אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















עו"ד נשיץ, סגן נשיא AIDA העולמי ונשיא הסניף הישראלי

דיני הביטוח באירופה כיום מבוססים על הדירקטיבות של הקהילה האירופאית בעוד שחוק חוזה הביטוח הוא מן קוקטייל של חוק אירופאי, אנגלי ואמריקאי עם זיקות למשפט העברי.
 

 

ראיון עם עו"ד פטר גד נשיץ, סגן נשיא AIDA העולמי ונשיא הסניף הישראלי

שאלה: כיצד היית מגדיר את העניין שבדיני ביטוח לעומת העניין שבתחומים הרבים האחרים בהם אתה עוסק (דיני נזיקין, אחריות מקצועית ורפואית, אחריות המוצר, ליטיגציה, חברות, משפט מנהלי, בנקאות, מימון, אנרגיה ומשאבים טבעיים ונדל"ן)?

תשובה: ביטוח הוא נושא המקיף את כל הדיסציפלינות המשפטיות הואיל ולכל תחום יש אספקט ביטוחי. לדיני ביטוח יש קונוטציה בינלאומית רחבת היקף והנושא מעניין אותי גם מכיוון זה הואיל ויש לי זיקה לדברים הקורים בעולם הרחב.

העיסוק בדיני ביטוח התפתח אצלי, כמו כל דבר אחר, שלא מתוך תכנון מוקדם, אלא באופן אבולוציוני. נכון, כי משרדנו עוסק בכל הנושאים המפורטים בשאלה שהם נושאים העומדים בפני עצמם אך לכל אחד מהם יש אספקט ביטוחי. התחום המרכזי שאנו עוסקים בו הוא ביטוחי רכוש וחבויות ובכלל זה גם ביטוחים ימיים, אוויריים ונפגעי גוף.

 

שאלה: אתה משמש, בין יתר עיסוקיך, כסגן נשיא י של אידא  AIDA (Association Internationale de Droit d’Assurance),. ארגון בינלאומי לדיני ביטוח שחברות בו 58 מדינות וכנשיא הסניף הישראלי. הארגון נוסד בשנת 1960, מתי נוסד הסניף הישראלי ומה היתה הסיבה להיווסדו? 

תשובה: הסניף הישראלי נוסד על-ידי השופט לוונברג בעקבות פגישה עם פרופ' פרדריק, מסייד AIDA בבלגיה. לימים, דממה הפעילות של הסניף הישראלי. בתחילת שנות השמונים פנה אלי פרופ' פרדריק והזמין אותי להרצות על חוק הפלת"ד (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) הישראלי באוניברסיטת גנט בבלגיה וביקש ממני לחדש את פעילות הסניף הישראלי.

אוניברסיטת גנט היא אחת האוניברסיטות הותיקות באירופה. העיר גנט היא עיר מקסימה מימי הביניים מרובת תעלות ששטים בהם ברבורים. המארחים שיכנו אותי באחד המלונות הותיקים באירופה שנקרא מלון סנט גורג' והחדר שבו התגוררתי, הוא אותו החדר, אשר לפי השמועה, שימש את נפוליון בונפרטה. זכור לי, כי הייתי מאוד נבוך כאשר גיליתי שבלוח המודעות פרסמו הרצאה של פרופ' נשיץ' ושאלתי "מי זה?" ואמרו "אתה". אמרתי להם שהתואר אינו נכון.

מאז, הסניף הישראלי הוא אחד הסיפים הפעילים של הארגון, מקיימים מפגשים תלת חודשיים שמשתתפים בהם למעלה מ 200 איש והוא מהווה מקום מפגש ייחודי "על מפלגתי" לכל גורמי הביטוח בישראל: אנשי חברות, עורכי דין, שמאים, גורמי פיקוח ואחרים.

  

שאלה: מטרות הארגון הן קידום ופיתוח שיתוף פעולה בינלאומי בין חברי הארגון במטרה להרחיב את הידע והמחקר של הביטוח המקומי והעולמי ונושאים הקשורים לביטוח.  אלו מטרות מיושמות נכון להיום בישראל ומהי תוכנית הפעולה לגבי העתיד?

