מערך מחקרים לפיתוח ותיקוף של מודל, עקרונות ומערכת מדדים לדירוג בטיחות בדרכים ברשויות מקומיות
א. מחקר אבו עסבה ואח'
ב. מחקר שמר חיים ואח'
א. סדרי עדיפויות של תושבים לגבי שירותים הניתנים על ידי הרשות המקומית בתחום בטיחות בדרכים – סקר טלפוני מקדים בקרב האוכלוסייה הערבית
ד"ר חאלד אבו עסבה, אמירה קראקרה, נאסים עאסי, ליטל שמר חיים, לירי אנדי-פינדלינג, רחל רענן, ד"ר מיכל חמו-לוטם
המחקר בתמצית
במסגרת המחקר של ארגון ״בטרם״ בשנת 2007, על האוכלוסייה הערבית בישראל, נבחנו עמדותיהם של הורים ערבים לילדים מתחת לגיל 15 שנים כלפי טיפול הרשות המקומית בנושאים שונים הקשורים לבטיחות בישוב, ובכללם:
תפיסת אחריות העירייה במניעת היפגעות ילדים.
חשיבות טיפול העירייה בגורמי מניעה.
הערכת טיפול העירייה בגורמי מניעה.
ממצאי המחקר מעידים כי רוב המרואיינים אכן סבורים כי באחריותה של העירייה/המועצה לפעול למניעת היפגעויות ילדים הן בעקבות תאונות דרכים והן בעקבות פציעות במתחם העירוני וזה באמצעות דרכים שונות כגון האטת מהירות תנועה על ידי פסי האטה, התקנת תמרורים, לימוד זהירות בבתי ספר, שבילים לאופניים, אכיפת החוק ועוד. נמצאו הבדלים בתפיסות אלו בין המרואיינים לפי משתנים סוציו-דמוגרפים שונים כגון מעמד סוציו אקונומי ורמת השכלה. כך למשל, נמצאו הבדלים מובהקים בתפיסת ההורים את אחריות העירייה והמועצה המקומית לפעול למניעת פציעות ילדים במתחם העירוני לפי רמת ההשכלה. כאשר ככל שעולה רמת ההשכלה, כך תפיסת האחריות הינה גבוהה יותר. אך מעניין לציין, שדווקא הורים שהשכלתם ברמת תיכון בלבד תופסים ברמה יותר גבוהה את האחריות של העירייה בטיפול בנושא זה מאשר הורים בעלי השכלה אקדמית. לא נמצא הבדל בתפיסת ההורים מרמות השכלה שונות את אחריות העירייה לפעול למניעת תאונות דרכים. לפי הממצאים ניתנו ציוני הערכה בינוניים ומטה לגבי אופן טיפול העירייה והרשות המקומית בנושאי הבטיחות בישוב כלומר ההורים באופן כללי אינם רואים בטיפול העירייה והרשות המקומית כנאות מספיק לשמירה כל בטיחות ילדים בישוב.
מסקנות המחקר הינן כי בכל עירייה או רשות מקומית צריך להיות צוות בטיחות בדרכים שיהיה אחראי על שמירתם של כללי הבטיחות בישוב, ועל תכנון והוצאה לפועל של תוכניות שונות להגברת הבטיחות בישוב. ישוב ששומר על כללי הבטיחות הינו ישוב שכולל מעברי חציה, פסי האטה, רמזורים ושלטי תנועה. ושיש בו מרחבים בטוחים. ככל שתנאים אלו ממולאים בישוב כך ציוני ההערכה של התושבים יהיו גבוהים יותר.
___________________________________________________________________
ב. סדרי עדיפויות של תושבים לגבי שירותים הניתנים על ידי הרשות המקומית בתחום בטיחות בדרכים - סקר טלפוני מקדים בקרב האוכלוסייה היהודית
ליטל שמר חיים, לירי אנדי-פינדלינג, רחל רענן, אביטל אפל פנקס, ד"ר מיכל חמו-לוטם
במסגרת פעילות ארגון "בטרם" בשנת 2007 לקידום בטיחות הילדים בדרכים, נבחנו תפיסות ועמדות של הורים בנושא "עיר בטוחה לילדים". במסגרת המחקר נבחנו הנושאים הבאים:
- תפיסת אחריות העירייה במניעת היפגעות ילדים;- מאפייני העיר הבטוחה לילדים מפני תאונות דרכים;- חשיבות טיפול העירייה בגורמי מניעה;- הערכת טיפול העירייה בגורמי מניעה;- שינוי במידת בטיחות הילדים בעיר;
מסקנות המחקר מעלות כי מקום מגורים הנתפס כבטוח לילדים מפני תאונות דרכים, הנו במידה רבה מקום שבו הדרכים הנן בטוחות, כלומר, כוללות מעברי חציה, רמזורים, פסי האטה, ושילוט מתוחזק. כמו כן, מקום המגורים בנתפס כבטוח הנו מקום שיש בו מרחבים בטוחים, כגון פארקים מגודרים, ומרחבי משחק מרוחקים מכבישים.
תכנון ופיתוח תשתיות דרכים ושטחי ציבור פתוחים, הנתפסים כתורמים לבטיחות בדרכים, הנם פעילויות בסמכות העירייה או הרשות המקומית. חלק ניכר מהציבור אכן סבור כי באחריותה של העירייה לפעול למניעת תאונות דרכים בהם מעורבים ילדים. אולם, אחריותה הנתפסת של העירייה למניעת תאונות בהן מעורבים ילדים נמוכה מעט, יחסית לאחריותה הנתפסת למניעת פציעות ילדים במתחם העירוני.
מתוך מגוון רחב של גורמי מניעת תאונות ופציעות של ילדים, הנושאים הנתפסים כחשובים ביותר לטיפול על ידי העירייה הנם: מעברי חציה בקרבת מוסדות לימוד, מתקנים בטיחותיים בגני שעשועים ובטיחות בהסעות תלמידים. אולם, בהתייחס לכל הנושאים החשובים הללו, העירייה זוכה לציון בינוני על טיפולה בהם, ואף על טיפולה בגורמי מניעה אחרים, כגון: אכיפה, הסברה, תכניות לימוד, משמרות בטיחות, הגבלת מהירות, שבילים לאופניים. למעשה, ציבור לא מבוטל, קרוב לשליש מהתושבים, סבורים כי הטיפול בתאונות דרכים בהם מעורבים ילדים גרוע יותר בהשוואה לנושאים אחרים מתחומי פעילותה של העירייה: החינוך, התברואה וטיפוח חזות העיר.
