אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















החלטה בעליון: הקף חובת הגילוי בביטוח ימי

העליון דחה בקשה לביטול פסיקת מחוזי לפיה המבוטח אינו זכאי לתגמולי ביטוח בשל אי גילוי ביטול פוליסה בעבר

רע"א 11161/07

 

חיים אזולאי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט העליון: ההחלטה ניתנה ביום 14.4.08 ע"י כבוד השופט:  אליקים רובינשטיין

עניינה של ההחלטה: בקשה לביטול החלטה של בית המשפט המחוזי בתיק ע"א 3809/06, בו נדחה הערעור על פס"ד של בית משפט השלום בתיק א' 31877/03 בקשר לדחיית תביעתו של המבטח לפי פוליסה לביטוח ימי, במסגרתה ביטח אופנוע ים שנפגע בתאונה יבשתית כאשר היה רתום לרכבו של המבוטח. התביעה לתשלום תגמולי הביטוח נדחתה - בטענה כי במסגרת מילוי טופס הצעת הביטוח לא ציין את העובדה שחברת ביטוח אחרת ביטלה פוליסה שהוצאה לגבי האופנוע.

רקע והליכים קודמים
המבוטח טען, כי נטען כי בעל המוסך הציע לו להשאיר את השאלה - המכוונת ככלל להיסטוריה הביטוחית של מבקש הפוליסה - ללא מענה, ולהותיר את ההכרעה לחברת הביטוח עוד נטען כי בעל המוסך היה שלוח של חברת הביטוח ואין היא יכולה לטעון להסתרת מידע.

בית משפט השלום דחה את התביעה הואיל וקבע, כי על הפוליסה חל הדין האנגלי, וכי המבוטח הפר את חובת הגילוי לפי דין זה.

כמו כן נקבע, כי גם אילו חל חוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 לא היה מקום לקבל את התביעה, כי לא הוכח שבעל המוסך (שלא העיד) פעל כשלוחה של חברת הביטוח. כמו כן נאמר: "יחד עם זאת, אני מוצאת לנכון להעיר כי יש טעם לפגם בעובדה שהנתבעת לא ערכה את הבירור בסוגיה זאת עם קבלת הצעת הביטוח, משהיה עליה להבחין בכך שלא ניתנה כל תשובה על השאלה הרלבנטית. אף על פי כן, סבורתני כי מחדלה של הנתבעת בעניין זה אינו מגיע בחומרתו להימנעותו הברורה, המפורשת והתמוהה של התובע מלעמוד בחובת הגילוי הנדרשת ממנו משהעיד כי בחר באופן מודע שלא לציין את המידע" (עמ' 8).

הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ונקבע, כי "בכל מקרה, בין אם על פי הדין האנגלי ובין אם על פי חוק חוזה ביטוח מעשיו של המערער עובר לכריתת חוזה הביטוח, משהסתיר ביודעין ומתוך כוונה ברורה את העובדה כי חברת ביטוח אחרת ביטלה את הפוליסה כי אופנוע הים שלו לא היה בר תיקון ולא פירט את כל התביעות ו/או האירועים הביטוחיים שקדמו להצעתו לביטוח, הרי נסיבות אי הגילוי הנ"ל משחררות את המשיבה מכל חבות כלפי המערער. הכל גם ובהתחשב במחדליה של המשיבה"

 

השאלות עליהן נדרש בית המשפט העליון ע"י המבוטח (המערער) הן:

(1) האם הדין האנגלי חל גם על תאונות המתרחשות בזמן הובלה ביבשה, ואם כן - כיצד היה צריך להוכיחו?

(2) האם מבוטח שלא ענה לשאלה שהופנתה אליו נחשב כמי שהסתיר מידע בכוונת מרמה, ובכך מאבד את זכותו לפי הפוליסה?

(3) האם חברה המודה שמכרה פוליסות ביטוח באמצעות בעל מוסך שאינו סוכן ביטוח (באופן שכנטען מהווה עבירה על חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א - 1981), יכולה לטעון לפגמים במילוי הצעת הביטוח?

(4) האם יש מקום להחיל דוקטרינה של אשם תורם, ביחס להתרשלות חברת ביטוח שלא שמה לב לכך שהמבוטח לא ענה על שאלה, ולחלופין האם בנסיבות זכאי המבוטח להשבת דמי הביטוח (באנלוגיה לסעיף 7 לחוק חוזה הביטוח)?

(5) האם סירוב של חברת ביטוח אחת לבטח טובין בשל הערכה נמוכה לאנשי המקצוע בתחום הרלבנטי, היא עניין מהותי שיש להביאו לידיעת מבטחת אחרת.

