הוצאות מימון ואובדן רווחים בשל שריפה

ת"א 165-10-07

שלום גרוס בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ

בית המשפט: המחוזי מרכז

פסק הדין ניתן ביום: 25/1/2010

על ידי כבוד השופטת: מיכל נד"ב

עניינו של פסק הדין: האם המבוטח עמד בתנאי המיגון שנדרשו ממנו לפי הפוליסה והאם חברת הביטוח אמורה לשלם לו בנוסף לתגמולי הביטוח גם את הוצאות המימון ואובדן הרווחים בשל דחיית התביעה ובנוסף לכך לשאת בפיצויים עונשיים?

רקע: מדובר בתביעה בשל נזקי שריפה לנגריה של מבוטח בפוליסה לבית העסק  אשר נדחתה על ידי חברת הביטוח הואיל ולטענת החברה, המבוטח לא קיים את אמצעי המיגון לכיסוי אש, ובעיקר את הדרישה לפינוי שיירי נסורת מכל שטח סככת הנגרייה בתום כל יום עבודה והפר את דרישות הפוליסה בכל הנוגע לביצוע עבודות בחום. לטענת החברה, מקרה הביטוח היה נמנע לו היה המבוטח נוקט באמצעי הזהירות והמיגון אשר נדרשו לפי הפוליסה.

בית המשפט קיבל את התביעה בכל הקשור לנזק שנגרם לרכוש המבוטח אולם דחה את התביעה לתשלום בעבור הוצאות המימון, אובדן רווחים (הואיל ומדובר באובדן רווחים בשל השריפה ולא בשל הפרץ תנאי הפוליסה ע"י חברת הביטוח והמבוטח לא רכש ביטוח כנגד אובדן רווחים) כמו כן נדחתה התביעה לתשלום פיצויים עונשיים.

השופטת קבעה, כי המבוטח הוכיח שהשריפה פרצה עקב גץ שפגע בנסורת והביא להתלקחותו. וכי בניקוי הנגרייה עמד המבוטח בתנאי הפוליסה מאחר והבין כי הניקיון נועד למנוע חשיפה של נסורת גלויה לסיכוני אש וכי הנסורת שהייתה מתחת למסור לא הייתה חשופה להבנתו לסיכון ולכן הסתפק בקשר אליה בניקיון של פעם בשבוע שבועיים.

ציטוט ואזכור פסיקה:  

ע"א 732/72 דינרי נ' חתמי ללוידס לונדין אימץ בית המשפט את ההלכה מע"א 608/70 החברה הלאומית לביטוח ולאחריות בע"מ נ' לבן:

"כלל ראשון הוא בפרשנות מסמך כגון פוליסה לביטוח שיש לתת לו פירוש מתקבל על הלב ושווה לכל נפש ומתיישב בצרכי החיים היום יומיים. על-כן עלינו לתת להגבלה האמורה פירוש שאינו עלול להכשיל מבוטחים תמימים ועמו את הציבור הרחב ולעשות את הביטוח פלסתר...".

ע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש:

"יוצא מכל אלה, כי מוטלת על המבטח חובה להגדיר את החריגים לכיסוי הביטוחי, כדי שיוסק דבר היעדרו של כיסוי ביטוח בצורה המדויקת ביותר. מקום שהדבר נעשה בהגדרות כלליות וסתמיות, תועדף פרשנות תכליתית המקיימת את הכיסוי, מפרשנות השוללת אותו. אין די שהמבטח יצביע על-פירוש סביר של החריג, כדי שיוכר דבר קיומו, אלא עליו להראות כי התקיימות החריג לכיסוי הביטוחי היא פירוש סביר יחידי של סעיף הפטור (פרשת סולל בונה, עמ' 327). יש לבחון כל חוזה ביטוח לפי נסיבותיו, ולאמץ את האופציה הפרשנית, המלמדת על כוונת הצדדים, ואשר יש בה סבירות ואיזון (שם, עמ' 328).

ע"א 5175/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אסרף:

"בהתאם נקבע בפסיקתו של בית משפט זה, כי בעת פרשנותו של חוזה ביטוח יש להיעזר בכלל בדבר הפרשנות כנגד המנסח, ולפיו במקרה של ספק בדבר הפרשנות הראויה לחוזה הביטוח, יש להעדיף את הפרשנות המובילה לזכאות המבוטח (ראו ע"א 5775/02 נווה גן (א.כ.) בניה ופיתוח השקעות בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח (24.9.2003); ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מח(1) 221, 230-231 (1993)). עוד יש לפנות, במידת הצורך, לכלל בדבר ציפייתו הסבירה של המבוטח, אשר על פיו בהיעדר אומד דעת משותף לצדדים לחוזה הביטוח, יש לבחון את פרשנותו לפי ציפייתו הסבירה של המבוטח בדבר פרשנות החוזה (ראו רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת-חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 281 (1996))".

ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ - קובע כב' השופט ברק:

"אך לעתים קיימים כללי פרשנות מיוחדים - בעלי אופי משני המשחררים את השופט מהנטל של שימוש בשיקול-דעתו ומכוונים אותו אל 'התכלית הסופית'. בתחום דיני הביטוח מצוי כלל פרשני משני שכזה. כלל זה קובע כי במקום שהחיפוש אחר תכלית חוזה הביטוח - כפי שניתן ללמוד עליה מכוונתם של הצדדים, מלשון הפוליסה וממקורות חיצוניים - אינו מביא לתוצאה חד-משמעית, יש לבחור באותה תכלית המיטיבה עם המבוטח (ראה ד' מ' ששון, דיני ביטוח (שוקן, תשמ"ט) 20). מבין שתי תכליות אפשריות - המעוגנות במקורות שמהם למד הפרשן על תכליתו של חוזה הביטוח - יש לבחור באותה תכלית שתוצאתה פועלת למען המבוטח. ... אכן, 'כלל זה יפה, בדרך כלל, כאשר ניצבות לפני הפרשן שתי משמעויות סבירות במידה שווה פחות או יותר, שאז יש להעדיף אותה משמעות, שהיא נוחה יותר לצד שלא ניסח את המסמך'... (השופט ד' לוין בע"א 631/83 הנ"ל, בעמ' 572). רב-משמעות הניסוח - המאפשרת החלתו של הכלל הפרשני המשני - היא רב-משמעות הנשארת לאחר שהפרשן בחר באותה משמעות לשונית המגשימה את תכליתה של הפוליסה".

ת"א (חי') 270/00 סקאי קלאב בע"מ נ' סוכניות פלתורס ביטוח בע"מ - הבחין בין נזק תוצאתי הנובע מהפרת חוזה הביטוח לבין נזק של אובדן רווחים שהוא נזק תוצאתי שעשוי להיות לו כיסוי במסגרת הפוליסה. "יש להבחין בין כיסוי לנזק תוצאתי במסגרת הפוליסה, לבין נזק תוצאתי כתוצאה מהפרה של הפוליסה. לדוגמה: בעל מפעל רוכש פוליסה המכסה את המפעל מפני נזקי שריפה וגם כיסוי מיוחד עבור אבדן הכנסות לתקופה של שנה. בעל המפעל יוצא מנקודת הנחה, כי חברת הביטוח תשלם במועד את תגמולי הביטוח, אך מאחר שרכישת מכונות חדשות והרכבתן ושיפוץ המפעל בעקבות השריפה עלול להתארך כשנה, יש צורך בכיסוי עבור אבדן הכנסות"

ע"א 191/80 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ  נ' מלון דבורה בע"מ

פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.