אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל

















ביטוח ימי

שינוע סחורות בין ארצות ויבשות מוכר וידוע עוד מתקופות קדומות. כלי התובלה העיקריים של הימים ההם היו כלי שייט בדרך הים ו/או בהמות-משא ביבשה. באמצעים אלו הועברו סחורות
 

 

א.  רקע היסטורי
שינוע סחורות בין ארצות ויבשות מוכר וידוע עוד מתקופות קדומות. כלי התובלה העיקריים של הימים ההם היו כלי שייט בדרך הים ו/או בהמות-משא ביבשה. באמצעים אלו הועברו סחורות כגון: תבואות, עצים, אריגים, מתכות בסיסיות (ברזל, נחושת ומתכות אצילות, לייצור תכשיטים ולהטבעת מטבעות) וכן תבלינים ובשמים יקרים ועוד.


בספר מלכים א', פרק י', פסוקים א-יז, מסופר על המתנות שהביאה מלכת שבא למלך שלמה:

בוא ירושלימה בחיל כבד מאוד, גמלים נושאי בשמים וזהב רב מאוד ואבן יקרה... וגם אני (אוניות) חירם אשר נשא זהב מאופיר ועצי אלמוגים הרבה מאוד".

ועל ההובלה הימית בימי חירם מלך צור נאמר:
"וישלח חירם את עבדיו, אנשי אוניות יודעי הים, עם עבדי שלמה ויבואו אופירה ויקחו משם זהב ארבע מאות ועשרים כיכר ויביאו אל המלך שלמה",לצורך בניית ירושלים ובית המקדש. (התוספת שלי - נ.פ).

רווחת הדיעה שהביטוח הכללי החל את דרכו בביטוח הימי, לפני כ- 300 שנה, ב"לויד'ס", כאשר קבוצת בעלי אוניות התכנסו, בבית קפה, והחליטו שאם אונייה אחת משלהם לא תגיע ליעדה, ישתתפו בנזק כל בעלי המטענים והאוניות- וכך נולדה חברת "לויד'ס", שוק החתמים הגדול בעולם. למעשה, את הגלגל הזה המציאו ספנים מאות שנים לפני כן.

במאה השנייה לספירה מופיע בתלמוד הבבלי, במסכת בבא קמא (דף קט"ז) תיאורן של אגודות מקצועיות של מובילי סחורות בים וביבשה, המבטחות את חבריהן ומשלמות נזקים לספנים ולבעלי המטענים בהתאם לנוסחאות שנקבעו מראש:

"תנו רבנן, ספינה שהייתה מהלכת בים, עמד עליה נחשול לטבעה והקילו ממשאה (השליכו סחורה לים), מחשבים לפי משאוי (משקל) ואין מחשבים לפי ממון... ורשאין הספנים להתנות שכל מי שאבדה לו ספינה יעמידו לו ספינה אחרת".

מבלי להכנס לדרך החישוב הנ"ל, בתלמוד מופיע תאור קלאסי של GENERAL AVERAGE "-אבריה כללית" וכן TOTAL LOSS – "אובדן כליל". אכן, אין חדש תחת השמש של העת החדשה. את השורשים אפשר למצוא בעת העתיקה.

ב. ביטוח ימי בעת החדשה
הפוליסה הימית הראשונה נוסחה באנגליה בשנת 1749 והיתה זהה למטענים וגופי אוניות. נוסחה החזיק מעמד במשך 232 שנה. רק בשנת 1982 הופרדו ביטוחי המטענים מגופי אוניות והוכנסו שינויים מהותיים בפוליסה כפי שיפורטו בהמשך.


ב- 31.3.83 בוטלו לחלוטין הפוליסות הישנות ונכנסו לתוקף בלעדי ומחייב הפוליסות החדשות.
המונח "ביטוח ימי" , "ביטוח אוירי" כולל בחובו את כל סוגי המטענים והתובלה הבינלאומיים הקיימים: משלוחים אויריים, משלוחים ימיים, רכבות, משאיות וכן ספינות נהר. 