בין הטענות שנטענו ע"י חברת הביטוח:
אי מתן תשובה המעלימה מהמבטח מידע מהותי - עולה כדי הפרת חובת גילוי (ע"א 103/72 חתמי ללוידס לונדון נ' אליוף) וכן כי המבוטח פעל בכוונת מרמה ועל כן אין מקום לדון באשם תורם מצד המבטחת וכי השאלה מדוע סירבה חברה אחרת לבטח את האופנוע אינה רלבנטית - באשר שתי הסיבות מצביעות על סיכון ביטוחי מוגדל. ועוד, נטען לגבי תחולת הדין האנגלי, דרכי הוכחתו ותחולתו גם על סיכונים יבשתיים.

 

בית המשפט העליון דחה את הבקשה של המבוטח מהנימוקים הבאים:

תחולת הדין האנגלי על הפוליסה ונוכח העובדות הספציפיות של המקרה - בכללן הבחירה שלא להשיב לשאלה ועמה הבחירה של המבוטח שלא להעיד את בעל המוסך, נושא אשר יוחסה לו חשיבות רבה על ידי כל הערכאות.

הפניה לפסיקה: רע"א 10337/06 מנשקו נ' המגןRoberts v. Avon Insurance Company Ltd. [1956] 2 Lloyd's Rep 240וכן המלצות ה- Law Commissionבסוגיה מחודש ספטמבר 2006, סעיף 6.122).  

עם זאת קבע השופט, כי דעתו העקרונית, "ככלל, כאשר מבוטח מותיר שאלה פתוחה - על המבטח לבדוק עמו ולברר אם התשובה לא ניתנה בהיסח הדעת וישנה תשובה המניחה את דעתו, או שמא לא כן ואין התקשרות; לחלופין, בידי המבטח להמשיך בהתקשרות, תוך נטילת הסיכון ואבדן יכולת הביטול העתידית (בכפוף לזכות הביטול בתוך 30 יום הקבועה בסעיף 7)."

ציטוט פסיקה: "חוסר מתן התשובה בולט לעין כל, והימנעות מלהשיב אינה בהכרח תשובה שלילית" (ע"א 103/72 חתמי ללוידס לונדון נ' אליוף, 412 - מ"מ הנשיא, כתארו אז, זוסמן).

 

ציטוט ספרות משפטית:

"לא השתמשה המבטחת בזכותה לבטל את החוזה עקב אי הגילוי - היא לא תוכל לטעון בדיעבד נגד אי גילוי זה" (ש' ולר, חוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981(תשס"ה) 317). "על המבטחת לבדוק את תשובות המבוטח לשאלון לפני קיבול ההצעה. אין לאפשר לה, לאחר התרחשותו של מקרה הביטוח, לטעון טענות שנית היה להעלותן עם קבלת תשובות המבוטח לשאלון" (שם, 288). "תשובות המבוטח מחייבות לעתים, על פניהן, חקירה ודרישה נוספת מצד המבטח. מבטח שנמנע מלקיים חקירה או דרישה כאמור, לא יוכל, לגלגל את מחדלו לפתחו של המבוטח" (א' (עפולה) 1716/02 הרמתי נ' אמינים - סוכנות לאומית לביטוח בע"מ(לא פורסם) - השופט ארבל). "עם מסירת ההצעה... ידעה חברת אררט, או צריכה היתה לדעת, כי המציע לא נתן תשובה מלאה וכנה בענין מהותי, שכן העדר תשובה לשאלה 4 בולט על פני ההצעה... והיתה רשאית תוך תקופה של 30 יום מאותו יום לבטל את חוזה הביטוח אם נכרת. אך מה עשתה חב' אררט - לא רק שלא התנערה מהצעת הבטוח... אלא שסמוך לתום 30 הימים שעמדו לרשותה... חתמה על פוליסת הבטוח... העולה מהאמור הוא, כי או שחב' אררט לא סברה שאי מתן תשובה על שאלה 4 בהצעת הביטוח יש בה משום אי מתן תשובה מלאה וכנה או אי גילוי עובדות מהותיות על ידי המציע, או כי הסכימה לוותר על תשובה לשאלה זו..." (ת"א (תל אביב) 12021/85 שבירו נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, תשמ"ז (3) 100, 107-106 - השופטת שטיין (ע"ה); ראו גם א' (ירושלים) 2349/05 בודור נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)).

 להחלטה המלאה באתר הרשות השופטת