חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

על מי מוטלת חובת ההוכחה בגניבת רכב

פס"ד: נטל ההוכחה המוטל על המבוטח ונטל הוכחת החריג למקרה הביטוח הפוטר את המבטח מתשלום התגמולים כאשר בעניין זה קיימות מספר גישות בפסיקת בית המשפט העליון.

א  011605/04

ניסים בוסקילה נגד איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק הדין ניתן ביום: 07/06/2007

בית משפט: השלום חיפה על ידי כב' השופטת ב. טאובר

עניינו של פסק הדין: על מי מהצדדים מוטל נטל הוכחת מקרה הביטוח? נטל ההוכחה המוטל על המבוטח ונטל הוכחת החריג למקרה הביטוח הפוטר את המבטח מתשלום התגמולים כאשר בעניין זה היו קיימות מספר גישות בפסיקתו של ביהמ"ש העליון.

סקירת פסיקה של העליון: "כב' השופטת עדנה ארבל בפסק דינה בעניין ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' גרשון הובלות בע"מ מיום 5/10/06 (פרסום נבו) (להלן: "פרשת המגן") סקרה את שלוש הגישות שהוצגו עד כה בהלכה הפסוקה: גישתו של כב' השופט גולדברג בע"א 391/89 וייסנר נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(1) 837 (להלן: "פרשת וייסנר"), שלפיה הנטל יהיה על המבוטח להראות שידו לא היתה במעל; גישת כב' השופטת נתניהו בפרשת וייסנר שאליה הצטרפו כב' השופט מלץ בפרשת וייסנר וכב' השופט אור בע"א 1845/90 סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(5) 661 (להלן: "פרשת סיני"), שלפיה נטל השכנוע של הוכחת היסוד השלילי (שמקרה הביטוח לא ארע בכוונה) תלוי בסוג הסיכון המבוטח ובאופן ניסוח כתבי הטענות כאשר בביטוח גניבה נטל השכנוע לעניין היסוד השלילי רובץ על המבוטח; ולבסוף גישת כב' הנשיא שמגר בפרשת סיני שלפיה יצא המבוטח ידי חובתו בהוכחת התרחשות האירוע המוגדר והוא אינו נושא בנטל להוכיח שידו לא היתה במעל.

בפרשת המגן אומצה גישתו של הנשיא שמגר בפרשת סיני שלפיה לא מוטל על המבוטח להוכיח שידו לא היתה במעל. הטעמים העיקריים לקבלת גישה זו היו חזקת החפות הקובעת כי רוב האנשים הם שומרי חוק ואינם עוברים עבירות והרצון לצמצם בטווח הארוך את כמות הטעויות המשפטיות בתנאי אי ודאות. בפרשת המגן נפסק על ידי כב' השופטת ארבל כי יש טעם לפגם בכך שבכל עת שמבוטח פונה בתביעה למבטחת ירחף מעליו צל של ספק כי ביים בעצמו את הגניבה או הצית את רכושו שלו. משום כך סבר ביהמ"ש העליון שמן הראוי להטיל על הטוען למצב הדברים הפחות מסתבר והבלתי רגיל את נטל השכנוע ובמקרה של ספק לדחות את טענתו. לאור האמור יהא עלי לדון, איפוא, תחילה בשאלה האם הוכיח התובע את קרות מקרה הביטוח, קרי: את גניבת כלי רכבו. "

 בית המשפט, דחה את התביעה נגד חברת הביטוח וקבע, בין היתר, כי:

  1. הוכחת קרות מקרה הביטוח  (גנבת הרכב) מוטלת על התובע (המבוטח) מתחילתו ועד סופו של המשפט ובית המשפט לא שוכנע בנכונות גרסתו של התובע ולכן הורה על דחיית התביעה ללא קשר אם עלה בידי חברת הביטוח להוכיח את היסוד השלילי, כולמר: מעורבותו של התובע בהעלמת הרכב.
  2. עצם הגשת תלונה במשטרת ישראל על ידי המבוטח עצמו אין בה כדי להרים את נטל ההוכחה לקרות מקרה הביטוח
  3. לא ניתן גם להתעלם ממצבו הפיזי והמיכני של רכבו של התובע: הרכב הדיף ריח רע, עבר תאונה קשה, מד האוץ שברכב הורד משמעותית ומצבו המיכני של הרכב לא היה תקין. במשך הזמן הקצר בו החזיק המבוטח  ברכב היה עליו לבצע תיקונים בעלות של 11,000 ₪ אשר עלו על מחצית מחיר רכישתו.
  4. סתירות בגרסת המבוטח (התובע) והתרשמות שלילית של בית המשפט מעדות המבוטח.      

           

עבור לתוכן העמוד