א 045146/08
שמר יוסף נגד ביטוח ישיר, אי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ
בית משפט: השלום תל אביב-יפו
פסק הדין ניתן ביום: 16/07/2009
ע"י כבוד השופט: יאיר דלוגין
ענינו של פסק הדין: האם חברת הביטוח אינה חייבת בתשלום תביעה בשל דיווח כוזב לגבי זהות הנהג שנהג ברכב, במטרה לשלם השתתפות עצמית נמוכה יותר? האם הפטור לפי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח חל גם במקרה של מסירת מידע כוזב לגבי נסיבות האירוע או רק במקרה שבו מדובר על מסירת מידע כוזב הקשור להיקף הנזק?
התאונה ארעה כאשר רכבו של המבוטח שנהג בו בנו התנגש ברכב אחר. חברת הביטוח צירפה לכתב ההגנה, תמליל שיחה בין המבוטח, בעל הרכב לבין נציגה בה טען המבוטח, כי הוא זה שנהג ברכב בעת התאונה, למרות שבנו נהג ברכב.
חברת הביטוח טענה, כי המבוטח מסר לה מידע כוזב על זהות הנהג הרכב בעת התאונה על מנת לחסוך לעצמו בתשלום ההשתתפות העצמית, אשר גבוהה ב-50% לנהגים צעירים ועל כן הוא אינו זכאי לתגמולי ביטוח וזאת על פי האמור בסעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981.
תביעתו של המבוטח נדחתה הואיל ובית המשפט מצא, כי התקיימו שלושת התנאים הדרושים לקיומה של "כוונת מרמה" לפי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח:
א' - מסירת עובדות בלתי נכונות או כוזבות.
ב' - מודעות של המבוטח לאי הנכונות או לכזב של העובדות שנמסרו.
ג' - כוונה להוציא כספים שלא כדין על יסוד העובדות הבלתי נכונות או הכוזבות
אזכור וציטוט פסיקה וספרות משפטית ביטוחית:
רע"א 230/98 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אחמד נסרה – "יש לפרש את המונח "בכוונת מרמה" שבסעיף 25 לחוק חוזה הביטוח כ-"כוונה להוציא כספים שלא כדין".
ע"א 678/86 חסן חניפס נ' "סהר" חברה לביטוח בע"מ
ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ
ת.א. 14883/04 ברגיג נגד לקטיבי יהודה וביטוח ישיר
ת.א. (י-ם) 2334/06 שטילמן מזל נ' איילון חברה לביטוח בע"מ
ע"א (חיפה) 3000/04 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עאמר עלי
ע"א (ח-י) 5109/07 יצחק פלדמן נ' הפניקס חברה לביטוח
תא (י-ם) 9776/06 אמסלם רוני נ' איילון חברה לביטוח
תא (ת"א)59526/05 אבו דיב עבדול לטיף נ' מרעב חסן
ע"א (מחוזי י-ם) 9625/06 הפניקס חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' סימה מלכה
ע"א (חי') 4301/99 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קיסלב
ש' ולר במאמרו "חובת הגילוי לאחר קרות מקרה הביטוח וחיוב מבוטחים בפיצויים עונשיים בגין מרמת הביטוח" עלי משפט א' מציין בהקשר זה כי חובת שיתוף הפעולה לאחר התרחשות מקרה הביטוח נועדה לסייע למבטחת להתמודד עם נחיתות המידע שממנה היא סובלת בקשר למקרה הביטוחי ונועדה להקשות על המבוטח לנהוג באופן אופורטוניסטי. לצורך העניין, המבוטח עלול לנצל יתרונו לרעה ולהשפיע על שיעור תגמולי הביטוח הנתבעים מהמבטחת (כאשר המבוטח מגיש תביעה מופרזת) ועל עצם קיומו של מקרה הגורם לנזק שהוא לכאורה מבוטח (כאשר המבוטח מגיש תביעה אף שלא היה מקרה ביטוח) (ולר,לעיל, עמ' 7). מנגד, גם המבטחת יכולה לנהוג באופן אופורטוניסטי תוך הערמת קשיים לא לגיטימיים על מבוטח התובע לשלם לו תגמולי ביטוח. לדידו של ולר דיני ביטוח ראויים צריכים לאזן בין שתי המגמות הללו (ולר, לעיל, עמ' 3). ."
פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