 

תשובה: כל המטרות מיושמות בישראל באמצעות קבוצות עבודה העוסקות בביטוח קולקטיבי, ביטוח משנה, ביטוח כלי רכב וביטוח בריאות.

עבודת הוועדות מתקיימת בעיקר באמצעות חילופי דואר אלקטרוני. תוכניות העבודה עד כה כללו כנסים ומשפטים לדוגמא. הנושאים שנדונו, בין השאר, הם: מרמה בביטוח, ביטוח חבויות לפי "בסיס אירוע" לעומת "הגשת תביעה", התפתחות החוק בנושא הלכת השנים האבודות, מעמדו של סוכן הביטוח, תביעות ייצוגיות בתחום הביטוח ונושאים נוספים. הנושא הבא הוא מערכת היחסים בין הפיקוח על הביטוח לבין החברות והמבוטחים, בעיקר לאור טיוטת ההוראות החדשות של הפיקוח בנושא הטיפול בתביעות.

  

שאלה: האם ניתן לצפות לקונגרס של AIDA (הנערך ע"י הארגון מדי 4 שנים) גם בישראל?

תשובה: כן, קיימת הצעה לקיים כנס בישראל לאחר הכנס הקרוב שיתקיים בלונדון בשנת 2009, כלומר יש לצפות לכנס AIDAבישראל בשנת 2013.

 

שאלה: האם הארגון המסונף ל AIDA, ARIAS(העוסק בקידומן ובייעולן של בוררויות) פועל גם בישראל?

תשובה:  התשובה היא, כן, אולם רק במסגרת AIDA, נושא הבוררויות הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ייעול הטיפול בתביעות ביטוח גם במסגרת ADR, גישורים ובוררויות.

 

שאלה: מהי הפעילות בישראל בנוסף  לארגון ימי העיון?

תשובה: אנו עומדים לפרסם עלון במסגרת הסכם עם עיתון פוליסה.

 

שאלה: מה מאפיין את דיני הביטוח בישראל לעומת אירופה? 

תשובה: דיני הביטוח באירופה כיום מבוססים בעקרון על הדירקטיבות של הקהילה האירופאית בעוד שחוק חוזה הביטוח בישראל הוא מן קוקטייל של חוק אירופאי, אנגלי ואמריקאי עם זיקות למשפט העברי.

 

שאלה: מה מאפיין את דיני הביטוח בישראל לעומת ארה"ב?

תשובה: במהותם דיני הביטוח בישראל מושפעים מארה"ב למעט המאפיינים המיוחדים שיש לדיני הביטוח בארה"ב אשר אינם קיימים במשפט הישראלי כמו דיון בפני חבר מושבעים, אפשרות לקיום שמיעה מוקדמת DEPOSITIONS וסעד של פיצוי עונשי ופיצויים לדוגמא.

במשך השנים נעשו ניסיונות ליישם פיצויים עונשיים בדיני הביטוח הישראליים, אבל בתי המשפט לא נתפסו לניסיונות אלה וציינו חזור וציין, כי באופן תיאורטי יש לבית המשפט הישראלי סמכות להטיל פיצויים מכל סוג שהוא לרבות פיצוי עונשיי, אולם בפועל הם לא יזדקקו לכוחות אלה אלא במקרים חמורים וקיצוניים. הדברים צוינו בצורה ברורה בפסק הדין המוביל של השופט ריבלין בקשר להלכת השנים האבודות (ע"א  140/00 עיזבון המנוח מיכאל אטינגר נגד החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי). בפועל ההוראה היחידה הקיימת בנושא היא ההוראה בסעיף 28 א בחוק חוזה הביטוח לגבי ריבית עונשית בביטוחים אישיים (למעט ביטוח אחריות). הוראה זאת חלה אך ורק על היחסים שבין המבוטח לבין המבטח וכמעט ואינה מיושמת בפועל.

