אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל

















פסיקה: הסכם רכישת תיק ביטוח של סוכן

השופטת נועה גרוסמן, סגנית נשיא השלום בתל אביב יפו: לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי, כי התובע לא הצליח להרים את נטל ההוכחה כי הנתבעות פעלו לריקון תיק הביטוח בחוסר תום לב. על כן, דין טענתו להידחות
 

 

 

 

ת"א 46232-11-11 רון ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' 

 

בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו

 

פסק הדין ניתן ביום: 6/9/2015

 

ע"י כב' השופטת: נועה גרוסמן, סגנית נשיא

 

עניינו של פסק הדין: האם הופר הסכם להעברת תיק ביטוח בין סוכנים על ידי חברת הביטוח וסוכנות הביטוח וריטס?

 

בית המשפט דחה את התביעה

 

מתוך פסק הדין:

 

"המערכת העובדתית כפי שנפרשה לעיל, מצריכה הכרעה במספר נקודות עיקריות-

 

 

1.         האם הועברה הבעלות בתיק הביטוח ממר נמירובסקי אל התובע?

 

2.         האם ההעברה האמורה אושרה על ידי הראל?

 

3.         ריקון תיק הביטוח על ידי הנתבעות – האומנם?

 

4.         ההודעה לצד שלישי.

 

5.         הסעד - שווי תיק הביטוח, העמלות לאחר ההקפאה ופיצוי בגין עגמת נפש."

 

"הנתבעות גורסות, כי מעדותו זו של זילברמן ניתן ללמוד, כי העברה כאמור (כפי שנעשתה למר נמירובסקי) אינה מעבירה בעלות וגם אינה אינדיקציה להעברת בעלות. ברי, כי הבעלות נותרה בידי יעלים וכל שהועבר היא החובה לטפל בפוליסות כנגד הזכות לעמלה, וכי היה זה בכוחו של מר זילברמן, כמנכ"ל יעלים, ליטול חזרה בכל עת, כפי רצונו, את הטיפול בפוליסות מתיק הביטוח, כפי שהעבירן לטיפולם של אחרים (ראו סעיף 21 לסיכומי הנתבעות).

 

כמו כן, יצוין, כי לפי עדותו של מר זילברמן לעיל, לאחר שמר נמירובסקי לא רצה לטפל יותר בתיק הביטוח, מספר הטלפון שלו נמחק מהראל ובמקומו הושם טלפון של יעלים. מדברים אלה ניתן ללמוד, כי הבעלות על תיק הביטוח, בעת שטופל על ידי מר נמירובסקי, הייתה של יעלים. שכן אם לא כך הדבר, מדוע לאחר מחיקת פרטי מר נמירובסקי, נרשם בהראל מספר הטלפון של יעלים?

 

 

 

לאור כל המקובץ לעיל, מצאתי, כי התובע לא הצליח להרים את נטל ההוכחה בדבר טענתו כי נעשתה העברת בעלות של תיק הביטוח 4013 בינו לבין מר נמירובסקי. על כן, טענתו זו נדחית."

 

"האם ההעברה האמורה אושרה על ידי הראל?

 

 לפי התובע, אין חולק כי העברת הבעלות בתיק הביטוח לידי מר נמירובסקי אושרה על ידי הראל, כמו גם ההעברה בין מר נמירובסקי לתובע. "

 

"לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי ההעברה לא אושרה על ידי הראל, וכי מיד עם הגילוי על ההעברה, הוקפא המעבר של תיק הביטוח לתובע והוקפא תשלום עמלות דמי הטיפול לכל הצדדים, וזאת עד לסיום בירור העניין.

 

טענה זו של התובע נדחית בזאת.

 

יצוין, כי הואיל ודחיתי את שתי טענותיו העיקריות של התובע וקבעתי כי לא הוכח כי הבעלות בתיק הביטוח עברה אל התובע, הצורך לדון ביתר השאלות שעומדות להכרעה מתייתר.

 

עם זאת, ולמעלה מן הצורך, אסיים לדון ביתר טענותיו.

 

ריקון תיק הביטוח על ידי הנתבעות – האומנם?