ג.  המצב משפטי בישראל
הביטוח הימי בישראל שונה ומיוחד באופיו מביטוחים אחרים. חוק חוזה הביטוח התשמ"א- 1981 מחריג מתוכו את הביטוח הימי וקובע כי "הוראות חוק זה לא יחולו על ביטוח ימי וביטוח אוירי"[1]. הטעם לכך נובע מטבעו של הביטוח העוסק במסחר בין-לאומי והצורך ליישם כללים בינלאומיים ברורים וידועים לכל העולם.

החוק שחל בישראל על ביטוח ימי כעיקרון, הינו פרק הביטוח הימי שבחוק הסחר הימי העותומני משנת 1863. אולם בפועל, רוב הפוליסות הימיות מכפיפות את עצמן לחוק ולנוהג האנגלי ולחוק העותומני אין כמעט השפעה על הפוליסות, או על הפסיקה.

על ביטוח אוירי יחולו דיני החוזים הכלליים, החלים ממילא גם על הביטוח הימי.

דיני תובלה אוירית וימית
בכדי להתאים את החוק והנוהג המקומי לגבי דיני התובלה עצמם, לאלו שמקובלים בעולם, אשררה מדינת ישראל את אמנת וורשה משנת 1929, על כל הפרוטוקולים המתקנים אותה וקלטה לספר החוקים את חוק התובלה האוירית תש"ם–1980 שהחליף חוק זהה כמעט, משנת 1962.

לענין תובלה ימית, החוק הינו פקודת הובלת טובין בים המהווה קליטה של אמנת האג, על כל הפרוטוקולים המתקנים שלה. הפקודה נחקקה עוד בזמן המנדט וממשיכה לחול בישראל ותקפה כחוק של הכנסת.

בית המשפט המוסמך
תביעות נזיקין כנגד מובילים ימיים, אויריים ויבשתיים וכן תביעות כנגד מבטחים, או תביעות שיבוב למיניהן, ככל התביעות בענפים אחרים, ניתן להגיש לכל בית משפט שלום, או מחוזי, לפי סכום התביעה. ביום כתיבת רשימה זו, גבול סמכות בית משפט השלום הוא 2,500,000 ש"ח.

בית משפט מיוחד הוא בית המשפט לימאות (אדמירליות), שהוא בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לימאות. בית משפט זה הוקם כבר בשנת 1937 וסמכותו נקבעת בעיקר בשני חוקים אנגליים משנת 1840 ו-1860 אשר עדיין בתוקף במדינת ישראל. לבית משפט זה סמכות לדון בעילות ימיות ספיציפיות  ובין היתר, בתביעות על נזק למטען בהובלה ימית. לבית משפט זה סמכות הבלעדית לתת את התרופה המיוחדת של מעצר אוניה שגרמה לנזק, או מסיבות אחרות, וקבלת ערבויות מבעלי האוניה עד לסיום הליך התביעה.

רשיון לעסוק בביטוח ימי
כדי לעסוק בביטוח ימי בישראל נדרשים, הן סוכני הביטוח, והן חברות הביטוח, לקבל רשיון מיוחד לעסוק בביטוח ימי.

ד.  סוגי פוליסות לביטוח מטענים:
פוליסה פתוחה  –  הביטוח הימי מבוסס על פוליסה פתוחה ללא הגבלת זמן עד לביטולה על ידי אחד הצדדים או על פוליסות פתוחות לתקופה מוגדרת בד"כ ל- 12 חודש. פוליסה זו מכסה את כל המשלוחים לפי הצהרת המבוטח בתקופת הביטוח. זכותו של המבוטח להצהיר על משלוחים גם לאחר שיצאו וגם לאחר שהגיעו ליעדם, בתנאי שהדבר נעשה בתום לב. חובתו – לדווח על כל המשלוחים ללא יוצא מהכלל.

