א 001686/03
אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ נגד אבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ, הפניקס ואח'
בית המשפט: המחוזי תל אביב-יפו
פסק הדין ניתן ביום: 25 אוקטובר 2009
על ידי כבוד השופטת: ד"ר מיכל אגמון-גונן
עניינו של פסק הדין: האם זכאית חברת אל-על המבוטחת בביטוח רכב חובה לקבל החזר פרמיות ששילמה בעבור ביטוח חובה לכלי רכב אשר השימוש בהם אינו מחייב רכישת ביטוח חובה על פי חוק?
רקע: מדובר בביטוח רכב חובה למאות כלי רכב "נגררים" ו"נתמכים.
בית המשפט דחה את התביעה הואיל וחברות הביטוח נשאו בסיכון והיו משלמות תגמולי ביטוח במקרה של תאונה וקבע, כי לא מדובר בחוזה שנכרת עקב טעות . בפסק הדין נאמר, כי "אל-על עצמה טוענת כי מרבית הנגררים אינם חייבים בביטוח אך לא מציינת את שיעורם, וממילא לא את כמות הנגררים החייבים בביטוח לשיטתה היא".
"אל-על היא חברה גדולה עם מחלקה משפטית ומחלקת ביטוח. משהחליטה אל-על, לאחר ביקור במקום של נציג הנתבעות, להסכים לבטח את כל הנגררים שברשותה, ולהעמידם על 1,000 במספר, היא אינה רשאית, במהלך תקופת ההסכם לטעון אחרת, לא לעניין כמות הנגררים, ולא לעניין החבות בביטוח. "
נאמר גם, כי חברת אל-על אינה מסוג המבוטחים שאין שוויון בינם לבין חברת הביטוח.
"במקרה זה ניתן לצפות מאל-על, שלה עצמה מחלקה משפטית, ובראש מחלקת הביטוח שלה עומד משפטן, כי תבדוק מראש האם היא חייבת לבטח את הנגררים שברשותה, ולא תוציא עשרות אלפי שקלים ללא בדיקה הולמת. משלא עשתה כן, אין זה ראוי לגלגל את הנזק שנגרם לה בשל התרשלותה היא, על כתפיהן של הנתבעות."
אזכור וציטוט פסיקה וספרות משפטית
ע"א 5757/97 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' חמאדה:
"לסיכום, מההתקשרות בפוליסת הביטוח יש ללמוד כי הצדדים הסכימו לראות במחפר רכב מנועי כמשמעו בחוק הפיצויים, ולהחיל עליו את הוראות פקודת הביטוח וחוק הפיצויים כאילו היה רכב מנועי במובן חוק הפיצויים. העובדה כי בדיעבד הסתבר שאין מדובר ברכב מנועי לפי חוק הפיצויים, אינה משנה את תוכן ההסכמה האמורה ואין בה כדי לפגוע בתוקף ההתקשרות. על-פי התקשרות זו, ההנחה היא כי המחפר הוא רכב מנועי כמובנו בחוק הפיצויים, ולכן על המערערת, ביחסיה עם המבוטח, לשלם פיצויים לכל נפגע בתאונה שבה מעורב המחפר, אם חובה כזו הייתה חלה עליה לפי פקודת הביטוח וחוק הפיצויים"
פרופ' מיגל דויטש בספרו "פרשנות הקודכס האזרחי" (כרך א', תשס"ה-2005), מציין בעמ' 412:
"לעניין הטעות, יש להגביל את ההכרה בכך [לעניין טעות שבדין – מ'א'ג']...כאשר לא היה מקום לצפות בנסיבות מיוחדות כאלה או אחרות, לכך שהמתקשר שטעה יקיים התייעצות משפטית".
פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