 

התובע טוען, כי מיד לאחר הקפאת תיק הביטוח, רשימת לקוחותיו הועברה לכלל הסוכנים המקורבים אל מר שפיר, אשר אישר להם לפנות ישירות ללקוחות ולהחתימם באופן שיטתי על מינויי סוכן, ובכך לרוקן את תיק הביטוח מתוכן. חמור מכך, הנתבעות ביוזמתן אף החלו לפנות אל לקוחות תיק הביטוח, בטענה לכאורה לתיקון ו/או שיפור תנאי הפוליסה, וכדרך אגב ביקשו את אישורם להחליף את הסוכן המטפל בתיק לסוכן אחר מהתובע (ראו סעיף 34 לתצהיר התובע).

 

מר שפיר התייחס לטענה זו של התובע בתצהירו וטען, כי וריטס מעולם לא פעלה לריקון תיק הביטוח. נהפוך הוא – מדובר באינטרס כלכלי מסחרי מובהק של וריטס לשימור תיק הביטוח.

 

יתרה מכך, טוען מר שפיר, ההחלטה על מינוי סוכן אחר לפוליסה היא החלטה אשר תלויה במבוטח, ובו בלבד, והיא נעשית רק לאחר שהמבוטח פונה מיוזמתו לחברת הביטוח ומידע לה כי ברצונו להחליף את הסוכן המטפל בפוליסה שלו (ראו סעיפים 44-46 לתצהיר מר שפיר).

 

להוכחת טענתו מציג התובע 54 מקרים של מינויי סוכן שהתקיימו בתקופה שלאחר חודש מאי 2011 (החודש בו התגלה לנתבעות על העברת תיק הביטוח לתובע) (ראו סעיף 39 ונספחים 16 א'- 16 ח' לתצהיר התובע).

 

מר שפיר טוען, כי הנספחים האמורים מציגים 54 מקרים של מינויי סוכן, אשר התקיימו לכאורה בתקופה שלאחר חודש מאי 2011 ועד לחודש יולי 2013 (המועד בו נמסר תצהיר גילוי המסמכים). מכאן, כי התובע מציג ממוצע של 27 מקרים בשנה, מהם הוא מבקש ללמוד כי וריטס פעלה לריקון תיק הביטוח.

 

לפי מר שפיר, התובע למעשה מטעה את בית המשפט, בכך שאינו מציין, כי אף בשנה שקדמה להקפאת תיק הביטוח, ממאי 2010 עד מאי 2011, קיימים 28 מקרים בהם מבוטחים בתיק הביטוח ביקשו למנות סוכן חלופי (ראו סעיפים 50-51 לתצהיר מר שפיר).

 

זאת ועוד, חלק מכתבי מינוי הסוכן אשר נכללו באסופת המסמכים אשר גילתה הראל בהליכי גילוי המסמכים, אף נשלחו בתקופה שבין מרץ 2011 למאי 2011 – התקופה בה התובע בעצמו היה הגורם המטפל בתיק (ראו סעיף 52 לתצהיר מר שפיר).

 

מר שפיר ממשיך וטוען, כי תיק 4013 כולל פוליסות ביטוח חיים ובריאות שונות, שנמכרו כאמור בתיווך סוכני ביטוח אחרים ושונים שפעלו בעבר מטעם יעלים ועזבו. הואיל ולאחר עזיבת אותם סוכני ביטוח לא היה מי שיטפל במבוטחים, קובצו כל פוליסות הביטוח האמורות לתיק ביטוח אחד, הוא תיק 4013. דא עקא, חלק מהמבוטחים שצורפו לתיק הביטוח היו שייכים לסוכני ביטוח פעילים אחרים ביעלים, וקובצו לתיק עקב טעות. לפיכך, אותם סוכנים, שלאחר המיזוג הועתקה פעילותם לוריטס, ביקשו לתקן את הטעות ולהשיב לתיקם האישי את המבוטחים שנלקחו מהם (ראו סעיף 53-54 לתצהיר מר שפיר).

