חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

פס"ד: אחריות המבטח למעיכה של צינור ביוב

לפי השכלתו (בוגר המכללה לביטוח) וניסיונו, השמאי אינו מוסמך לקבוע הסיבה לתקלה או כשל

 

 

 

תא"מ 4289-07

 

בית משפט: השלום ברמלה

 

איל ודליה אסנין נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

 

פסק הדין ניתן ביום: 03 אוגוסט 2009

 

 על ידי כבוד השופט:  זכריה ימיני

 

ענינו של פסק הדין:  האם הנזק שנגרם לצנור הביוב של בית התובעים הינו נזק תאונתי? ואם כן מהו סכום הפיצויים שעל חברת הביטוח לשלם למבוטח?

 

רקע: מדובר בנזק לדירת המבוטחים בפוליסה הכוללת הרחבה לנזקי צנרת לפי תנאי המינימום המחויבים עפ"י חוק (הפוליסה התקנית). הנזק שאירע בתקופת הביטוח הוא מעיכה או קריסה של  צינור ביוב המצוי מתחת לחניית הבית שהוא קו המתחבר בסופו של דבר למערכת הביוב העירונית לניקוז.

השמאי יהודה אלימלך, ממשרד אריה פלינר, קבע שמדובר בנזק שאינו מכוסה ע"י הפוליסה, ואנשי שחר הפסיקו את העבודה. המבוטחים נאלצו להמשיך את העבודה באמצעות קבלנים אחרים ששכרו ותבעו את חברת הביטוח לשלם להם עבור ההוצאות שהוציאו וכן בגין  עגמת נפש.

 חברת הביטוח טענה שהנזק שנגרם לצינור הביוב אינו מכוסה על פי הפוליסה.

  

בית המשפט קיבל את התביעה נגד חברת הביטוח וקבע, כי:

 

א.  אין לקבל את הערכתו של השמאי, בין היתר, מהסיבות הבאות:

  1. לפי פרטי השכלתו (בוגר המכללה לביטוח) וניסיונו (שמאי במשרדי שמאים שונים) הוא אינו מוסמך לקבוע את הסיבה לתקלות או לכשלים הגורמים לנזק.  
  2. השמאי לא קבע באופן שניתן לומר במידת ההוכחה הדרושה למשפט אזרחי שהיא הסיבה הנכונה לקריסת או למעיכת צינור הביוב. כל דבריו היו אך ורק הערכה בלבד.
  3. השמאי לא תיאר את עומק המעיכה של צינור הביוב, על מנת שניתן יהיה לקבוע שהיה מדובר במעיכה כזו שלא נתנה למים לעבור כלל בצינור, או שמא היה מדובר במעיכה שאפשרה למים לעבור, אך היתה בצינור כמות מוצקים שחסמה אותו או את הקוטר המוקטן שלו.

 

ב. מעיכת או קריסת הצינור מכוסה על פי הפוליסה

" בעת שנגרם נזק המים כתוצאה מהתבלות, קורוזיה וחלודה, שהם בלאי טבעי של הדוודים והצנרת והאינסטלציה, אזי אין הפוליסה מכסה את תיקונם של אלו, להבדיל מהנזק שגרמו. מכלל לאו אתה שומע הן, שכאשר הצנרת ניזוקה שלא כתוצאה מבלאי טבעי, אזי תיקון הצנרת כלול בביטוח, שכן הצנרת נכללת במונח "דירה" כהגדרתו בפוליסה התקנית."

 

ג. פיצוי בגין עגמת נפש לפי סעיף 13 לחוק החוזים

"הנתבעת השאירה את התובעים במצב בו לא יכלו להשתמש במטבח בביתם, עם חנייה שבורה, עם בור חפור בחצר ביתם וצינור ביוב חשוף. במקרה מעין זה ודאי שנגרמה לתובעים עגמת נפש, והתובעים זכאי לפיצויים בגין עגמת נפש זו. סבור אני שפיצוי בסך 3,000 ₪ הינו סביר בנסיבות העניין."

 

פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

 

 

 

עבור לתוכן העמוד