פוליסה חד פעמית – פוליסה המבטחת משלוח בודד למשך מסע מוגדר. הביטוח חייב להתבצע לפני תחילת המסע ופוקע מיד עם סיום המסע.

זיקת ביטוח
בכל פוליסה מכל סוג חשובה זיקת הביטוח של המבוטח לטובין. בסחר בין לאומי זיקת הביטוח נקבעת בהתאם לתנאי המכר INCOTERMS לפיהם נקבעים, בין היתר, נקודת העברת האחריות והסיכון לטובין מהמוכר לקונה. נקודות אפשריות להעברת בעלות בהתאם לתנאי המכר- ביציאה מהמפעל, אצל המשלח הבינלאומי, לאחר טעינה לאוניה, מטוס או משאית, במעבר גבול או עם המסירה ביעד הסופי. תנאי המכר קובעים בנוסף מי נושא בעלויות ההובלה באויר, בים וביבשה, עלויות שחרור, מכס ועוד.

 ה. סעיפי המכון:
הפוליסה הימית מבוססת על סעיפי מכון החתמים בלונדון ונקראים בהתאם :  INSTITUTE CARGO CLAUSES. סעיפים אלו מנוסחים ע"י מכון זה ומשתנים מעת לעת. קיימים סוגים רבים של סעיפי מכון אולם העקריים שבהם הינם מערכת הסעיפים למטענים מסוג "כל הסיכונים"-

INSTITUTE CARGO CLAUSES A או באויר INSTITUTE CARGO CLAUSES AIR וכן קיימים סעיפי מכון על בסיס כיסוי מצומצם עם פירוט סיכונים מכוסים INSTITUTE CARGO CLAUSES Bו- INSTITUTE CARGO CLAUSES C.

בנוסף לסעיפים אלו קיימים סעיפי מכון לסחורות שונות כגון: סעיפי מכון למזון קפוא, בשר קפוא, מטעני עץ, נוזלים בצובר, סחר במצרכים ועוד.

לכלי שייט קיימים מערכות סעיפים שונות בהתאם לטיב הכיסוי הנדרש וסוג כלי השייט-כלי שייט קטנים, אופנועי ים, סירות מרוץ, יאכטות ועוד. מקובל לבטח כלים אלו עפ"י סעיפי המכון ליאכטות INSTITUTE YACHT CLAUSES ולספינות מסחריות נהוג לבטח בהתאם לסעיפי INSTITUTE TIME CLAUSES.

בנוסף לסעיפים הנ"ל קיימים סעיפי מכון כלליים לביטוח סיכוני מלחמה, טרור ושביתות, חריג רדיואקטיבי ונשק בלתי קונבציונלי ביולוגי, כימי ועוד, חריג התקפות מחשב- האקרים, וירוסים ועוד.

להלן פירוט עיקרי הכיסוי הביטוחי למטענים וכן לביטוח כלי שייט קטנים:
שלושת סעיפי המכון העיקריים למטענים בים וביבשה הם A, B  ו- C . למטענים באויר קיימים סעיפי המכון AIR  אשר דומים לסעיפי המכון מטענים A , בשינויים קלים, המתחייבים מאופי ההובלה האוירית. (באויר לא קיים מצב של עליה על שרטון, חילוץ והנצלה ועוד).
INSTITUTE CARGO CLAUSES A. CL- 252  


הביטוח מכסה אובדן או נזק פיסי לנשוא הביטוח (המטען)  מפני "כל הסיכונים" למעט החריגים:

