המשבר הפיננסי העולמי – ההזדמנות הכלכלית של ישראל לפיתוח בר קימא

פרופ' יהודה כהנא, ראש מכון אקירוב לעסקים והסביבה, ומומחה לניהול סיכונים, אוניברסיטת תל אביב. מרכז הקורס לאסטרטגיה סביבתית בלהב.

המשבר הפיננסי העולמי נגרם בעיקרו של דבר מניהול סיכונים חסר או לקוי. ובין היתר כתוצאה מהתעלמות מתופעה כלכלית בסיסית: המתאם הגבוה בין פעילויות, אשר בתנאים נורמאלים מראות רק מתאם חלש, אך בתנאי משבר הופכות להיות מתואמות באופן חזק. במצב כזה, כאשר ניר ערך מסוים מתרסק, גם האחרים הולכים בעקבותיו.

אין זה סוד שהמשבר פוגע כמעט בכל התחומים: בעסקים, בהתנהלות ממשלות, בתקציב ובהון של משקי הבית, ובמגוון הפעילויות של המגזר השלישי.  הפגיעה קשה מאד במגזר הפיננסי. התמוטטותם של מוסדות פיננסים ענקיים, אשר סחפה עמה את הונם של משקיעים רבים, גורמת לצמצום מידי באשראי ברחבי העולם, ולפגיעה ביכולתם ובנכונותם  של גופים להשקיע בפרויקטים ארוכי טווח. ייקח זמן עד שהאבק ישקע וניתן יהיה לראות בבירור איזה  מגזרים הם הנפגעים העיקריים. בינתיים כמעט כל הגופים נמצאים ב"כוננות ספיגה" ומבצעים צמצומים ומקצצים בפעילויות שאינן פעילויות ליבה. כתוצאה מכך נראה  כי המשבר הפיננסי הנוכחי מביא בעקבותיו גם משבר ריאלי.

משבר ריאלי עולמי היה צפוי לקרות בלאו הכי, ורק לא היה ברור מה המנגנון שיביא להתרחשותו. הסיבה לכך היא שבעשורים האחרונים כלכלת העולם נשענת יותר על צמיחה המבוססת על צריכה מוגברת. הדבר מתבטא בצריכה בזבזנית, שמפירה את האיזון האקולוגי של העולם. היה ברור שבא תבוא התפכחות כואבת. לא מן הנמנע שהמשבר הפיננסי הנוכחי כבר יביא למשבר הריאלי שיהיה שלב בהתפכחות ובשינוי התפישה הכלכלית של העולם.

המשבר הריאלי יפגע קשות במדינות שלא נערכות טוב. צמצום פעילות ואבטלה גורמים בעצם להשבתת אמצעי יצור. במונחים כלכליים אומרים כי המשק יורד אל מתחת לעקומת התמורה שלו. בשפת יום – יום הכוונה לכך שהמשק יכול להגדיל את התפוקה ללא עלות כלכלית אמיתית (אולי נגרמות הוצאות במונחים תקציביים או חשבונאיים, אך אין כאן עלות אמיתית). על כן, דווקא בתקופת משבר יש להיות מאד אקטיביים ולכוון את המשק לכיווני צמיחה. כדאי לדאוג לתעסוקת האנשים במקום לשלם להם קצבאות אבטלה או לתת להם לרעוב. כל מדינה שלא תשכיל להיערך במהירות למצב החדש תגרום לעצמה ולתושביה נזק רב. מדינה שתצליח להיערך במהירות תמנע מעצמה נזק, ותצליח להשיג את האחרות ולשפר מעמדה מבחינת המדדים הכלכליים המקובלים (למשל, רמת התל"ג לנפש). מדינה שתנהג כך תמצא את עצמה בתום המשבר במצב טוב מהאחרות, משום שכלכלתה תהיה כבר ערוכה לתנאי הכלכלה העולמית החדשה.

המשבר הנוכחי פותח בפני ישראל את ההזדמנות להשקיע, בעצם בעלות אלטרנטיבית אפסית,  בתחומים שיכשירו את המשק הישראלי להתמודד טוב יותר עם הכלכלה העתידית. התחומים שבהם כדאי להשקיע כיום הם בתשתיות, בהבראת מערכת החינוך (בתי הספר וההשכלה הגבוהה), בהשקעה בתעשיות מבוססות ידע, ובשיפור המיצוב של ישראל בתחום הסביבתי. בתחום הסביבתי המדובר בפיתוח מקורות אנרגיה חליפיים, שינוי בתחבורה, הקטנת זיהום המים, האויר והסביבה, חסכון וייעול השימוש במשאבים, ומעבר ליצור של מוצרים שהם ידידותיים לסביבה בתהליך היצור השימוש והמיחזור. כל אלה יגבירו את יכולת ההתמודדות והתחרות של המשק בסביבה העתידית – בעת היציאה מהמשבר.  הדבר יאפשר לישראל לסגור את הפער העצום שנפתח לרעתנו בשנים האחרונות, כאשר מדינות שהיו פחות מפותחות מישראל, השיגו אותה מבחינת רמת התפוקה לנפש (למשל, צ'כיה, סלובניה, אירלנד, סינגפור, קוריאה).

