פיצוי בשל נכות חלקית לפי ביטוח חיים

תא"מ 121-08

מיכה מזרחי נגד הראל חברה לביטוח בע"מ

בית משפט: השלום בקריות

פסק הדין ניתן ביום: 05 דצמבר 2009

על ידי כבוד השופטת: פנינה לוקיץ'

עניינו של פסק הדין: מה גובה הפיצוי המגיע למבוטח לפי שיעורו מסכום הביטוח לנכות בשל פגיעה בברכו הימנית? האם  לפי קביעת המל"ל שהיא 10% נכות כללית, כלומר 10% מסכום הביטוח או  5% בלבד לפי הוראות הפוליסה?

רקע: חברת הביטוח כבר שילמה למבוטח פיצוי בגובה 5% מסכום הביטוח לנכות אולם המבוטח טען שמדובר רק במחצית הסכום המגיע לו לפי הפוליסה.

בית המשפט דחה את תביעתו של המבוטח נגד חברת הביטוח לאחר שמצא, כי לפי הפוליסה הרלבנטית נקבעה נוסחת חישוב הנכות במקרים של נכות שאינה מוחלטת: "לשון הפוליסה ברורה והיא כוללת נוסחת חישוב ברורה שנקבעה בסעיף 1.7 לפוליסה."

ציטוט ואזכור ספרות משפטית ופסיקה:

לעניין פרוש הפוליסה כנגד המנסח" : הקשר הספציפי של חוזי ביטוח יש לזכור  כי המדובר בחוזה אחיד אשר תנאיו, המנוסחים בניסוחים מקצועיים שאינם טריוויאליים לקריאה, המוכתבים על ידי צד אחד, הוא המבטח, ואין מדובר בשני צדדים לחוזה אשר יכולים לנהל משא ומתן על תנאיו באופן שווה (ד' שוורץ, ר' שילינגר "דיני ביטוח" (תשס"ה) 302-304, וכן ש' ולר "פירוש לחוקי החוזים-ביטוח" (2005) 246). לפיכך ניתן לראות בפסיקה אשר עוסקת בפרשנות חוזי ביטוח כי קיימת נטיה, מקום בו ניסוח הפוליסה הינו מעורפל או לא ברור, לפרשו כנגד המנסח (ראה למשל: ת.א. (מחוזי -מרכז) 5625-08-07 יעקב אביעד נ' מנורה חברה לבטוח בע"מ (11.1.09) (להלן: "ענין אביעד")).

אולם יש להדגיש, כי הכלל כנגד המנסח, ככל כלל – "אין לאמצו באופן עיוור ובמנותק מכלל הדברים ומהמטרה והתכלית שברקע הכתב האמור. כלל זה יפה, בדרך כלל, כאשר ניצבות לפני הפרשן שתי משמעויות סבירות במידה שווה פחות או יותר, שאז יש להעדיף אותה משמעות, שהיא נוחה יותר לצד שלא ניסח את המסמך, אולם כאשר המסמך אינו ברור, ומשמעות אחת, שמסיקים אותה על דרך פרשנות, היא הגיונית ותואמת את רוח המסמך ותכליתו, ואילו משמעות אחרת איננה עומדת בדרישה זו, יועדף הפירוש הראשון, ההגיוני והתואם על פני האחר, אפילו משמעות זו נוחה דווקא למנסח המסמך" (ע"א 631/83 המגן חברה לבטוח בע"מ נ' מדינת הילדים בע"מ, פ"ד לט(4) 561 (1985)). "

כללי הפרשנות החלים על פוליסת ביטוח: "פוליסת הביטוח היא חוזה בין המבטח לבין המבוטח ובפרשנותה יש להפעיל את הכללים הרגילים החלים בפרשנות חוזים, שעיקרם בהתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים, כאמור בסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. לפיכך יש לפרש את הפוליסה על פי המשמעות המילולית, הפשוטה והסבירה של מילותיה, תוך עמידה על כלל תניותיה כשלמות אחת.." (ע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש (25.6.07)).

ת.א. (ראשל"צ) 6181/04 גולדנברג נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

ת.א. (ראשל"צ) 510/05 סיטון נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

ת.א. (שלום-ת"א) 153237/02 גבאי אושרי נ' כלל חברה לבטוח בע"מ

פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.