אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















מהו הקף חובת הגילוי של המבוטח?

בית המשפט דחה את התביעה נגד המבטח. קיימת חזקה שבדין שמי שחותם על מסמך יודע על מה הוא חותם

תא  017235/04

עזבון המנוח יוסף טורבובסקי ז"ל נגד אליהו חברה לביטוח בע"מ

בית משפט: השלום חיפה

פסק הדין ניתן ביום: 15/10/2007 על ידי כב' השופט מנחם רניאל

עניינו של פסק הדין: חובת הגילוי של המבוטח לגבי מצבו הבריאותי במועד התקשרות בביטוח חיים הנדרש על ידי הבנק נותן המשכנתא.

המבוטח המנוח, נדרש על ידי בנק טפחות לבטח עצמו בביטוח חיים לצורך כיסוי יתרת ההלוואה במקרה פטירה. לצורך כך הוא חתם על בקשה להוצאת פוליסה ועל הצהרת בריאות וויתור על סודיות רפואית ביום 09.02.99 ב יום 01.11.2001 הוא נפטר ממחלת הסרטן.

חברת הביטוח סירבה לשלם תגמולי ביטוח לדרישת האלמנה בטענה שהמבוטח המנוח היה חולה במחלת הסרטן עובר לחתימה על הצהרת הבריאות ובקשת הוצאת הפוליסה ולא יידע את חברת הביטוח לגבי  מצבו הרפואי והצהיר הצהרת כזב בשאלון הבריאות שמילא. אילו ידעה חברת הביטוח במועד הצעת הביטוח את מצבו הבריאותי של המבוטח היתה נמנעת למבטחו.

השאלות שנבחנו על ידי בית המשפט הן:
האם המבוטח המנוח היה נשוי לתובעת את תגמולי הביטוח מתוקף היותה אלמנה? האם הוא הצהיר הצהרת כזב בשאלון הבריאות? האם נפלו פגמים בצורת הפוליסה? האם התרשלה חברת הביטוח? האם אי תשלום תגמולי הביטוח אוו אי השבת הפרמיה היא עשיית עושר ולא במשפט?

בית המשפט דחה את התביעה וקבע, כי:
אין חשיבות לעניין הנשואין בהיות התובעת בת זוגתו של המבוטח המנוח לה הוריש את כל רכושו, סעיף הצהרה על מחלות בהצהרת הבריאות נותר ריק ולטענת האלמנה הוא חלה רק לאחר מילוי הצהרת הבריאות ולכן לא הפר את חובת הגילוי אולם מאוחר יותר היא חזרה בה מעדותה והעידה, כי הוא עבר כריתת קיבה, טחול וכיס המרה בעת שהותם ברוסיה בשל גידול סרטני, לפני החתימה על ההצהרה. בשנתיים שקדמו למועד החתימה על הצהרת הבריאות הוא קיבל טיפולים במרפאות חוץ אונקולוגיות, חודש אחרי חתימת המסמכים בבנק טפחות, מסר המנוח לרופאיו מידע  לפיו שלוש שנים קודם לכן חלה במחלת הסרטן ועבר ניתוח בגינה.

בית המשפט דחה את טענת התובע שהמנוח לא ידע על מה הוא חותם. קיימת חזקה שבדין שמי שחותם על מסמך יודע על מה הוא חותם (ע"א 1548/96 בנק איגוד נ' לופו פ"ד נד (2) 559.). התובע לא סתר חזקה זו. מדובר באמירות מפורשות לפיהם המנוח חתם שאינו חולה בסרטן למרות שידע שמחלת הסרטן שלו קשה.  "דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (השופט זוסמן בע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור). 

חברת הביטוח הציגה חוות דעת חיתומית מאת פרופ' ארדון רובינשטיין אשר העידה, כי "לו אני כחתם רפואי הייתי יודעת על ניתוח סרטן הקיבה שעבר בשנת 1996, על הטיפול האונקולוגי, על התלונות החוזרות של כאבי בטן בעטיין עבר בדיקות CTחוזרות וגסטרוסקופיות כולל 6 ימים לפני הצהרת הבריאות הייתי דוחה קבלתו לכל ביטוח כפי שכל חברת ביטוח היתה נוהגת".

אזכור פסיקה: ע"א 92 / 4819 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מנשה ישר.

בית המשפט קבע, כי הקדשת פסקה שלמה ונפרדת, אשר כותרתה היא "סייגים לחבות המבטחים", המופיעה בתחילת הפוליסה לאחר ציון החבות, מהווה עמידה בדרישות סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, שכן מדובר בהפניה אפקטיבית של תשומת לב המבוטח.

בית המשפט דחה את טענת הרשלנות כלפי חברת הביטוח גם כיוון שהתובע לא הוכיח שאלמלא מחדליה הנטענים של הנתבעת היה קיים כיסוי ביטוחי למקרה מות ולא הביא ראיות לפיהן לו היה פונה לחברת ביטוח אחרת.

 לגבי החזר הפרמיה נקבע, כי המבוטח זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר קרות מקרה הביטוח  ואולם, התובע לא פירט בתביעתו או בראיותיו את הסכומים שיש להשיב לו בגין  דמי הביטוח, ולכן לא ניתן להיענות לדרישתו להשבת דמי הביטוח.