נזקי סופה: חובת הגילוי, פערי מידע ושיפוי

א  009361/00

הקרנבל של גל בע"מ נגד כלל חברה לביטוח בע"מ ובקשי יפת

בית משפט: השלום באר שבע

פסק הדין ניתן ביום: 27 אוקטובר 2009

 על ידי כב' השופט: גד גדעון

ענינו של פסק הדין: מהו הפיצוי המגיע למבוטח בגין נזקי סופה שלוותה בברד כבד, בה נפגעו מתקני משחק מתנפחים, וציוד נוסף אשר הוחזקו תחת כיפת השמיים, כאשר הכיסוי לפי הפוליסה אינו מכסה רכוש הנמצא תחת כיפת השמיים מפני נזקי סופה?

רקע: המבוטח ביקש גם לחייב את סוכן הביטוח הואיל והפוליסה שהופקה, לא תאמה את בקשתו, דרישותיו, וההבטחות שקיבל, לכלול בה כיסוי גם לרכוש הנמצא תחת כיפת השמים. הסוכן טען, כי המבוטח ידע את היקף הכיסוי הביטוחי הואיל ומדובר בחידוש ביטוח ובכל מקרה, הוא אינו אחראי לתשלום הנזק אלא חברת הביטוח שהוא שלוחה. המבוטח טען, כי הינו מבוטח גם בשל העובדה שסכום הביטוח לנזקי טבע בפוליסה נרשם על כל סכום הביטוח כולל הרכוש הנמצא תחת כיפת השמיים. עוד טען המבוטח, כי לא קיבל את הפוליסה והרשימה לפני קרות מקרה הביטוח.

לפי עדות מנהלו של המבוטח סוכן הביטוח הגיע לאחר אירוע הנזק למקום העסק, הביע תדהמה נוכח הנזקים, והרגיע את המנהלים כי הנזק מכוסה במלואו, במסגרת הפוליסה אולם לאחר מכן "התנער"  הנתבע מאחריותו.

בית המשפט החליט לקבל את התביעה נגד סוכן הביטוח ונגד חברת הביטוח

"המסקנה העולה מן האמור הינה, כי הנתבע  פעל כסוכן ביטוח, לעריכת הביטוח עבור התובעת אצל הנתבעת, כאשר היה מודע, לקיום המתקנים המתנפחים  בחצר הנכס ולצורך לבטחם, הציג בפני מנהלי התובעת מצג, לפיו רכושם מבוטח מפני כל הסיכונים ואף ערך הצעת ביטוח בהתאם. "

ציטוט ספרות משפטית ביטוחית ופסיקה:

"לעניין חובת הגילוי ביחס להחרגה, או מניעה כלשהי לבטח חלק מן הרכוש  - ש. ולר, חוק חוזה הביטוח, תשמ"א- 1981, פירוש לחוקי החוזים מיסודו של ג' טדסקי, המכון למחקרי חקיקה ע"ש סאקר האוניברסיטה העברית, תשס"ה כרך ראשון בעמ' 712-717).

"נוכח פערי הכוח והמידע המתקיימים ברוב המקרים בין מבטח ומבוטח, הרי שחובת הגילוי המוטלת על מבטח, הינה חובה מוגברת, כאשר במקרים בהם ימצא ספק או אי בהירות, ביחס לגילוי התנאים והסייגים כאמור, יפעל הדבר לחובת המבטח ולזכות המבוטח. לעניין זה נפסק:"...נהוג לראות את חוזה הביטוח כמחייב חובת גילוי מוגברת (fidei uberrimae) – "לא רק שנדרש מן הצדדים שיפעלו בגילוי לב יותר מסוגי חוזים אחרים, אלא גם מקפידים אתם בכל הנוגע לדיוק ולדווקנות בניסוח הדברים וכמובן גם בכיבודם" (הנשיא שמגר, בעניין ישר, בעמ' 764; וראו גם בעמ' 768-765, 772-770, והאסמכתאות שם; וכן בעניין דולב, בדברי השופט ריבלין, בפסקות 5, 7 והאסמכתאות שם). אין צריך להכביר מלים על הרציונל לכך, שהוא דבר הלמד מעניינו ומן השכל הישר: אדם שם מבטחו הכלכלי המעשי לעת צורך או חלילה לעת משבר, ועל כן כדי שיופטר הגורם המבטח על התמונה להיות, כאמור חדה..." ( רע"א 4897/07 ‏הראל חברה לביטוח בע"מ נ' צבי בן עדי)."

ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מנשה ישר.

ר' ע"א 11021/02 דולב חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' סיגלית קדוש ואח', (ס' 53 לחוות דעתה של כב' הש' א. פרוקצ'יה).

רע"א 2281/05 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' עו"ד משה קפלנסקי (ס' 17 לפסק הדין).

"...הנטל לפקח על פעולותיו ולוודא שהסוכן פועל בהתאם להרשאה שקיבל מן המבטח, יוטל על המבטח ולא על המבוטח" ע"א 702/89 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' נועם אורים ואח'

פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.