חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

קרנית אינה חייבת לפצות תושבת שטחים

קרנית אינה חייבת בפיצוי בשל תאונה בשטחים של תושבת הרשות שלא הייתה מעולם תושבת או אזרחית ישראל

ת"א 8486/06

 

פאדיה מנצור עוויס נגד קרנית ואח'

 

בית משפט: המחוזי בירושלים

 

פסק הדין ניתן ביום: 21/04/2009

 

 על ידי כב' השופט: משה רביד

 

עניינו של פסק הדין: האם קרנית חייבת בפיצוי נפגעת שלא הייתה מעולם תושבת או אזרחית ישראל והיא תושבת הרשות הפלסטינית בתאונה שארעה ברמאללה?

בית המשפט דחה את התביעה.

 

מנימוקי הדחיה:

המקרה הנדון אינו נופל במסגרת אחד החריגים שבהם אפשר לתבוע את קרנית ישראל בגין התאונה, אשר אירעה לתובעת בשטח האחריות האזרחית של הרשות הפלסטינית. היה עליה להגיש את תביעתה נגד הקרן הפלסטינית או נגד קרנית שטחים.

המקרים החריגים שבהם ניתן לתבוע את קרנית בגין תאונה בשטחים, לפי פסק הדין, הם:

            "(א) חבותה של קרנית לפצות נפגע בתאונת דרכים מותנית בכך שהנפגע "זכאי לפיצויים לפי חוק זה", לאמור שהיא נוצרה מחוץ לסעיף 12 לחוק הפיצויים אלא שמחוסר ביטוח, החבות לפצות לא באה על סיפוקה (סעיף 12(א) לחוק הפיצויים; ע"א 422/78 סלומון נ' תאגיד לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, פ"ד לג(2) 701, 703 (1979); ריבלין, שם, עמ' 10).

            (ב) נהג ישראלי המעורב בתאונת דרכים בשטחי הרשות הפלסטינית ויש לו פוליסת ביטוח רכב חובה, הוא עצמו מכוסה בביטוח אישי על-ידי פוליסה זו. הפוליסה גם מכסה מפני כל אחריות בשל נזק גוף המוטלת במסגרת הדין בשטחי המועצה הפלסטינית. אם המבטח הישראלי חדל פירעון או בפירוק תפצה קרנית ישראל את הנפגע המקומי (סעיף 12(ד) לחוק הפיצויים).

          (ג) אם נפגע ישראלי בתאונת דרכים בשטחי המועצה הפלסטינית, כאשר החבות אינה מכוסה בפוליסה שהוציא המבטח, עליו לקבל פיצוי מהקרן הפלסטינית. אם קיים פער בין תוכן הזכאות של נפגע בשטחי המועצה הפלסטינית לבין התוכן של זכאותו של נפגע בישראל, קרנית תשלם לנפגע את ההפרש שבין הפיצויים שהיה הנפגע זכאי לקבל אילו אירעה התאונה בישראל לבין הפיצוי שהנפגע זכאי לקבל לפי דין המקום בו נפגע. מדובר בחבות ראשונית של קרנית (סעיף 12(ה) לחוק הפיצויים).

           (ד) לפי סעיף 2(א1) לחוק הפיצויים אחראי נוהג רכב ישראלי לפצות נפגע ישראלי לפי חוק הפיצויים, אף אם התאונה ארעה באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית.

            (ה) מקרה נוסף שבו קמה חבותה של קרנית הוא כאשר נפגע ישראלי מגיש בקשה לתשלום תכוף נגד מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית או נגד הקרן הפלסטינית או נגד המועצה הפלסטינית בשל תאונת דרכים שאירעה בישראל או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית או הישובים והאתרים הצבאיים ואף אחד מהגופים הללו לא הגיש כתב הגנה. אז, יש להמציא את כתב התביעה לקרנית ישראל שתודיע על כך למועצה הפלסטינית. לא הגיש מי מהנזכרים לעיל כתב הגנה בתוך שלושים יום מיום שנמסרה ההודעה, תנהל קרנית ישראל את ההגנה ותפצה את הנפגע בהתאם לפסק הדין, בהתאם לדין החל במקום התאונה ובשיעור שחל. חבותה של קרנית במקרה זה היא חבות ראשונית, אך היא תשופה על ידי המדינה.

(ו) כדי שלקרנית יהיו מקורות מימון לשלם פיצויים במקרים החריגים שלעיל, היא תקבל כספים מהקרן הפלסטינית כמשמעותה בהסכם קהיר, סכומים הנקובים בהסכם מיום 4.5.94 (סעיף 15(ב) לחוק הפיצויים). בהסכם נקבע כי הקרן הפלסטינית תעביר לקרן הישראלית, בעד כל רכב מבוטח, סכום השווה ל-30% מהסכום שמשלם מבטח מורשה בישראל לקרן, כדי לכסות חלק מהחבויות העלולות לנבוע מתאונות דרכים שיגרמו בישראל על ידי כלי רכב לא מבוטחים הרשומים ברשות הפלסטינית (רבלין, שם, עמ' 316)."

 

פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

 

עבור לתוכן העמוד