 

מר שפיר גורס, כאמור, כי מינויי סוכן נעשים כל העת בתיקי ביטוח, וללא קשר לגורם המטפל בתיק, וכך, מינויי הסוכן נעשו הן בתקופה בה הסוכן המטפל היה מר נמירובסקי, הן בתקופה בה הסוכן המטפל היה התובע והן בתקופה בה הסוכן המטפל בתיק הינה וריטס (ראו סעיף 55 לתצהיר מר שפיר).

 

דהיינו, לפי מר שפיר, זוהי פעולה שגרתית וטבעית, המתרחשת בכל תיק ביטוח ולמגוון רחב של סוכני ביטוח. אין כל ממש בטענת התובע כי וריטס פעלה לריקון התיק.

 

לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי, כי התובע לא הצליח להרים את נטל ההוכחה כי הנתבעות פעלו לריקון תיק הביטוח בחוסר תום לב. על כן, דין טענתו להידחות.

 

ההודעה לצד שלישי:

 

לאור העובדה שהתביעה העיקרית נדחתה, הדיון בהודעה לצד שלישי מתייתר.

 

ברם, ולמעלה מן הצורך, אדון בטענות גם לגופן.

 

הנתבעות טוענות, כי לאחר שהתגלה בוריטס הניסיון להעברת תיק הביטוח ממר נמירובסקי לתובע, התגלה להן כי התובע פעל בנושא יחד עם מר זילברמן, הצד השלישי, אשר שימש כמנכ"ל יעלים עובר לחיסולה ביום 30.12.10 ושעמו היו לתובע קשרים.

 

לצורך כך, הונחה מר נמירובסקי על ידי הצד השלישי, בידיעת התובע, להתייצב ולחתום על הבקשה להעברת תיק הביטוח, מבלי שהתנהל כל מו"מ בקשר לכך (ראו סעיפים 26-27 להודעה לצד ג').

 

זאת ועוד, אף התובע בתצהירו מייחס למר זילברמן מעורבות ישירה בקשר להעברת תיק הביטוח הנטענת, ומתיימר להטיל עליו אחריות בקשר לכך (ראו סעיף 29-30 להודעה לצד ג').

 

לפי הנתבעות, ככל שתתקבל איזה מטענות התובע בתביעתו, הרי שמשמעות הדבר היא כי הצד השלישי פעל שלא כדין ואף בחוסר סמכות.

 

לחילופין, ולמען הזהירות, מוסיפות הנתבעות, כי הצד השלישי ידע ולכל הפחות היה עליו לדעת, כי הבעלות בתיק מעולם לא הועברה למר נמירובסקי (להבדיל מהטיפול השוטף) ואף כי מר נמירובסקי בעצמו אינו טוען לבעלות בתיק (ראו סעיף 33 להודעה לצד ג').

 

מר זילברמן טוען, מנגד, כי הוא אינו מאשר את ההעברה, אינו שותף לקליטתה בהראל ואינו מזין את רישומיה בהתאם. למעשה, לדבריו, הוא חסר כל השפעה על אישורה ו/או דחייתה על ידי הראל. על כן, לדבריו, יש לדחות את הודעת הצד השלישי מכל וכל (ראו סעיף 9 לכתב ההגנה להודעת צד ג').

 

 

 

מר זילברמן ממשיך וטוען, כי כל פועלו בעניין נשוא התובענה הסתכם בקישור בין שני סוכנים – האחד התובע והשני מר נמירובסקי. פועלו כאמור לא היה בניגוד לשום דין ולא חרג משום סמכות (וממילא פעולת קישור שכזו אינה דורשת סמכות מיוחדת, שכן היא יכולה להיעשות על ידי כל מאן דהוא). במעשיו הנ"ל אין ומעולם לא הייתה הפרה של איזו מהתחייבויותיו כלפי מי מהנתבעות. נהפוך הוא, פועלו נעשה בתום לב מוחלט, בהגינות ומתוך דאגה כנה לשמירה על אינטרסים מובהקים של הנתבעות ובייחוד כדי לשמר את תיק הביטוח 4013 ולמנוע ביטולי פוליסות על ידי מבוטחים בשל חוסר טיפול (ראו סעיפים 8-11 לתצהיר מר זילברמן).