  1. נזק בזדון של המבוטח.
  2. בלאי טבעי - פחת, בלאי, נזילה רגילה, אובדן משקל ונפח טבעיים.
  3. אריזה לקויה - אריזה בלתי מספקת או מתאימה וכן המכלה לקויה.
  4. נזק טבוע – (INHERENT VICE) הנובע מטיב המוצר כגון פירות שהרקיבו או שוקולד שנמס וכד'.
  5. איחור- נזק פיסי או תוצאתי הנגרם לטובין עקב איחור מכל סיבה (כולל איחור עקב ארוע ימי ).
  6. נזק הנגרם עקב אי כושר פרעון של המוביל (גם אם המבוטח לא ידע על מצבו הכספי של בעל האוניה).
  7. נזקים רדיואקטיביים אטומים וגרעיניים, צבאיים או אחרים.
  8. אובדן, נזק או הוצאה הנובעים מאי כשירות האוניה לשייט ובתנאי שהמבוטח ידע על כך.
  9. מלחמה, מלחמת אזרחים, מהפכה, התקוממות וכדו'.
  10. שביתות - אובדן, נזק שנגרמו ע"י שובתים, שביתות ומושבתים וכן טרור ומחבלים וגורמים עוינים ממניעים פוליטיים.

חריגי מלחמה ושביתות מורחבים בדרך כלל בפרמיה נוספת ובתנאי חיתום שונים (קיימים סעיפי מכון מיוחדים לנושא זה), וניתנים לביטול תוך 7 ימים ו- 48 שעות לגבי משלוחים מ/אל ארה"ב. הכיסוי הימי הרגיל ניתן לביטול תוך 30 יום בהודעה מוקדמת. הביטול הנ"ל לא יהיה בתוקף למשלוחים שיצאו לדרך בתקופת הביטול וטרם הגיעו ליעדם הסופי.

 INSTITUTE CARGO CLAUSES B CL. 253   - הפוליסה מכסה:
א.       נזק או אובדן שניתן ליחסו באופן סביר ל:

  1. אש או התפוצצות.
  2. טביעה, עליה על שרטון וכו'. 
  3. התהפכות או ירידה מהפסים של כלי ההובלה היבשתי.
  4. התנגשות.
  5. פריקה בנמל מצוקה.
  6. רעידת אדמה, התפרצות וולקנית או ברק.

כמו כן הפוליסה מכסה :
ב.        נזק או אובדן שנגרמו במישרין ע"י :

  1. הקרבה של היזק כללי.
  2. הטלה לים, שטיפה מהסיפון.
  3. חדירת מי ים, נהר.
  4. אובדן כליל של צרור בטעינה או פריקה.
  5. כל סיכון אחר שאינו מצויין במפורש (כלומר מופיע ברשימה הנ"ל), אינו מבוטח.

INSTITUTE CARGOCLAUSES C. CL.254 הכיסוי הינו מצומצם ואינו כולל:

  • סעיף א' 6 לעיל - רעידת אדמה, התפרצות וולקנית או ברק.
  • סעיף ב' 2 לעיל - שטיפה מהסיפון (הטלה מכוסה).
  • סעיף ב' 3 לעיל - חדירת מי ים, נהר וכו'.
  • סעיף ב' 4 לעיל - אובדן כליל של צרור בטעינה או פריקה.

    חריגים ל- INSTITUTE CARGO CLAUSES Bו- C
    1.        כפי שמופיע ב- INSTITUTE CARGO CLAUSES A.
    2.        נזק שנגרם בזדון ע"י כל גורם.

ו. ביטוח ימי- כלי שייט
ביטוח כלי שייט נכלל אף הוא במסגרת הביטוח הימי. חוק חוזה הביטוח 1981 אינו חל עליו, והינו בהתאם לחוק האנגלי. יחד עם זאת, לפי החוק, כלי שייט שאורכו המירבי אינו עולה על 24 מטר, המונע בכוח מנוע מחויב בביטוח צד שלישי בגין חבות כלשהיא אשר עשוי המבוטח לחוב בשל נזקי גוף שנגרמו תוך כדי או עקב השטת כלי השייט בידי אותו אדם. החוק מחייב מינימום של 100,000 $ לביטוח צד שלישי לנזקי גוף.

