קלנועית היא רכב מנועי ולא כסא גלגלים

ת"א 061077/04

בן ישי פרחיה נגדאילבג דוד עמית, איילון חברה לביטוח, אבנר ואח'

בית המשפט: השלום בתל-אביב

פסק הדין ניתן ביום: 26  בפברואר 2008 ע"י השופט  ע. ג'. חאג' יחיא  

עניינו של פסק הדין: האם קלנועית היא רכב מנועי או כסא גלגלים?

בית המשפט פסק, כי קלנועית היא רכב מנועי בפסק דין המשתרע על פני 17 עמודים. 

בפסק הדין  סקירה מקיפה של הגדרת רכב לפי  פקודת התעבורה

"רכב" – רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על ידי רכב כזה או על ידי בהמה ,וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור,לרבות אופניים ותלת – אופן,ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן.

"רכב מנוע" – רכב המונע מכוח מיכני מכל צורה שהיא , ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם , ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי והגדרת קלנועית לפי תקנות התעבורה , תשכ"א – 1961

כאשר לפי תקנות התעבורה בעל קלנועית פטור מחובת רישיון רכב, פטור מחובת רישום ורישוי ופטור מחובת רישיון נהיגה.

 פסק הדין סוקר שתי פסיקות קודמות בנושא:

ת"ת (ירושלים) 9849/06 מדינת ישראל ע"י לשכת תביעות את"ן י-ם נ' הובר אדם. נהג קלנועית שהואשם בעבירה על תקנות התעבורה בכך שלא ציית לתמרור אין כניסה. הנאשם טען להגנתו כי דין הרכב מסוג קלנועית כדין הולך  רגל המותר בנסיעה מעין זו .
השופט טננבוים החליט לזכות את הנאשם, תוך קביעה שהנאשם לא נהג ברכב מנועי שחוקי התעבורה החלים על רכב מנועי חלים גם עליו.

ת.א 5151/06 (חיפה) בש"א  18560/06 - קרנית -קרן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נ' טובול יוסף ואח' . נדונה השאלה האם יש לחייב את קרנית לפצות את התובעים בגין אירוע בו נפגעו כתוצאה מהתהפכות קלנועית על יושביה?.השופטת ג'דעון קבעה, כי  "עיון בהגדרה הכללית של קלנועית ובמיוחד בסיווגה כרכב מנועי, אמורה היתה להוביל לכאורה לידי מסקנה כי קלנועית אכן נכללת בהגדרת רכב מנועי על פי חוק הפלת"ד בשל העובדה כי עיקר ייעודה הוא לתחבורה יבשתית .אולם בשל המצב התחיקתי הקיים התגלה קושי לא מבוטל בלהכיר בקלנועית כרכב מנועי לצורך החלת חוק הפיצויים ועל כן נדחתה התביעה כנגד קרנית שכן לא הוכח כי הקלנועית הינה רכב מנועי .

ציטוט מפסק הדין: "האם יש לראות בקלנועית כסא גלגלים ?

שוב אין בחוק הגדרה או מתווה לפיו מה ייחשב לכסא גלגלים ומה לא ,יחד עם זאת, לפי תחושה אינטואיטיבית של הפרשן ניתן להגיע למסקנה כי קלנועית אינה כסא גלגלים  . לדיון בנושא פרשנות אינטואיטיבית ראה דבריה המאלפים של כב' השופטת שטרסברג כהן בפרשת החברה הישראלית לקירור:
" סבורה אני - כפי שסבר השופט אריאל - כי המבחנים השונים שהובילו להוצאת מעלית מגדר 'רכב', מונחים - בראש ובראשונה וכנקודת מוצא - על ידי אינטואיציה ותחושה משפטית בדבר המשמעות הסבירה ההגיונית והיומיומית של המושגים 'רכב' 'תאונת דרכים' ו'מעלית'."תחושתו האינטואיטיבית של הפרשן אינו דבר אסור "או בלתי לגיטימי". ההיפך הוא הנכון. תחושה אינטואיטיבית זו היא חלק מההבנה המוקדמת שלנו. לא רק שהיא לגיטימית אלא היא טבעית ואין בלעדיה" א' ברק פרשנות במשפט כרך ראשון עמודים 98 - 97 וכן ע"א-102/80 פרוכטנבוים נגד מגן דוד אדום בישראל פ"ד ל"ו(739 (4, בו מצטט בהסכמה השופט ש' לוין, דבריו של השופט אנגלי דגול שאמר:
"MATTERS OF INTERRETATION ARE MATTERS OF FIRST IMPRESSION. האינטואיציה איננה אקראית. היא נובעת ממטען פנימי של ידע, שכל ישר ונסיון. היא מבטאת תגובה אינסטינקטיבית של האדם הרגיל, שאם יישאל אם מעלית היא 'רכב' ואם תאונה במעלית היא 'תאונת דרכים', ישיב על כך בשלילה. עם זאת אין האינטואיציה חזות הכל ולא די בה, שכן, אין היא מבטיחה רציונליות ואובייקטיביות של הכרעה. לבד ממנה יש להיזקק להנמקות לוגיות כדי להבהיר לעצמנו את האינטואיציה. זאת נעשה על ידי הנמקה משפטית הנעשית בעזרת כללי הפרשנות המקובלים. כאשר הנמקה זו מאשרת את התחושה האינטואיטיבית, מה טוב; כאשר היא מובילה לתוצאה שונה מזו האינטואיטיבית, גוברת ההנמקה המשפטית.