 

כמו כן, טוען מר זילברמן, כי פועלו בקישור שבין מר נמירובסקי לתובע להעברת הבעלות בזכות לקבלת עמלות בגין תיק הביטוח היה זהה לחלוטין לפועלו במקור, בעת העברת הבעלות דנן למר נמירובסקי, אשר נעשה במסגרת סמכותו כמנכ"ל יעלים. מר זילברמן מציין, כי במסגרת העברת תיק הביטוח למר נמירובסקי לא הוטל כל דופי בפועלו ולא נשמעה נגדו אף לא טענה אחת. לפיכך, הוא דוחה את טענות הנתבעות בכל לשון (ראו סעיפים 17-19 לתצהיר מר זילברמן).

 

מר זילברמן גורס, כי יזם את הקשר בין התובע למר נמירובסקי נוכח פניותיו החוזרות ונשנות של נמירובסקי לשחרר אותו מן האחריות לטיפול השוטף בתיק הביטוח. לאחר חיפושים רבים, יצר קשר עם התובע, המוכר לו אישית, והפנה אותו למר נמירובסקי, ובכך סיים את פועלו בעניין תיק הביטוח (ראו סעיפים 21 ו- 27 לתצהיר מר זילברמן).

 

יצוין, כי באשר לטענת מר זילברמן, כי הוא אינו מאשר את ההעברה, אינו שותף לקליטתה בהראל ואינו מזין את רישומיה בהתאם, אף מר שפיר אישר זאת בחקירתו [ראו שורות 10-20 בעמ' 298 ושורות 1-5 לפרוטוקול הדיון מיום 1.10.14]

 

:...

 

דהיינו, אין חולק, כי מר זילברמן לא אישר את ההעברה, ובכל מקרה אישור כזה הוא לא בסמכותו, לא ביצע את ההעברה בפועל ולא הזין את רישומיה במחשבי הראל.

 

מר זילברמן מוסיף וטוען, כי כל תפקידו בהעברת תיק הביטוח הסתכם בתיווך בין מר נמירובסקי לתובע – פעולה שאינה דורשת סמכות מיוחדת כלשהי.

 

מר שפיר בחקירתו אישר את טענת מר זילברמן כי כל אדם יכול לתווך העברת תיק בין סוכן לסוכן [ראו שורות 16-22 בעמ' 310 ושורות 1-4 בעמ' 311 לפרוטוקול הדיון מיום 1.10.14]:

 

...

 

דהיינו, מר שפיר ממשיך ומאשר, כי אף אם בין הצדדים קיימים יחסי חברות, כפי שמוסכם שקיימים בין התובע למר זילברמן, פעולת התיווך בין שני סוכנים להעברת תיק אינה בעייתית.

 

מכל האמור לעיל, לא מצאתי, כי הנתבעות הצליחו להוכיח את טענותיהן כי במעשיו הפר מר זילברמן את חובתו לנהוג כלפיהן בנאמנות ובזהירות, בתום לב ובהגינות וכי מעשיו מהווים מעשה רשלני ו/או תרמית.

 

לאור כל האמור לעיל, ולמעלה מן הצורך, אני דוחה את ההודעה לצד שלישי.

 

...

 

הסעד - שווי תיק הביטוח, העמלות לאחר ההקפאה ופיצוי בגין עגמת נפש

 

לאחר שקבעתי כי התובע לא הצליח להרים את נטל ההוכחה כי הבעלות בתיק הביטוח הועברה אליו, התייתר הדיון בסעד המבוקש.

 

הואיל וכך, לא אדרש לתצהירו של מר גד שפירא מטעם התובע וכן לתצהיריהם של מר השי סמר, מר אורי שמר ומר עמירן גבריאלי מטעם הנתבעות.

 

 

סיכום:

 

מו המקובץ לעיל – אני דוחה את התביעה העיקרית.

 

מן המקובץ לעיל, אני דוחה את ההודעה לצד ג'.

 

התביעה וההודעה לצד שלישי נדחות בזאת."