פוליסת הביטוח בדרך כלל רחבה יותר וכוללת נזקי גוף ורכוש לצד שלישי וכן אפשרות לביטוח גוף כלי השייט בביטוח "מקיף" לפי הפרוט להלן:

כיסויים עיקריים לביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי (צד ג'):

  1. ביטוח צד ג'- אובדן או נזק לכל ספינה אחרת או רכוש של צד שלישי.
  2. אובדן חיים, תאונות אישיות לצד שלישי או מחלה.
  3. הוצאות משפטיות להקטנת החבות או הכחשת החבות וכן יצוג בבית משפט.

חריגים עיקריים בביטוח צד שלישי:

  1. חבות מעבידים.
  2. ספינה מהירה שמהירותה עולה על 17 קשר, אלא אם נתנה הרחבה במפורש.
  3. סקי מים, אלא אם נתנה הרחבה במפורש.

ביטוח מקיף:
הביטוח יכלול ביטוח צד ג' וכן ביטוח לכלי השייט על כל מרכיביו ובכלל זה ציוד ומכלולים שהינם חלק מכלי השייט.

כיסויים עיקריים:

  1. סיכוני הים בכל תחומי השייט כולל נהרות ואגמים.
  2. אש.
  3. זריקת חפצים למים על מנת להקל על כלי השייט.
  4. פירטיות. 
  5. מגע עם רציף, מתקני נמל וכדו'.
  6. רעידת אדמה, התפרצות וולקנית או ברק.

וכן נזק או אובדן כתוצאה מהסיכונים הבאים ובתנאי שלא נבעו מהעדר "חריצות נאותה" מצד המבוטח:

  1. נזק לכלי השייט תוך כדי טעינה, פריקה ושינוע של אספקה וציוד מכונות או דלק.   
  2. התפוצצות.
  3. פעילות זדונית.
  4. גניבת הספינה כולה או סירות השייכות לה או מנוע חיצוני בתנאי שהיה קשור בצורה בטוחה לסירה (סעיף זה מחייב תנאי שמירה קפדניים ביותר לפי סוג כלי השייט).
  5. נזק שנגרם על ידי פגם ביצור.
  6. נזק שנגרם על ידי רשלנות בשיפוץ ותיקון, למעט החלק הפגום.
  7. חריגים:
    1. נפילת מנוע חיצוני למים.
    2. סירה שמהירותה מעל 17 קשר אלא אם נתנה הרחבה במפורש.
    3. חפצים אישיים, אלא אם נכללו בטופס ההצעה ואושרו לביטוח.
    4. מלחמה, שביתות ונזקים רדיואטיביים.

ריידרים: ניתן להרחיב את הכסוי לפי הפרוט הבא:
1.  ספינות מהירות מעל 17 קשר.
2.  כסוי לסקי מים.
3.  כיסוי לגרירה יבשתית.
4.  כיסוי לשביתות ומלחמות.

ז. הערות כלליות:

  1. הביטוח נעשה עפ"י INSTITUTE YACHT CLAUSES  משנת 1985.
  2. הפוליסה היא פוליסה שנתית.
  3. תנאי לתוקפה של הפוליסה הוא שהשימוש היחיד שייעשה בכלי השייט יהיה למטרות פרטיות בלבד. כיסוי מסחרי דורש אישור מוקדם.
  4. ביטול הפוליסה יעשה בד"כ בהודעה מוקדמת של 30 יום.

 

 


*הכותב הינו מנהל המחלקה הימית והאוירית בכלל חברה לביטוח בע"מ ומרצה בבית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה.

 

 חזרה לראש הדף

1]למעט שני סעיפים 62 (תחלוף) ו- 60 (שמירת זכויות צד ג' בפשיטת רגל או פרוק של המבוטח)