א 012250/05
איילון חברה לביטוח בע"מ נגד סימון מיכאל (ניתן פס"ד) ו-A.I.G חברה לביטוח
בית משפט: השלום תל אביב-יפו
ההחלטה ניתנה ביום: 15/07/2009
ע"י כבוד השופטת: מיכל ברקֿֿנבו
עניינה של ההחלטה: האם חברת הביטוח AIG רשאית להסתמך על שיחה מוקלטת עם מבוטחה, סימון מיכאל לפיה הוא מוסר, כי היה מעורב במהלך שלוש השנים האחרונות בתאונה אחת בלבד באשר למעשה היה מעורב בחמש תאונות?
טענת חברת הביטוח AIG: חברת הביטוח טענה שלו ידעה את היסטורית התביעות של סימון, לא היתה מבטחת אותו כלל ועל כן אין לחייבה במסגרת כיסוי צד ג' לפי פוליסת הרכב שהוציאה לסימון בתשלום תביעת השיבוב שהוגשה כנגדה על ידי חברת הביטוח איילון בשל נזק ששילמה למבוטחה שהיה מעורב בתאונה עם סימון שהודה באחריותו לתאונה.
בית המשפט החליט, כי אין לקבל את ההקלטות ואת התמליל (שהוא שיקוף של ההקלטות).
בית המשפט קבע שלושה מבחנים על מנת שההקלטה תהיה קבילה כראיה:
הקושי העיקרי שניצב לפני AIG הוא העדר מי מהדוברים בהקלטה כעד במשפט. איש, למעשה, אינו יכול להעיד כי השיחה שנשמעת בהקלטה (בשפה הרוסית), היא אכן בין מוקדן של AIG לבין מבוטחה.
השופט ריבלין בע"פ 5140/99 וידאל נ' מדינת ישראל: "זיהוי המדברים שקולותיהם נקלטו הוא תנאי לקבילותה של ההקלטה. תנאי זה מצטרף אל יתר התנאים שהותוו על ידי הנשיא שמגר בע"פ 869/81 שניר, ואשר נועדו להבטיח כי האמצעי הטכני אכן שב ומביא את הדברים כהווייתם וכהשמעתם לראשונה ואינו מעוות אותם בשל מעשי שגגה או בשל מעשי זדון... התנאי בדבר זיהוי קולות הדוברים הינו מהותי וחיוני שהרי אם אינו מתקיים - לא ניתן לשייך את האמור בהקלטה אל פלוני או אלמוני וההקלטה מאבדת את נפקותה (ובעקבות כך - גם את קבילותה)".
פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.