ת"א 25822-05 מזרחי משה נ' פניקס הישראלי בע"מ - חברה בטוח ואח'
בית משפט: השלום בתל אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 25/4/2010
על ידי כב' השופטת: בלהה טולקובסקי
עניינו של פסק הדין: נהג עצר על מנת לרשום את פרטי הרכב שפגע ברכבו וכאשר עמד מחוץ לרכב נפגע על די נהג אחר. מדובר במעורבות של מספר חברות ביטוח: המבטחת של הנהג שנפגע, המבטחת של הרכב שפגע ברכב של הנפגע והמבטחת של הרכב שפגע בנהג שנפגע בעת רישום הפרטים. מי מחברות הביטוח אחראית לפיצוי הנהג שנפגע?
רקע: מדובר בתביעה חמישית מתוך חמש תביעות אשר הוגשו על ידי הנפגע כנגד שש חברות ביטוח בשל חמש תאונות דרכים בהן היה מעורב, לפי טענתו.
התביעה בגין התאונה הראשונה נדחתה לאחר שבית המשפט קבע, כי התובע לא עמד בנטל הראיה המוטל עליו להוכיח את גרסתו באשר לנסיבות ארוע התאונה בכלל והיותה תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים בפרט כך שדין התביעה בגין התאונה הראשונה.
לגבי התביעה השניה נקבע, כי חברת הביטוח אינה כופרת בחבות והמחלוקת התמקדה בשאלת גובה הנזק.
התביעה לגבי התאונה השלישית נדחתה לאחר שנקבע, כי גם לגביה בדומה לתאונה הראשונה התובע לא עמד בנטל הראיה המוטל עליו להוכיח את גרסתו באשר לנסיבות ארוע התאונה שית ועצם התרחשותה.
התאונה הרביעית בדומה לתאונה השניה בה חברת הביטוח לא כפרה בחבות התמקדה בשאלת גובה הנזק.
בית המשפט קבע, כי האחריות לפצות את הנפגע, בגין התאונה החמישית, מוטלת על שלוש חברות הביטוח אשר ביטחו את השימוש ברכבו של המבוטח (הפניקס, אבנר והדר).
מתוך פסק הדין:
" "שימוש ברכב מנועי", מוגדר בסעיף 1 לחוק הפיצויים כ"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלישי במסגרת עבודתו...".
המצאותו של אדם מחוץ לרכבו, הוכרה כשימוש ברכב, מקום בו נשמרת הזיקה לשימוש שנעשה ברכב לצרכי תחבורה, כפי שנפסק בעניין זה בע"א 554/89 מדינת ישראל נ' עיסא אלראהב, פ"ד מה (2) 338 (1991): "נוהג ברכב היורד לשוליים ויוצא מהרכב על מנת לבודקו, לתקנו וכיוצא בכך, חושף עצמו לסכנות האורבות בדרך כלל למי שמצוי בדרך או בקרבתה ובתוכו סכנת הפגיעה מרכב חולף, כל עוד המצאותו של הנהג מחוץ לרכב קשורה בטבורה לשימוש בו, ולמעשה מהווה אותו השימוש, כי אז הפגיעה בו תחשב כנגרמת עקב השימוש". הלכה זו עומדת בעינה גם לאחר תיקון מס' 8 לחוק הפיצויים, ראה לעניין זה; ע"א 1953/03 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' אדרי, פ"ד נח (1) 817, ע"א 3956/97 חברת הביטוח הלאומית בע"מ נ' סולימאן מחמוד פ"ד נו (6) 821 (2002), א. ריבלין תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית תש"ס עמ' 181-182).
נמצא כי נפגע עשוי להחשב כנהג או כמשתמש ברכב, מקום בו שהייתו מחוץ לרכב, קשורה בטבורה לשימוש שנעשה ברכב ולמתחם הסיכון שהשימוש ברכב יצר. ישום מבחן זה בענייננו מוביל למסקנה כי המצאותו של התובע מחוץ לרכבו, לצורך החלפת פרטים לאחר תאונה ובטרם המשך נסיעה, כאשר מנוע הרכב נותר מונע ואף נשמר מגע או למצער קירבה פיזית ממשית בין התובע לרכבו, קשורה קשר ישיר והדוק, לשימוש שהתובע עשה ברכבו ונופלת למתחם הסיכון הטמון בשימוש בו.
בעניין זה ראיתי להוסיף ולהפנות לפסק דינו של כב' הנשיא רקם, בת.א. (חיפה) 17070/07 דורית נחמן נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 22.4.09),שם נקבע בנסיבות דומות לענייננו כי פגיעה מרכב חולף, לאחר ירידה מהרכב לצורך החלפת פרטים בעקבות תאונה, מהווה שימוש ברכב, וכדבריו: "בענייננו מתקיים קשר סיבתי עובדתי בין התאונה לשימוש ברכב התובעת - המטרה שלשמה עמדה התובעת במקום בו נפגעה... היתה בעיקרה לשם בדיקת הנזקים שנגרמו לרכבה כתוצאה מפגיעת רכבה ברכב הפיאט, החלפת פרטים במידת הצורך... וחזרה מיידית לרכב לצורך המשך נסיעה". כן ראה, ת.א. (שלום ירושלים) 14597/04 פטל נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל (לא פורסם, 14.3.07), גם שם נפסק כי יש לראות בנהג שירד מרכבו לצורך החלפת פרטים, כמי שעשה שימוש לוואי הקשור בטבורו לשימוש ברכב ומשכך יש להטיל את האחריות לפגיעה שהתרחשה בהיותו מחוץ לרכב על מבטחת רכבו. כן ראה בעניין זה, פסה"ד שהובאו וצוטטו בסע' 66 לסיכומי התובע. "
"הנתבעות 1, 5 ו- 6, ביקשו להסתמך על פסק הדין בענין רע"א 9112/06 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 8.11.07), שם נקבע כי נהג שיצא מרכבו על מנת לבדוק שלומם של נפגעי תאונת דרכים ולאחר שעשה כן, חזר לרכבו, הכניס ראשו לרכב על מנת לשאול לשלום בנו ונפגע מרכב חולף, אינו בגדר "נהג" ויש לראותו כ"הולך רגל", אלא ששם נקבע כי " התאונה הביאה את הנסיעה לקיצה, הנפגע יצא מן הרכב, התרחק ממנו, ושב לקירבתו. שלב נסיעת ההמשך טרם החל. הנה כי כן, הנפגע לא נפגע במסגרת השימוש של נסיעה או במסגרת שימוש מרכב אחר". להבדיל מהנסיבות שנדונו באותו עניין, הרי בענייננו התובע יצא מרכבו על מנת להחליף פרטים עם נהג הטנדר, כאשר מנוע רכבו נותר מונע לצורך המשך הנסיעה. זאת ועוד, על פי עדותו של התובע, אשר לא נסתרה, בזמן שהייתו מחוץ לרכב, נשמרו קירבה ומגע פיזי של ממש בינו לבין הרכב כאשר הוא נשען על הרכב, לצורך החלפת הפרטים. בנסיבות אלה, ראיתי כאמור לקבוע כי בעת פגיעת היונדאי ברכב התובע, יש לראות בתובע שעמד מחוץ לרכב כמי שעשה שימוש ברכבו, כך שהאחריות לפצות את התובע, בגין נזקי תאונה זו, מוטלת על מבטחות השימוש ברכבו."
