מהי פרמיה בביטוח חובה

תא"ק 2866-03-08 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אבנר - אגוד לבטוח נפגעי רכב בע"מ

תא"ק 1990-08-07 אבנר אגוד לבטוח נפגעי רכב בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט:  המחוזי מרכז

פסק הדין ניתן ביום: 07 באפריל 2009

ע"י כבוד השופטת: אסתר דודקביץ

מייצגים:  אליהו: עוה"ד מ. שחל, אבנר: עוה"ד פ. רובין ועוה"ד י. הלוי

עניינו של פסק הדין: האם המונח "פרמיה" בהסכם הפשרה בין חברת הביטוח אליהו ל"אבנר" כולל גם את הרכיב "דמים" (הכולל: דמי פוליסה, דמי טיפול וכו') והאם יש לכלול בו גם את רכיב ה"הכנסות מהשקעות"?

הרקע: מחלוקת בנושא חישוב חלקה של אבנר בפרמיות ביטוח רכב חובה בביטוח משותף אשר ערכה עם חברת אליהו בביטוח רכב חובה:

לפי גרסת אליהו יישום הנתונים המספריים על בסיס דוחות אבנר לפי הקבוע בנספח א' להסכם הפשרה, מעלה כי אבנר חייבת לאליהו 13,264,706 ₪.

לפי גרסת אבנר היא עמדה בכל התחייבויותיה עפ"י הסכם הפשרה והעבירה לאליהו על פיו למעלה מ – 107,000,000 ₪. לטענתה, העבירה אבנר לאליהו דוחות תקופתיים ועפ"י דוח חישוב הרווחים הסופי לשנים 1995-1994, על אליהו להעביר לאבנר 15,882,748 ₪ בגין חלקה של אבנר ברווחי שנות חיתום אלו.

השוני בין עמדות הצדדים נובע מהשיטה שבה ערכה אבנר את תחשיביה. לטענת אליהו פעלה אבנר בניגוד ללשונו של הסכם הפשרה כאשר  כללה בדו"ח שערכה, שני רכיבים נוספים, אשר כלל לא הוסכם עליהם ולא נכללו בנספח א' לפסק הדין: "הכנסות מהשקעות" וכן "דמים". מאידך, לא נכללו בדו"ח אבנר "דמי טיפול ששולמו" וזאת על אף שנספח א' לפסק הדין קובע מפורשות, כי יש לכלול רכיב זה במסגרת החישוב לשנות החיתום 1994 ו – 1995" (סעיף 6 בתביעת אליהו).

אבנר טענה , כי פעלה אך ורק בהתאם להסכמות אליהן הגיעו הצדדים בהסכם הפשרה, וכי אופן החישוב בו נקטה תואם את מסגרת החישוב שהגדירו הצדדים בנספח א' (סעיף 56 בתביעת אבנר).

תביעתה של חברת אליהו נדחתה ובית המשפט פסק, כי יש לכלול במסגרת רכיב ה"פרמיות" שבנספח א' להסכם הפשרה גם "דמים".

"מהמקובץ עולה אפוא כי במועד חתימת הסכם הפשרה דיבר ענף ביטוח רכב החובה בישראל, רובו ככולו, בשפה אחת, וכשדן בפרמיה שמשלם המבוטח, ידעו הכול כי אין עוד עסקינן ב"פרמיה נטו" כי אם ב"פרמיה ברוטו", קרי לרבות דמים (הכוללים: דמי פוליסה, דמי טיפול, עמלות סוכנים וכו'). "

אין לכלול בהתחשבנות עפ"י נספח א' את רכיב "הכנסות מהשקעות" שלא בא זכרו בהסכם הפשרה ובנספח א'.

יש לשערך את כל הסכומים המפורטים בנספח א' ל"שקל של חודש דצמבר" בסוף כל תקופת חיתום, ולרבות את סכומי הפרמיות. ממועד התשלום עפ"י הסכם הפשרה יש להוסיף גם ריבית כחוק.

אין לנכות שוב "דמי טיפול ששולמו" מתחשיבי אבנר, משאלו הובאו בחשבון במסגרת רכיב "תביעות ששולמו".

ציטוט פסיקה

הלכת אפרופים - ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום על פיה בבוא בית המשפט לברר את אומד דעת הצדדים לחוזה (סעיף 25 בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 לא יסתפק הוא בלשון החוזה בלבד, אלא יבחן גם את נסיבות כריתתו.

רע"א 8613/08 איתן לוי מהנדסים ויועצים בע"מ נ' נורקייט בע"מ

ע"א 5925/06 אלי בלום נ' אנגלו סכסון – סוכנות לנכסים (ישראל 1992) בע"מ

דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נגד מדינת ישראל,

ציטוט מילונים, ספרות ביטוחית, חוזרים ותקנות בעניין פרשנות המונח "פרמיה":

"לקסיקון ביטוח" (1984) מאת איתן אבניאון בעמ' 302  

"הסכום שמשלם המבוטח למבטח בעבור הסכמתו לשלם פיצוי למבוטח במקרה שיקרה נזק לנשוא הביטוח מסיכון מבוטח. זוהי התמורה למבטח שהיא אלמנט יסודי בחוזה ...

