רע"א 9706/08
כלל חברה לביטוח בע"מ נגד יהודית כהן נח
בבית המשפט העליון
פסק הדין ניתן ביום: 2.2.2009
על ידי השופטים: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, כבוד השופט ס' ג'ובראן וכבוד השופט י' דנציגר
עניינו של פסק הדין: האם אירוע של שוד רכב שבעקבותיו נפצעה מהווה הנפגעת מהווה תאונת דרכים או לא?
נסיבות האירוע: בשעת לילה, עצרה הנפגעת רכבה – מבלי לדומם את המנוע – על יד בית חברתה על מנת לאפשר לה לרדת מן הרכב. באותו הרגע הותקפו שתי הנשים על ידי שלושה צעירים חמושים באולרים, אשר השליכו אותן מן הרכב, ולאחר שהכו ופצעו אותן, חטפו את הרכב ונמלטו מן המקום.
בית המשפט העליון החליט שהארוע אינו מהווה תאונת דרכים וזאת בניגוד להחלטה של בית משפט השלום בחיפה אשר החליט שהאירוע – "שוד דרכים" – מקיים את ההגדרה של תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד).
בית משפט השלום קבע, כי כוונתם הדומיננטית של התוקפים הייתה לגנוב את הרכב וכי החבלות שגרמו התוקפים לנפגעת נעשו כדי לממש את כוונתם. הנפגעת היתה קורבן מזדמן ובית המשפט קבע, כי "השימוש ברכב תרם תרומה רלבנטית להתרחשות הנזק". עוד נקבע כי אין להחיל על האירוע את החזקה הממעטת שבהגדרת "תאונת דרכים", המורה כי לא יראו כתאונת דרכים "מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי" (סעיף 1 לחוק הפיצויים; להלן: החזקה הממעטת). עוד ציין בית המשפט כי "לדאבון הלב" שוד דרכים הפך סיכון טבעי המתלווה לתנועה בדרך ולאירוע "שכיח".
חברת הביטוח הגישה בקשת רשות ערעור שנדחתה על ידי בית המשפט המחוזי מבלי שנדונה לגופה על בבסיס ההלכה "לפיה מקום בו הוחלט על פיצול הדיון בין שאלת החבות לשאלת הנזק, לא תינתן רשות ערעור על החלטת הביניים של הערכאה הדיונית בשאלת החבות, כל עוד לא פסקה הערכאה הראשונה בעניין הפיצויים".
בית המשפט העליון החליט ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה – ולקבלו ומצא, כי האירוע הנדון אינו מהווה תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד.
"את השאלה ראוי לבחון במסגרת הבחינה הרב שלבית הרגילה. בראש ובראשונה יש לבחון אם נסיבות המקרה מקיימות את יסודות ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים כמשמעותה בסעיף 1 לחוק הפיצויים. במקרה זה לא ארע נזק גוף כתוצאה משימוש ברכב, כמשמעותו בחוק. כלי הרכב שימש (הוא עצמו או סביבתו הקרובה) כזירה להתרחשות המאורע המזיק. מאורע זה אינו פועל יוצא של השימוש ברכב. לא נתקיימה כאן גם אחת מן החזקות המרבות המחילות את החוק על המאורע גם בלא שנתקיים "שימוש ברכב" כמשמעותו בחוק. די בכך כדי לקבוע כי לא התרחשה במקרה שלפנינו תאונת דרכים לצורך חוק הפיצויים. אין לקבל את עמדת בית משפט השלום כי "מדובר באירוע שכיח שהפך להיות לסיכון טבעי המתלווה לתנועה בדרך". המקרה אינו מן הסיכונים הנובעים באופן טיפוסי מהשימוש ברכב למטרות תחבורה, וזאת הגם שהנזק למשיבה נוצר בהקשר לאירוע שמטרתו הסופית הייתה גניבת הרכב."
פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
