העברת בעלות וכיסוי גניבת רכב

א  11548/06

אלעזרי מינס גבריאל נגד אריה חברה לביטוח

בית משפט: השלום בירושלים

פסק הדין ניתן  ביום:  23/07/2009

ע"י כבוד השופט: יצחק מילנוב

עניינו של פסק הדין: מתי זכאי מבטח לטעון, כי העברת הבעלות ברכב מפקיעה את הביטוח?  מהו אי גילוי עובדות מהותיות  ומהי חובת הגילוי היזום?

רקע: המבוטח הוא בעל מוסך היה בעלים ומחזיק של רכב שבוטח בחברת אריה בביטוח מקיף. הרכב נרכש ע"י המבוטח ממגרש של רכבים לאחר תאונות.  הרכב נגנב מחניית ביתו של אחד מעובדיו של המבוטח.

חברת הביטוח טענה להיעדר כיסוי ביטוחי בשל הסיבות הבאות:

א.  הרכב נמכר ע"י המבוטח לעובד לפני גניבתו.

ב.  המבוטח לא גילה לחברה במועד ההתקשרות, כי הרכב עבר תאונה קשה, ונמכר למבוטח ללא "טסט" וללא מפתח.

ג.   המבוטח לא המציא לחברה אישור בדבר תקינות מערכת המיגון של הרכב.

בית המשפט חייב את חברת הביטוח לשלם תגמולי ביטוח למבוטח וקבע, כי

א.  מכירת הרכב לא הושלמה והרכב היה עדיין בבעלותו של המבוטח הואיל ולפי ההסכם עם העובד הרכב היה אמור לעבור לבעלותו רק לאחר השלמת תשלום כל התשלומים בעבורו אשר טרם הושלמו במועד הגניבה.

ב. המבוטח לא הפר את חובת הגילוי הואיל ולא נשאל על ידי המבטחת לפרטיו של הרכב שהיה רכב שהוחלף לפי פוליסה שביטחה רכב אחר וכן לא חלה עליו חובת הגילוי היזום הואיל ולא היה מודע למהותיות המידע לגבי חברת הביטוח.

ג.  הטענה לגבי אי המצאת אישור תקינות מערכת המיגון לא התקבלה הואיל וחברת הביטוח לא דרשה מהמבוטח להציג אישור כזה לפני ההתקשרות בהסכם הביטוח.

לגבי הפרת חובת הגילוי היזום, נקבע, כי על מנת שהמבוטח ייחשב כמי שהפר את חובת הגילוי היזום צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים:

א.  המבוטח הסתיר  ענין מהותי מפני המבטח .

ב.  המבוטח ידע שהענין אותו הסתיר הוא ענין מהותי.

ג. הסתרת הענין המהותי נעשתה ע"י המבוטח "בכוונת מרמה". 

ציטוט מהספר"דיני ביטוח" מאת י'אליאס, (תשס"ב-2002) :

בעניין החיוב בזיקת ביטוח: "כללים שונים המעוגנים בחוק חוזה הביטוח מהווים מעין תחליף לתורת זו. כך, בתחום ביטוח הרכוש קובע החוק כי חובת השיפוי של מבטח חלה  על נזק שנגרם למבוטח או למוטב .... "( כרך א' , עמ'  72).  לעניין המצב הנפשי הדרוש להוכחת כוונת מרמה:"מצב נפשי של כוונת מרמה מחייב קיומם של שני מרכיבים: חזות התוצאה של הטעיית המבטח + חפץ בתוצאה זו. קיומה של כוונת מרמה דורש מודעות לתוצאה. מכאן, שמבוטח רשלן, גם אם ידע שמדובר בענין מהותי, לא ייחשב כמי שהפר את חובת הגילוי" (עמ' 182). נטל ההוכחה לקיומה של כוונת מרמה המוטל על המבטח: "הרמת נטל זה , המחייבת הוכחתם של יסודות סובייקטיביים , היא קשה ביותר" (, עמ' 183).

ההלכה לגבי העברת בעלות: "זכויות ביטוח על פי פוליסות ביטוח, לפי מהותן, הן זכויות אישיות שאינן ניתנות להעברה. עם מכירת הרכב נשמט היסוד לחוזה הביטוח והפוליסה פוקעת. כמו כן נקבע, כי "סעיף ההרחבה" של הפוליסה, שלפיו הפוליסה מכסה גם מי שנוהג ברכב ברשות המבוטח, אינו מקנה לרוכש מעמד של "מבוטח", שכן אם נמכרה המכונית ופקע הביטוח, הולך גם "סעיף ההרחבה" אחרי הפוליסה.

הלכה זו נשתרשה במשפטנו, עד שאין מערערים עליה עוד. ... שינוי זהותו של המבוטח, ללא הסכמת המבטח, שומט את בסיס ההתקשרות החוזית, שכן חוזה הביטוח מבוסס על אומדן סיכונים, ואישיותו, אופיו ואורח חייו של המבוטח, משפיעים על אומדן זה. מבטח שקושר את חוזה הביטוח מתבסס על פרטים אלה" (עמ' 66-65).

אזכור וציטוט פסיקה וספרות משפטית ביטוחית:

ע"א 2427/90 קדם עוזי נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ ואח',

עם העברת הבעלות בכלי הרכב פוקעת פוליסת הביטוח, והבעלים החדש אינו זכאי לתגמולי ביטוח מכוחה:

ע"א 427/64 נאור אפרת ואח' נ' סלים מריואת ואח', פ"ד נאור אפרת נ' סלים מריואת ואח', ע"א 372/77 פול אינשורנס נ' קנטי,

ע"א (מחוזי-חיפה) 3102/04 תערובות הצפון בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, וערעור שכנגד,

לא ניתן להעביר פוליסת ביטוח משמו של מבוטח אחד לשם של מבוטח אחר, ללא הסכמת המבטחת וללא ידיעתה

2231/01  חצור נועם נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ ("הפול") ואח',

ע"א (מחוזי-תל-אביב-יפו) 913/95 שאול שוחט ומשה ששון נ' אררט,

ע"א 427/64 נאור אפרת ואח' נ' סלים מריואת ואח'

ד"נ  10/65 נאור אפרת ואח' נ' סלים מריואת ואח'

372/77 פרל אינשורנס קומפני לימיטד ואח' נ' רפאל קנטי ואח'

 (1979); מ' יפרח, ר' חרל"פ, ששון - דיני ביטוח (מהדורה שניה) 211, 214).

לעניין חובת הגילוי היזום: "מדבר על חובת הגילוי הנוספת החלה על המבוטח, מעבר לחובתו לענות תשובות מלאות וכנות לשאלות שהוא נשאל. חובה זו מטילה עליו שלא להעלים בכוונת מרמה כענין מהותי, אפילו לא נשאל על כך" (כב' השופט ת' אור ע"א 282/89  שמואל רוטנברג ואח'  נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח',

שחר ולר "ביטוח-פירוש לדיני החוזים מיסודו של ג' טדסקי", לפיו, בניגוד לעמדת הפסיקה, כי סעיף 6(ג) לחוק חוזה הביטוח אינו מטיל חובת גילוי יזום על המבוטח,  אלא עוסק במקרה פרטי של מצג שווא, וזאת כדי לדרבן מבטחות להציג למבוטחיהן שאלות לפני כריתת החוזה –עמ' 306.  

פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.