הישרדות, החלמה עצבית ותחלואה אחרי פגיעות חוט שדרה בנפגעי תאונות דרכים
מחקר מאת פרופ' עמירם כ"ץ, מנהל המחלקה לשיקום שדרה ביה"ח "לוינשטיין", רעננה וד"ר יעקב רונן, ד"ר ודים בלובשטיין, ד'ר א. צ'יבלון, ד"ר ל. פרונט, ד"ר י. גלרנטר
המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח.
המחקר בתמצית
המחקר הוא מחקר עוקבה רטרוספקטיבי הבודק הישרדות, החלמה עצבית, ותחלואה ב- 143 נפגעי תאונות דרכים שאושפזו לטיפול שיקומי בבית החולים "לוינשטיין" ברעננה, בין השנים 1962 ו- 2004.
תוצאות המחקר מראות שלגברים ולנהגי מכוניות, אופנועים ואופניים סיכון גדול יותר להיפגע בחוט השדרה בתאונת דרכים מאשר לנשים ולהולכי רגל או נוסעים ברכב שאינם הנהגים. ההישרדות החציונית של הנפגעים הייתה 43 שנים. ההישרדות הייתה קצרה יותר ככל שגיל הנפגע בזמן התאונה היה גבוה יותר ואם היו לו פצעי לחץ אחרי התאונה. החלמה כלשהי של הנזק לחוט השדרה הופיעה ב- 29.1% מהנפגעים. החלמה שהחזירה תפקוד משמעותי הופיעה ב- 23.1% מהם. החלמת חוט השדרה הייתה קטנה יותר כאשר חומרת הפגיעה שאובחנה סמוך לתאונה הייתה קשה יותר וכאשר חלק חוט השדרה שנפגע היה החלק הגבי ולא החלק הצווארי או המתני. הסיבוכים השכיחים ביותר אחרי הפגיעה בחוט השדרה בנפגעי תאונות הדרכים היו פצעיי לחץ וסיבוכי מערכות השתן והנשימה. ההישרדות בנפגעים אלה מעט ארוכה מזו של כלל נפגעי חוט השדרה ולעומת זאת החלמת חוט השדרה שלהם מעט פחות שכיחה מאשר בנפגעי חוט שדרה אחרים. כנראה שההחלמה טובה פחות מפני שהנזק לחוט השדרה בתאונות דרכים קשה יותר מלכתחילה מאשר בסוגי פגיעות אחרות. לעומת זאת, הישרדות הנפגעים בתאונות דרכים טובה יותר, כנראה עקב כך שהאמצעים הכספיים שמועמדים לרשותם כפיצוי על הפגיעה מסייעים להם לקבל טיפול סיעודי טוב יותר, שמונע סיבוכים. למרות שהחלמת חוט השדרה פחות טובה בנפגעים אלה, בסך הכל שיעור ההחלמה דומה לשיעורי ההחלמה המקובלים בנפגעי חוט שדרה אחרי חבלות בעולם. חלקיות ההחלמה העצבית מדגישה את הצורך במאמץ שיקומי כדי להשיג את מידת ההחלמה האפשרית ואת התפקוד האופטימאלי האפשרי בנתוני הפגיעה וכן כדי למזער סיבוכים ולהבטיח הישרדות מרבית.