יש לרשום שיעבוד לפני קרות מקרה הביטוח

הפ 000692/08

יעקב אביעד  נגד אולמי נ. מלכה בע"מ, פורטל יוסף, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בנק הפועלים לישראל בע"מ

 בית משפט:  מחוזי תל אביב-יפו

פסק הדין ניתן ביום:  09/09/2009

ע"י כבוד השופטת: רות רונן

עניינו של פסק הדין: עו"ד יעקב אביעד הנאמן על כספי המבוטח עתר לבית המשפט למי עליו לשלם את כספי התגמולים בגין שריפה שפרצה בעסקו של המבוטח מבין הגורמים בעלי שעבוד תקף על תגמולי הביטוח.

בית המשפט קבע, כי יש לשלם את תגמולי הביטוח לבנק הפועלים אשר טרח לרשום את השעבוד ברשם החברות.

פסק הדין סוקר את החובה של בעל על פוליסת ביטוח לרשום אותו אצל רשם החברות טרם קרות מקרה הביטוח.

כדי שלשעבוד על תגמולי פוליסת ביטוח יהיה תוקף כלפי צדדים שלישיים, חובה לרשום את השעבוד ברשם החברות.

"ס' 178 לפקודת החברות קובע:

"(א) שעבוד מן המנויים להלן, שיצרה חברה רשומה בישראל, יהיה בטל כלפי המפרק וכל נושה של החברה, במידה שהוא מטיל ערובה על נכסיה או מפעלה, זולת אם פרטי השעבוד שנקבעו והמסמך היוצר אותו או מעיד עליו, אם היה מסמך כזה, נמסרו לרשם או נתקבלו אצלו, בדרך ובמועד האמורים בסעיף 179, לשם רישום כנדרש לפי פקודה זו; ואלה השעבודים:

(1)             שעבוד בערובה לאיגרות חוב, לרבות שעבוד צף או שעבוד של הון מניות שלא נדרש תשלומו, של דרישות תשלום שטרם נפרעו ושל מוניטין;

(2)              שעבוד נכס מקרקעין בכל מקום שהוא, או ענין בנכס כאמור;

(3)              שעבוד נכס מיטלטלין, כשאין הנכס מוחזק בידי הנושה;

(4)              שעבוד חובות לקוחות;

(5)              שעבוד אניות או חלקים בהן;

(6)        שעבוד פטנטים, רשיונות לפי פטנטים, סימני מסחר או זכויות יוצרים.

(ב) ניתן לחברה מסמך סחיר כערובה לחובות לקוחות, והחברה הפקידה אותו כערובה לקבלת הלוואה, לא יראו את ההפקדה כשעבוד חובות לקוחות לענין סעיף זה.

(ג) היה שעבוד בטל כאמור בסעיף קטן (א), אין בכך כדי לפגוע בחוזה או בהתחייבות   להחזיר את הכסף המובטח בשעבוד, ופרעון כסף זה יחול מיד"."

"המלומד פרופ' לרנר התייחס בספרו "שעבוד נכסי חברה" לשאלה האם פוליסות ביטוח של חברה ששועבדו להבטחת חובותיה, טעונות רישום ברשם החברות. לדבריו, בניגוד למצב באנגליה שם "רשימת השעבודים היא רשימה סגורה, ועסקאות שאינן נכללות בה פטורות מעולו של הרישום. העסקאות העיקריות הפטורות מרישום הן: שעבוד מניות לאגרות חוב, חשבונות בנק ופוליסות ביטוח" (ר' עמ' 287) – הרי המצב בישראל שונה. בישראל, "לא הוציאה הפסיקה... נכס כלשהו מכלל הנכסים הטעונים רישום"."

"המלומד פרופ' לרנר מתייחס לשני החיקוקים – חוק המשכון ופקודת החברות, וקובע כי אין מקום להבחנה ביניהם. לגישתו:

"לאור פרשנותו הרחבה של סעיף 178, אין נפקות מעשית בין דרכי הניסוח השונים של חוק המשכון ושל פקודת החברות. במצב זה אין הצדקה לשימור ההבדל הניסוחי בין שני החיקוקים. השאלה המהותית העיקרית היא אם אכן יש להחיל את דרישות הרישום בכול מקרה של שעבוד נכס כערובה לחיוב או שיש לפטור מקרים חריגים מדרישה זו. אם נבחר בחלופה הראשונה, דומה שיש להעדיף את הניסוח הכוללני של חוק המשכון".

הוא מסכם ואומר כי "בשאלה העקרונית מסתמנת גישה שונה של הדין בישראל והדין האנגלי והאמריקני. כלל השעבודים בישראל למעט משכון מופקד טעונים רישום, ואילו באנגליה ובארצות הברית, מכיר המחוקק בחריגים שונים" (ר' שם, עמ' 288-289). "

"כדי שלא יקרה מצב של שעבוד של אותה זכות למספר נושים שונים, יש לרשום שעבוד גם על זכות מגובשת – אם כי מותנית, כדי שנושים מאוחרים יותר ידעו אודותיו.

הפרשנות האמורה אף מביאה להרמוניה בין המצב בו אדם פרטי משעבד זכויותיו על פי פוליסת ביטוח, לבין מצב בו השעבוד נעשה על ידי חברה. אינני סבורה כי רצוי שיהיה הבדל בין שני המקרים".

פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.