חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

הסוכן חייב להודיע למבוטח על ההתיישנות

סוכן הביטוח הוא הגורם המקצועי האמון על החוק והפוליסה. אין לצפות כי המבוטח ידע מכוח עצמו על מועדי ההתיישנות

 

 

א  002163/08

 

בית משפט: השלום ראשון לציון

 

בן יוסף יוחנן נגד פניקס הישראלי בע"מ ויוסי שרון

 

מייצגים: עו"ד רוזנשיין יעקב ב"כ התובע עו"ד תגר מרדכי ב"כ הנתבעים

 

פסק הדין ניתן  ביום: 21/04/2009

 

על ידי כב' השופטת: דר' איריס סורוקר

 

עניינו של פסק הדין: מהי פריצה כהגדרתה בפוליסה? מהם תנאי המיגון המחייבים את המבוטח? האם סוכן הביטוח חייב באחריות מקצועית כלפי המבוטח (התביעה כנגדו הוגשה כתביעה חלופית) משום כך שלא הבהיר לו שהפוליסה אינה מכסה נזקי גניבה בלבד, ולא הבהיר, כי תקופת ההתיישנות היא 3 שנים בלבד ממועד קרות מקרה הביטוח?

 

בית המשפט קבע, כי אירוע הפריצה הוכח: 

" עדותו של התובע בדבר הבריח העקום מצאה חיזוק בחוות דעתו של השמאי מר פיראן אשר אישר כי הוצג בפניו בריח חדש שהותקן. הדברים מתיישבים לכלל מצרף עובדתי כולל התומך בגרסת הפריצה. אציין בענין זה כי אין בידי לקבל את השערות השמאי במהלך חקירתו הנגדית אשר לפיהן הבריח הוחלף כביכול מחמת התיישנותו ומחמת דרישת שיפור כלשהי. אין מחלוקת כי חב' הביטוח לא הציגה לתובע כל דרישת שיפור שכללה את הבריח. בנוסף, בהעדר צילומים של שמאי הנתבעת של המקום הרלוונטי (הדלת מצידה הפנימי, בצילום תקריב), אין בידי לקבל טענה בעלמא בדבר התיישנות האביזר. בנסיבות אלו, אני סבורה כי התובע הוכיח במידה מספקת במשפט אזרחי כי הוכחה הפריצה המהווה יסוד לתחולתה של הפוליסה."

 

כמו כן נקבע, כי תביעתו של המבוטח כנגד חברת הביטוח התיישנה עפ"י סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח הואיל והיא הוגשה לבית המשפט לאחר שחלפו יותר משלוש שנים ממועד קרות מקרה הביטוח.

 

נקבע, כי סוכן הביטוח התרשל כלפי המבוטח בכל הקשור לסוגיית ההתיישנות:

"סוכן הביטוח הוא הגורם המקצועי האמון על חוק חוזה הביטוח והפוליסה שהוצאה לפיו. אין לצפות כי המבוטח ידע מכוח עצמו על מועדי ההתיישנות. במיוחד כך הוא הדבר בשים לב לעובדה שתביעה לתגמולי ביטוח מתיישנת בפרק זמן קצר יחסית מן המקובל.

 

"היה על סוכן הביטוח להוציא מכתב ברור אל המבוטח אליו יצורפו מכתבי הדחיה ויובהר משך ההתיישנות. על סוכן הביטוח להעמיד את לקוחו על פרק הזמן המקוצר שעומד לרשותו לצורך הגשת תביעה. יושם הלב כי פניית הסוכן לחתם נעשתה ביולי 2006 – בחלוף זמן רב מעת האירוע. גם בנקודת זמן זו, ולמרות הדחיה מצד חב' הביטוח, ידע הסוכן כי התובע מבקש למצות את תביעתו."

 

נקבע שגם למבוטח עצמו יש רשלנות תורמת בעניין ההתיישנות ושיעורה נקבע  על 20% מהנזק.

 

 

 פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

עבור לתוכן העמוד