תשלום תביעה כאשר החשבוניות אינן תקינות

א  015070/06

מג'יק ליידי דיזינרסביי קלאב ביי.בי.בע"מ ומלקן הרצל נגד הראל חברה לבטוח בע"מ

בית משפט: השלום תל אביב-יפו

פסק הדין ניתן ביום: 29.7.09

ע"י כבוד השופט: ד"ר אחיקם סטולר

עניינו של פסק הדין: האם על המבטח לשלם תגמולי ביטוח למבוטח גם כאשר נמצא, כי חלק מהחשבוניות שהציג המבוטח אינן תקינות?

רקע: חברת הביטוח טענה, כי חלק מהחשבוניות שהציג המבוטח (ע"ס כ 800,000 ₪ מתוך רכישות בסך כ 2,000,000 ₪) הינן מזויפות וכי חלק מבתי העסק אשר כביכול מהן נקנתה הסחורה אינם עוסקים בייצור טקסטיל (הגדרת העסק המבוטח לפי הפוליסה), אלא בענפי ייצור אחרים, דבר המעיד, לטענת המבטחת על כך שהמלאי שנטען, כי ניזוק בשל השריפה שפרצה במקום איננו בכמות כפי שתבע המבוטח.חברת הביטוח תבעה את המבוטחים להשיב לה מקדמה ע"ס של כ 150,000 ₪ שכבר שולמה. המבוטחים טענו שמדובר באי תקינות טכנית וכי, גבול האחריות לפי הפוליסה לגבי המלאי עומד על כ 1,400,000  ₪)

בית המשפט קיבל את התביעה של המבוטח נגד חברת הביטוח לאחר שהשופט האמין, כי המבוטחים לא ביימו את מקרה הביטוח וכי לא ידעו, כי החשבוניות המזויפות ניתנו להם בשל סחורה שסופקה להם ואשר תמורתה שולמה וכי שלטונות המ.ע.מ לא מיצו מול המבוטח את את כל ההליכים אשר יכולים היו להפעיל כפי שהחוק מורה.כן קבע השופט, כי חברת הביטוח לא עמדה ברף ההוכחה הנדרש על מנת להוכיח כוונת מרמה.

בית המשפט דחה את התביעה לחייב את חברת הביטוח בריבית עונשית.

ציטוט ואזכור פסיקה וספרות משפטית ביטוחית

"כאשר ידוע כי השימוש בראיות כוזבות לשם הוכחת מקרה הביטוח עשוי להיכנס בגדרה של הוראת הסעיף (ראו אליאס, כרך א', בורסי, 2002, עמ' 479).  לעומת זאת, היסוד השני דורש מודעות של המבוטח לאי הנכונות או לכזב של העובדות שנמסרו אינן מתקיימות במקרה דנן. לאחר עיון בראיות המקרה התרשמתי כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה. בעניין זה, נאמר מפי המלומד אליאס (שם, עמ' 485) כי על פי הכללים הרגילים של תביעות הביטוח, רובץ הנטל על המבטחת הטוענת לפטור מאחריות. הנטל במקרה דנא, אינו דומה לנטל הכרוך בהוכחת טענת פטור רגילה וכלל יסוד במשפטנו הינו כי טענת תרמית מחייבת כמת הוכחה גבוהה מן הנדרש בהליך אזרחי רגיל. הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה הכבד הנדרש ממנה ולא הוכיחה כלל כוונת מרמה.

"הנדבך המרכזי של הוראת סעיף 25 לחוק הביטוח הוא המושג "כוונת מרמה". יסודותיו של מושג זה נבחנו על ידי בית המשפט בעניין רע"א 230/98 הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ' אחמד נסרה .תק-על 98(2), 910 ,עמ' 911  ונמצא שדיבור זה כולל שלושה יסודות:

א. מסירת עובדות בלתי נכונות או כוזבות;

ב. מודעות של המבוטח לאי הנכונות או לכזב של העובדות שנמסרו;

ג. כוונה להוציא כספים שלא כדין על יסוד העובדות הבלתי נכונות או הכוזבות. "

לעניין הריבית העונשית: רע"א 2244/04, ר.ד. משקאות גורמה בע"מ נגד אליהו חברה לביטוח

פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.