עוזי ז"ק: סימני אש- היבטים כלכליים
סימני האש, אותם שילטי פרסומת צבעוניים שהוצמדו לקירות בתים, בתל-אביב ובערים ותיקות אחרות, היוו אקט שיווקי ופרסומי ראשון במעלה.
מעבר להיבט האסטתי והנוסטלגי, יש בקיומם כדי להאיר גם שני היבטים כלכליים, עסקיים בעיקר נוכח העובדה שמדובר על כלכלה צומחת יש מאין המונהגת ע"י מהגרים וכל זאת בתקופת טרום המדינה ובסביבה עוינת.
האחד- עוצמת הכלכלה באותם שנים בשליש הראשון של המאה העשרים.
השני- עוצמתו של שוק הביטוח שפעל באותה תקופה.
ההיבט הכלכלי: קיום תעשיית ביטוח הינו אינדיקטור חשוב, בהערכת עוצמת הכלכלה באותה הסביבה. העובדה, שאנשים מבטחים את רכושם: מבנים, ציוד, מכונות, מלאי, חומרי גלם, סחורה גמורה, נזקים תוצאתיים וכו' יש בה כדי ללמד על תהליכי גידול והשקעה הניזונים הן מרצון המבוטח להגן על השקעתו והן מדרישת הבנקים הרואים בביטוח ביטחון לאשראי. לכל הדעות, ביטוח מתוחכם מלמד על כלכלה מתוחכמת.
שוק הביטוח: בארץ ישראל של השליש הראשון של המאה העשרים פעלו בו זמנית עשרות רבות של חברות ביטוח, רובן חברות מהליגה העליונה של המבטחים: מאנגליה, שוויץ, גרמניה, צרפת ועוד וכן חברות מקומיות שהתפתחו בתל-אביב ובירושלים. כל החברות הללו, בעזרת סוכניהן התחרו על פרמיות הביטוח בפוליסות רכוש, חבויות, ביטוח חיים וביטוח ימי. אין ספק כי, היתהזו יוזמה פרטית שמצביעה על שוק משוכלל הנלחם כדי להעניק ללקוחותיו את המוצר הטוב ביותר במחיר האטרקטיבי ביותר.
כמובן שאין בתובנות הללו כדי להחליץ מחקר שיטתי, יסודי ומקיף אך בוודאי יש בהם כדי להצביע על המהות ואין לי אלה לקוות שבמסגרת הנאותה ובהקשר של מוזיאון מקיף לביטוח יבוצעו כל המחקרים שענ הביטוח ראוי להם. היוזמה לכך חייבת להינקט בידי הגופים הייצוגים של חברות הביטוח וסוכני הביטוח. אין ספק שתיהיה בכך תרומה משמעותית וקבועה לחיזוק תדמיתו הרעועה של ענף הביטוח בעיני הציבור.