 

שאלה: מהו הדבר הדחוף ביותר, לדעתך, אותו יש לשנות בדיני הביטוח בישראל, אם בכלל ומהי דעתך על הרגולציה ההיפר אקטיבית בישראל?

תשובה: המחוקק צריך לתת את דעתו על האוזורפציה (USURPATION), נטילת סמכויות על ידי המפקח על הביטוח שהיא מעל ומעבר למחוקק ולבתי המשפט. הדבר התחיל בהכרעה עקרונית של המחלקה לפניות ציבור במשרד הפיקוח לפיה חברת ביטוח אינה רשאית להעלות טענות בכתב ההגנה שלא נכללו במכתב הדחיה (אלא אם כן נתגלו נסיבות לאחר משלוח מכתב הדחיה שלא היה ניתן לגלות אותן במועד משלוח מכתב הדחיה), הוראה אשר יושמה על ידי בתי המשפט ולאחר מכן נמשך בטיוטה מרחיקת לכת של חוזר המפקח שפורסמה לאחרונה אשר מגבילה את אופן הטיפול של חברות ביטוח בתביעות ביטוח ומטווה דרכים מגבילות ביותר להתגוננות, תוך חיוב החברות לגלות במועדים מוקדמים ביותר את כל חומר הראיות, לרבות חקירות, שבידיהן. דברים אשר יובילו בהכרח לניסיונות עקיפה מצד אחד ולפגיעה בכללים ברורים הקיימים כרגע לגבי חיסיון, גילוי מסמכים, מועדים להליכים וכיו"ב.

אני מטיל ספק על האפשרות שהכנסת תעזור עוז לשנות כללים שנראים על פניהם כתומכים באינטרס הצרכני אולם דרושה פעילות הסברתית נרחבת מצד חברות הביטוח והאקדמיה על מנת להחדיר את המגמות הרצויות למשרד המשפטים וגם למפקח עצמו.

צריך לציין בחיוב, שההוראות החדשות האמורות להיכנס לתוקף ביום 1/1/2008, הופצו לגורמים המעוניינים כטיוטה ויש לקוות, שהמפקח על הביטוח אשר במהותו מצטיין בהבנה ובגמישות יקבל את הביקורת בלב פתוח ובנפש חפצה ויישם הערות מוצדקות, יפרסם טיוטה מתוקנת אשר גם היא תוכל לשמש בסיס לבדיקה ולביקורת.

מעבר לזה קיימים דברים נוספים הטעונים תיקון ובכל זה יישום חוק חוזה הביטוח בתיקונים המתאימים לביטוח משנה וביטוח ימי ואווירי, הבהרה לכוונת המחוקק בחיוב המבטחים בביטוח אחריות ב"הוצאות משפט סבירות" בנוסף לסכום הביטוח ,לפי סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח וכן גיבוש הצורה הנכונה להגשת תביעות צד שלישי במישרין נגד חברות הביטוח, לפי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח. אלו רק דוגמאות, אולי זה גם המקום לציין גם את הצורך בהבהרה של חובת הגילוי המושתת על המבוטח לפי הוראות סעיפים 6 עד 8 לחוק חוזה הביטוח במקרה שלא נשלח "שאלון". רצוי גם להבהיר ולהגדיר מהן פעולות "מעין ביטוחיות" כגון מתן כתבי אחריות, מתן שרות וכד'. 

 

שאלה: מהם הקריטריונים  לקבלת חבר ל AIDA ישראל?

תשובה: תנאי הקבלה הם ליבראליים, מגישים בקשה על גבי טופס ומתחייבים לשמור על הכללים של AIDA  שהיא עמותה רשומה.

 

שאלה: מי משתתף בימי עיון של AIDA?

תשובה: בין המרצים ניתן למנות מומחים בעלי שם עולמי מחו"ל, שופטים ונציגים של הפיקוח על הביטוח. הקהל כולל עורכי דין העוסקים בתחום הביטוח, מנהלי סיכונים ונציגי מבוטחים ומנהלים ועובדים של מבטחים וסוכני ביטוח.