תוקף פוליסת מבטח שאינו מורשה

ת א    012353/05

שלמה דדון נגד אלמג'מועה אלאהליה חברה לביטוח בע"מ ועמאד אבו דאלו

בית משפט: השלום בירושלים

פסק הדין ניתן: ביום 6/08/2007 על ידי כב' השופטת יצחק מילנוב

עניינו של פסק הדין: האם יש תוקף לפוליסת ביטוח שהונפקה ע"י מבטח זר שאינו מורשהת לעסוק בביטוח בתחום מדינת ישראל, באמצעות סוכן ביטוח שמקום עסקו בישראל,  מה הדין המהותי החל על פוליסה כגון זו, והאם יש נפקות בענין זה לידיעתו של המבוטח על כך שמדובר במבטחת זרה ?

ובנוגע לאחריותו של סוכן הביטוח: האם  הפר את חובת הגילוי  שלו כלפי המבוטח,  והאם התרשל כלפיו בכך שלא מסר לו העתק של הפוליסה ?

בית המשפט קיבל את התביעה כנגד המבטח הזר וכנגד הסוכן, ופסק:

לעניין אחריותו של המבטח הזר:
פוליסה שהונפקה ע"י מבטח בלתי מורשה היא פוליסה תקפה. לכאורה, פוליסת הביטוח הינה, בגדר "חוזה בלתי חוקי", שדינו  בטלות.  ואולם, הגישה השלטת היא, כי פוליסת ביטוח  שהונפקה ללא רישיון -  הינה פוליסה תקפה לכל דבר וענין, בין אם מכח עקרון ההסתמכות על מצג,  ובין אם  באמצעות החלת  הוראת  סעיפים 27,  31 לחוק החוזים.

על המבטח לפצות את המבוטח במלוא ערך הרכב ביום האירוע,  שכן לא הוכיח, כי פיצוי מופחת בשעור של 75% במקרה של "אובדן גמור", הוא אמנם  הדין המהותי  החל בשטחי הרשות  הפלסטינית ולכן אינו יכול להסתמך על  הסייג בפוליסה שעניינו תקרת פיצוי של עד  % 75  מגובה הנזק בפועל.

לעניין אחריותו של סוכן הביטוח:
אי המצאת הפוליסה (בה נכלל הסייג לכיסוי הביטוחי) למבוטח והפרת חובת הגילוי אודות קיומו של סייג לכיסוי הביטוחי – מחייבות הטלת אחריות אישית על סוכן הביטוח ועליו לפצות את המבוטח (יחד ולחוד  עם המבטח)  בשעור של 25%  מגובה הנזק.

ציטוט פסיקה וספרות מקצועית מתוך פסק הדין

""משפט החוזה נקבע לגבי כל חוזה וחוזה לפי נסיבותיו" בשים לב  למקום עשיית החוזה,  לתוכן החוזה, לשפת החוזה ולציפיותיהם של הצדדים לחוזה  (כב' השופט ח' כהן ע"א 165/60 אוניון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרא יצחק משה , פ"ד יז(1) 646, 652ו , 653ב-ז (1963))."

"הלכה - מושרשת אף היא-  כי "באין הוכחה של המשפט הזר, המשפט לפיו תידון הפוליסה הוא המשפט של הפורום, כלומר: המשפט הישראלי" (כב' השופט א' ברק ע"א 126/80 גרדיאן איסטרן אינשורנס קומפני לימיטיד נ' א' רוסמן ושות' בע"מ, פ"ד לו(3) 295,  298 ((1982) )."

"על הסוכן אף מוטלות חובות כמשתתף במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, שהחשובה בהן היא חובת גילוי רחבה יחסית. יחסי השליחות בין הסוכן לבין המבטחת אינם פוטרים אותו מחובת תום הלב  כלפי המבוטח. מכוח חובה זו אפשר שתוטל על השלוח חובת גילוי על אף שהגילוי אינו משרת את עניינו של השולח" (ש' ולר, שם,  714- 715. וראו גם: י' אליאס, דיני ביטוח, כרך ראשון (תשס"ב-2002)  528)."

""סעיף 27(ב) לחוק החוזים הכללי, לפיו "חוזה שהיה טעון... רשיון ע"פ חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה". אולם, חזקה זו ניתנת לסתירה, ובמקרה של חוזה ביטוח אין  לייחס לצדדים כוונה להתלות את תוקפו של החוזה באישורו  בהתאם להוראות חוק הפיקוח. מבוטח הרוכש ביטוח מצפה לקבלת  תגמולי ביטוח בבוא יום פקודה, ללא תלות אם חוזה הביטוח שאותו רכש אושר כאמור. וממילא, אפילו היה מדובר בחוזה על תנאי, מבטחת שאינה מקבלת אישור תיחשב כמי שמנעה את קיום התנאי, ולכן  היא שלא תוכל להסתמך על אי קיומו (ס' 28(א) לחוק החוזים הכללי)"(ש' ולר, שם, 78-79)."