להלן אסביר הכיצד תחושה אינטואיטיבית והנמקה משפטית יכולים לחבור יחד,
מקובלת עלי התיזה אותה מציגים הנתבעים ולפיה, המשמעות של כסא גלגלים אינה אלא כסא המונח על גלגלים ,וברגיל מופעל בכוח ידיו של היושב בו ולעיתים מופעל באמצעות מנוע עזר חשמלי.זהו כסא הגלגלים אשר המחוקק חשש שמא יחשב ל"רכב מנועי" בהתאם להגדרה הבסיסית או ל"מכונה ניידת" בהתאם לחזקה המרבה, וביקש להוציאו מכלל תחולת חוק הפיצויים .
יתרה מזו ,דומה כי לא בכדי מצא מחוקק המשנה בתקנות התעבורה ,לשנות את הגדרת הקלנועית מ"כסא" ל"רכב מנועי".

ובאותה נשימה אף, לא בכדי בהתייחסו לכסא גלגלים, נקט המחוקק המשנה בלשון "יסיע" בעוד בהתייחסו לקלנועית נקט מחוקק המשנה בלשון "ינהג". אכן כטענת הנתבעים השימוש במושג "נהיגה" לעומת המושג "הסעה" מלמד אף הוא על ההבדל שבין כסאות גלגלים לקלנועיות ועל התייחסות שונה זו של מחוקק המשנה לשני סוגי כלים אלו.

לעניין זה לא שוכנעתי מעמדת התובעת ולפיה הקלנועית שינתה את העיצוב של "כסא גלגלים ממונע" וכי בבחינת שיפור תדמיתי (שהמשתמש לא יצעק ברבים את נכותו), אך לא שינתה את המהות ככלי שמהירותו נמוכה ובא לשרת את אותה אוכלסיה ממש אותה שירת "כסא גלגלים ממונע" ומכאן שלשיטת התובעת לא היה כל צורך לציין אותה באופן מיוחד, כפי שלא התעורר כל צורך לתקן את חוק הפיצויים.

דעתי כדעת הנתבעים ,שכן אין לראות את הכסא גלגלים כרחב כל כך המכיל את המושג קלנועית, ולא היא המושג קלנועית הוא שכולל בחובו את המושג "כסא גלגלים" כאשר כסאות גלגלים מהווים מקרה פרטי נפרד בתוך הקבוצה הגדולה של "רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי ..".

עלי להעיר, כי בחינת הסוגיה ברוח המדיניות המשפטית שיש לקבוע מביאה אותנו לאותה מסקנה ולפיה קלנועית אינה אלא רכב מנועי כמשמעותו בחוק הפיצויים.

ערים אנו לעובדה כי יותר ויותר מיוצרות קלנועיות ועדים אנו לסיכון הטמון בשימוש בקלנועית. אכן, רבים ומרובים הם המקרים בהם יאלץ נוהג הקלנועית לעשות שימוש בכביש, ושימוש כזה טומן מטבעו סיכונים תעבורתיים הן למשתמש והן להולכי רגל ומשכך הם פני הדברים סבורני כי יש לראותו כרכב מנועי על כל המשתמע מכך.

במאמר מוסגר אציין כי הנני מסכים להערותיה של כב' השופטת כ. ג'דעון בסוף פסק הדין:
"טוב יעשה המחוקק אם יביע את עמדתו המפורשת לעניין מעמדה של הקלנועית בכל הקשור לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולפקודת ביטוח רכב מנועי , שכן לא נמנע שיווצרו נסיבות המצדיקות דווקא להכיר בקלנועית כרכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים "."

 ועוד בנושא:

כתבתו של עו"ד שמואל מורד: "קלנועית" - פסיקה סותרת לעניין חובת ביטוח