רע"א 7551/09
בית המשפט: העליון
מרדכי בן אבי נגד הראל חברה לביטוח בע"מ
ההחלטה ניתנה ביום: 31/12/2009
ע"י כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
עניינה של ההחלטה: בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו (כבוד השופטים י' שנלר, ק' ורדי ור' לבהר שרון), שבו התקבל ערעורה של המשיבה על החלטת בית משפט השלום והוחלט לדחות על הסף את תביעתו של המוטח בנושא חישוב ההתיישנות בביטוח תאונות אישיות מיום קביעת הנכות על ידי המל"ל ולא מיום קרות מקרה הביטוח.
רקע: מדובר בתביעה לפי פוליסה לביטוח תאונות אישיות בשל התקף לב, ובהמשך גם בהפרעה פסיכו-נוירוטית. המבוטח הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי אשר קבע לו נכות צמיתה בשיעור של 25% בגין מחלת לב ונכות צמיתה בשיעור של 10% בגין הפרעה פסיכו-נוירוטית. חברת הביטוח סירבה לפצות את המבוטח בטענה של התיישנות שנדחתה בבית משפט השלום אולם נתקבלה בבית המשפט המחוזי בעקבות פסק הדין שניתן בתיק ע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון אמיתי, שבו עלתה שאלת מועד תחילת "מרוץ ההתיישנות" בתביעה לתגמולי ביטוח.
בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור והשאיר על כנה את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה לאור פסק-הדין בעניין אמיתי לפיה "מרוץ ההתיישנות" בתביעה לתגמולי ביטוח מתחיל במועד קרות התאונה או פרוץ המחלה כמו כן השאיר על כנה את קביעתו של בית המשפט המחוזי לגבי ההפרעה הפסיכו-נוירוטית לפיה קיימת התיישנות גם לגבי עניין זה.
"בפסק-הדין בעניין אמיתי נקבע במפורש כי אפשר שתחילת מרוץ ההתיישנות תהיה קודם לקביעת שיעור הנכות הצמיתה. בהקשר זה נכתב כי "מרוץ ההתיישנות מתחיל במועד האירוע שהוליד את הנזק, ועם גילויו של הנזק, ולא במועד בו קיימת אפשרות לעמוד על מלוא היקפו של הנזק". האם יש לסטות מכלל זה, כאשר קיים בחוזה הביטוח סעיף המכפיף את הצדדים לקביעתו של המוסד לביטוח לאומי לגבי שיעור הנכות? בעניין רע"א 10237/06 סטרוגו נ' הראל חברה לביטוח (לא פורסם, 11.4.2007), שבו הועלתה שאלת פרשנותו של סעיף דומה, נדחתה בקשת הרשות לערער מן הטעם ששאלת פרשנותו הקונקרטית של חוזה אינה סוגיה כללית או עקרונית המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי"....
גם לגופו של עניין נראית בעיני פרשנותו של בית המשפט המחוזי. הסעיף הנדון מכפיף את שיעור הנכות לקביעת המוסד לביטוח לאומי, ולא את הזכאות לפיצוי. אף בהיעדר קביעה של המוסד לביטוח לאומי לגבי שיעור הנכות אין חוזה הביטוח שולל מן המבוטח את הזכות לקבל פיצויים בשיעור שיוכיח. כמובן שאם חפצים הצדדים להמתין לקביעת המוסד לביטוח לאומי, אין מניעה שיעשו כן – למשל באמצעות הסכמה על דחיית תקופת ההתיישנות (לפי סעיף 19 לחוק ההתיישנות)."
פסק הדין באתר הרשות השופטת.
