט-טראומטית (Posttraumatic Stress Disorder - PTSD) מלאה וכרונית עלולה להיות מאובחנת מאוחר יותר החל מפרק זמן של חודש לאחר הטראומה והיא שכיחה בקרב 7.5-25% מהנפגעים. הפרעה פוסט-טראומטית מתאפיינת בחוויה חוזרת ובלתי נשלטת של האירוע הטראומטי, הימנעות ממצבים והקשרים שעלולים להזכיר את הטראומה, עוררות גופנית מוגברת, והתפתחות מערך מורכב של מחשבות ורגשות שליליים כלפי האירוע והעצמי. מכלול סימפטומים זה הופך לכרוני וקשה לטיפול ופוגע בתפקוד התעסוקתי, הבין-אישי, והמשפחתי של הסובלים מההפרעה לתקופות זמן ממושכות. מחקרים מראים שכ- 70% מאלו שסובלים מתגובות לחץ אקוטית (ASD) בחודש העוקב לטראומה יפתחו הפרעה פוסט-טראומטית כרונית לאחר מכן. ממצא זה מצביע על יכולת לזיהוי מוקדם של פרטים הנמצאים בסיכון מוגבר לפתח את ההפרעה הכרונית ומכאן שיתכן וקיים חלון הזדמנויות להתערבות מניעתית בתקופה שקרובה לאחר האירוע ועד לחודש-חודשיים לאחר מכן שבו התערבות עשויה למנוע את התפתחותה של ההפרעה הכרונית.


מנגנון חשוב שמגיב חזק לאיומים סביבתיים ועלול להיפגע בעקבות טראומה הוא המערכת נוירו-קוגניטיבית האחראית על ניטור איומים בסביבה. מדובר במערכת מוחית-התנהגותית בסיסית שאחראית לנטר איומים פוטנציאליים בסביבה ולייצר תגובות התנהגותיות ורגשיות הולמות כלפיהם. מחקרים מהעת האחרונה מראים שמערכת זו אכן נפגעת ב- PTSD , ושטיפול קוגניטיבי-קשבי ממוחשב שנועד לאזן פעילות לא תקינה במערכת זו מוביל לירידה משמעותי בסימפטומים של PTSD כרוני. מחקרים קודמים בקרב נפגעי תאונות דרכים ובקרב נפגעי טראומות אחרות (למשל חיילים שנחשפו לקרב), מראים הן פגיעה בתפקוד מערכת זו והן שאימון קשבי ממוחשב עשוי להתגבר על הפגיעה ולהביא להקלה בסימפטומים.

  
מטרת המחקר: המטרה היא לבחון את יעילותה של התערבות מונעת ממוחשבת, שתינתן בתקופה שבין שבועיים עד חודשיים לאחר האירוע הטראומטי, בהורדת הסיכון לפתח הפרעה פוסט-טראומטית מלאה וכרונית בהמשך. ההתערבות הממוחשבת המוצעת מבוססת על מחקר רב מתחום הקוגניציה והמוח, והוכחה כיעילה לטיפול בהפרעות חרדה שאינן PTSD, היא זולה ופשוטה בהרבה מאלטרנטיבות הטיפול הפסיכולוגי הקיימות כיום ואין בה את הסיכונים הכרוכים בטיפול תרופתי. על בסיס הנתונים הקיימים בידינו כיום יש סיכוי משמעותי שאם תוכח יעילות מניעתית ניתן יהיה להנגיש את תכנית המניעה לאוכלוסיות נרחבות ובעלות מינימאלית.

 

פרופ' יאיר בר-חיים

מניעת התפתחות הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD) בעקבות טראומה באמצעות אימון קשבי ממוחשב  מניעת התפתחות הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD) בעקבות טראומה באמצעות אימון קשבי ממוחשב