כדאי לציין כי עצם תהליך ההצטמצמות מקטין במידה מסוימת את הפגיעה הסביבתית ועל כן יש עימו מידת מה של ברכה, לצד הנזק הרב שהוא גורם בתחומי כלכלה אחרים. היצור קטן, הצריכה קטנה, הצריכה הבזבזנית מצטמצמת, אנשים מכלכלים את התנהגותם ביתר זהירות, ומנסים לחסוך בכל תחום. כל זה מביא באופן טבעי להפחתת הזיהום, להקטנת הפליטה של גזי חממה, להורדה של נפחי התנועה המוטורית הפרטית והמסחרית, ההובלה הימית והתנועה האווירית, לחיסכון בחמרי גלם, דלק, מים וכו'.

אין לשכוח את הכלל החשוב לפיו "משבר הוא גם הזדמנות". גם הצטמצמות צריכה להיעשות בתבונה, ולאפשר היערכות בצורה חדשה, שתהא הולמת יותר את צרכי הפירמה והארגון בתקופת ההתאוששות והיציאה מהמשבר. המשבר הנוכחי מהווה הזדמנות לצמצם ולסגור פעילויות שאינן ידידותיות לסביבה, ולפתח תוכניות המועילות לסביבה, החוסכות במשאבים, מקטינות זיהום, ממחזרות חומרים, משתמשות במקורות אנרגיה נקיים. יתר על כן, המשבר דוחף לכיוון של חיפוש דרכי התייעלות, לחיפוש דרכים לשיפור החדירה לשווקים וכו'. ניסיון השנים האחרונות הראה לפירמות רבות, שאחת הדרכים היעילות להשגת מטרות אלו היא בפניה לפרויקטים סביבתיים, אשר משפרים את יכולת העמידות של הפירמה (קיימות – ססטנביליות). פירמות רבות גילו שיש להתייחס לכיווני פעילות "ירוקים" כאל השקעה ולא כאל "הוצאה".

גם בתקופה זו של אוירה פסימית בשווקים, עדין יש גופים רבים הרואים את ההזדמנות, ומוכנים לקנות ולהשקיע במחירים שנראים להם נוחים. כנגד כל מוכר בבורסה יש קונה, שמנצל את ההזדמנות להשקיע במחיר נמוך יותר. כבר בימים אלה רואים סגירה כמעט מוחלטת של "ברזי המימון" להשקעות בתחומים קונבנציונליים, ולתעשיות היי טק, בעוד שזרם ההשקעות בתחומי "קלינטק" הואט במקצת אך עדין נמשך.

ניתן ללמוד מניסיונן של הפירמות שביצעו בשנים האחרות, טרם המשבר, מעבר לפעילות בת קיימא, וללמוד על כדאיות המעבר לפעילויות מסוג זה. עסקים רבים "נדחפו" בשנים האחרונות  לפעילות "ירוקה" כתוצאה מרגולציה, כתוצאה מתביעות משפטיות או בעקבות פרסומים פוגעים. פירמות כאלו, בארץ ובעולם, גילו שהדבר משתלם. פעילויות סביבתיות  תורמות לעיתים קרובות להגדלת ההכנסות ולירידה בהוצאות. גידול ההכנסות נגרם, בין היתר, מכך שהחברה מושכת סוגי לקוחות המעדיפים תוצרים "ירוקים", וכן עקב כך שנפתחים שווקים שלא מאפשרים בכלל כניסה של מוצרים בלתי ידידותיים לסביבה, ושל פירמות שאינן ידידותיות לסביבה. יתר על כן, פירמות שנדחפו לפעילויות סביבתיות גילו שהדבר מביא בסופו של דבר לחדשנות מרובה ולפיתוח מוצרים חדשים לגמרי. במקביל, ישנו קיטון בצד ההוצאות של הפירמה. שיפור תנאי העבודה: אוורור, תאורה, וכו' מביאים לעליה משמעותית בפריון העבודה – כלומר לחסכון משמעותי בעלות העבודה ליחידת תפוקה. החיפוש אחר פתרונות חדישים מביא לעיתים קרובות גם לצמצום ולייעול השימוש בתשומות האנרגיה והשימוש בחומרי גלם. גידול ההכנסות וירידת ההוצאות מביאים לעליה ברווחיות. הדבר מביא בסופו של דבר לעלית ערך הפירמה. יתר על כן, שוק ההון מעדיף אף הוא פרויקטים ידידותיים, כך שמחיר ההון קטן, והתוצאה הישירה היא גידול נוסף של  ערך הפירמה, יתר התנאים קבועים.

מובן, שבדרך כלל עדיף לבצע את ההתייעלות באופן הדרגתי ומתוכנן, אולם גם פעולה דחופה כתוצאה ממשבר עשויה להניב תוצאות חיוביות משמעותיות (אם כי, לא בהכרח אופטימאליות). הכלכלה העולמית עוברת בהדרגה מעבר לעסקים בני קיימא, בעוד שהמשק הישראלי בגדול מפגר בתחום זה. אם ננצל את תקופת המשבר הכלכלי, אשר לדעת רבים צפויה להימשך מספר שנים, נגיע בתום התקופה למצב שבו אנחנו ערוכים טוב יותר להתמודד בסביבה הכלכלית החדשה שתשרור באותה עת. מן הראוי שהמשק הישראלי ינצל במהירות נתיב זה, וימנע מאתנו את הנזקים האדירים שמשבר כלכלי עלול להביא בעקבותיו.

 נזקי הקרה בחקלאות וביטוח נזקי טבע 

על צו ההרחבה לפנסיה חובה

מכון עקירוב לעסקים וסביבה בתל-אביב

סיכוני הסביבה - שינוי תפיסה בסקטור הפיננסי ובענף הביטוח