            שיעור הפרמיה נקבע לכל סוגי הביטוח על-פי הסיכונים המיוחדים שלו והסתברות הנזקים. כלומר, על פי האפשרויות לנזק בעתיד בכל סוגי ביטוח, עלות צפויה של ניהול העסק, העמלות לסוכנים, והרווח על ההשקעה והסיכון שבניהול עסקי ביטוח; תהליך זה מכונה קביעת שיעור פרמיה ...

            המפקח על הביטוח מגדיר דמי ביטוח כפרמיה, דמי רישום, דמי פוליסה, דמי אשראי ותקבולים אחרים כיוצא באלה; ובמקום אחר הגדירם כפרמיה וכל הדמים המשתלמים לחברה וכן המיסים וההיטלים, הכל על פי המפורט במפרט. פרמיה הכוללת את כל המרכיבים האמורים מכונה שיעור פרמיה כולל ..."

המונח "דמים" "לקסיקון ביטוח" (1984) מאת איתן אבניאון בעמ' 116:

            "סך כל הסכומים המתוספים לפוליסה לכיסוי הוצאות מנהל והוצאות אחרות של המבטח, כמו דמי רישום, דמי פוליסה, או המוטלים על המבוטח על-פי חוקי מסים והיטלים שונים. יש שכוללים את הדמים במסגרת פרמיה ברוטו ויש שאין כוללים אותם בה. הדמים מתייחסים להוצאות המבטח הישיר ואינם נלקחים בחשבון בחישוב הסכום המועבר למבטח המשנה..."

"דיני ביטוח - מהדורה שנייה" מאת י ' אליאס (תשס"ט – 2009) בעמ' 523 -

            "דמי הביטוח (הפרמיה) הם הסכומים המשתלמים למבטח תמורת התחייבותו לשלם למבוטח, בקרות מקרה הביטוח, את תגמולי הביטוח ... דמי הביטוח כוללים לעתים סכומים שונים המתווספים על הפרמיה הבסיסית, כגון "דמי רישום", "דמי פוליסה", "גורם פוליסה", וכיוצא באלה. סכומים אלו, המכונים בשם הכללי "דמים", מבטאים חלק מההוצאות האדמיניסטרטיביות של המבטח במסגרת הנפקת הפוליסה וניהולה. לא אחת עשויה להתעורר שאלה בדבר מהותם של הדמים האמורים, דהיינו, האם הם מהווים חלק אינטגרלי מדמי הביטוח או שמא יש להתייחס אליהם באופן נפרד ומובחן. התשובה לשאלה זו עשויה להשליך על היבטים שונים של עסקת הביטוח, כגון על גובה ההחזר של דמי הביטוח במקרה שבו הפוליסה בוטלה לפני תום תקופת הביטוח. כך, אם נאמר כי המושג "דמי הביטוח" מבטא את הפרמיה הבסיסית בלבד, ללא ה"דמים", ברי כי סכום ההחזר שהמבוטח זכאי לו יהא נמוך יותר. בפסיקה נקבע כי יש להתייחס אל הפרמיה הבסיסית ואל הדמים המתווספים אליה כאל מקשה אחת. לפי גישה זו, ההבחנה בין רכיביו השונים של התשלום "אינה מעניינו של הציבור הרחב, המתבקש או הנדרש לשלם סכום כולל אחד עבור פוליסת הביטוח שהוא רוכש, בין שהוא מורכב מפרמיה, דמים מסים והיטלים למיניהם, ובין אם האבחנה, או החלוקה, בין המרכיבים השונים של דמי הביטוח היא אחרת". דעה זו עולה בקנה אחד עם גישתו של מחוקק המשנה, לפחות ככל שהיא משתקפת בפוליסות התקניות לביטוח רכב ולביטוח דירות ותכולתן..."    

סעיף 22 (א) בפוליסה התקנית לביטוח רכב מגדיר "דמי ביטוח" כ"סך כל התשלומים, למעט מס בולים, שרשאי מבטח לגבות במועד תחילת הביטוח בקשר לפוליסה זו".

            תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי חישוב הפרשות לתביעות עתידיות בביטוח כללי), תשמ"ה – 1984 מגדירות בתקנה 1:

            "'דמי ביטוח' – פרמיה ודמים -

                        'דמים' – דמי רישום, דמי פוליסה והיטל"

            סעיף 20ב' בפוליסה התקנית שבתוספת הראשונה לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ"ו-1986; בסעיף 22(א) בפוליסה התקנית שבתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו-1986 ובהגדרת הדיבר "דמי ביטוח" בתקנה 1 בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), תשנ"ח – 1998.

            תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (שיעורי דמי ביטוח), התשנ"ח – 1997 ובתקנה 1(ג):

            "נוסף על האמור בסעיף זה רשאי מבטח לגבות ממבוטח סכום שלא יעלה על 10.95 אחוזים מדמי הביטוח שבתוספת לכיסוי הוצאות המינהל שלו, לרבות עמלות סוכנים..."

מכתבה של סגנית המפקחת על הביטוח מיום 29.7.1998 עולה כי ההוזלה של "סה"כ הפרמיה למבוטח (דמי ביטוח כאמור, לרבות קרן בטיחות, הוצאות מנהל, דמי טיפול, עמלת סוכנים ובולים) בשיעור של כ-8%" ייקבע ע"י כל חברת ביטוח בעקבות הפסקת הגבייה בגין הפסדי עבר בהתאם להסכם השיתוף.

פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.