ע"פ 22173-01-10 מדינת ישראל נגד רוני הינו
בית המשפט: המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
פסק הדין ניתן ביום: 6 במאי 2010
על ידי: י. גריל, סגן נשיא (אב"ד), א. טובי, ר. פוקס
עניינו של פסק הדין: מהו העונש הראוי על ניסיון להוציא כספים במרמה מחברת ביטוח? האם יש לקבל את ערעור המדינה על העונש שנגזר על ידי בית משפט השלום שנמנע מהרשעתו של הנאשם, והטיל עליו לבצע עבודות שירות לטובת הציבור בהיקף של 250 שעות או שיש להטיל עליו עונש מאסר על תנאי וקנס?
רקע: הנאשם (המשיב לערעור המדינה), נפגע ונחבל באצבעותיו כאשר נהג על אופנוע ללא רישיון. במטרה לקבל פיצוי מחברת הביטוח בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, פנה למחלקת התנועה שבמשטרת עכו, ומסר הודעה כוזבת על תאונת דרכים לפיה הוא נפגע מדלת של מכונית מיצובישי. בהמשך הגיש באמצעות עורך-דין מכתב דרישה לחברת הביטוח ובו דרש פיצוי בסכום של 92,000 ₪ בגין תאונת דרכים במכונית המיצובישי, בהסתמך על הודעתו במשטרה.
המשיב הוא אדם ללא הרשעות קודמות, שירת ביחידת "גדוד חרב" ובהתייחס לכתב האישום, ציין בפני שירות המבחן, כי הוא מקבל על עצמו את האחריות למעשי העבירה. לדבריו, מעורבותו בפלילים היתה על רקע חיפוש אחר ריגוש והכחיש שבבסיס שיקוליו עמד האלמנט הכלכלי, אם כי התקשה להסביר את המניעים שמאחורי מעורבותו במעשי העבירה.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור של המדינה לגבי קולת העונש.
מתוך פסק הדין:
"הלכה המנחה בסוגיה של הימנעות מהרשעה נקבעה בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ב(3) 337, בעמ' 342:
"הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל".
לענייננו: באשר לתנאי הראשון על פי הילכת כתב: יכול והשאלה עד כמה עלולה ההרשעה להקשות על המשיב בעבודתו בעתיד תהא נתונה בויכוח, ואולם, לכל הפחות באשר לתנאי השני הנדרש, דהיינו, סוג העבירה, ניתן לקבוע בוודאות שאין הוא מתקיים במקרה שבפנינו, וכוונתנו הן לעבירה של נהיגה באופנוע ללא רישיון, והן לעבירות של ניסיון לקבלת דבר במירמה, שבועת שקר ושיבוש מהלכי משפט, שהינן העבירות שביצע המשיב כאשר כבר היה בגיר.
נהיגה באופנוע, וברכב בכלל, ללא רישיון נהיגה, יש בה כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך.
העבירות של ניסיון לקבל במירמה פיצוי מחברת הביטוח, תוך כדי חתימה על תצהיר כוזב ומסירת הודעה כוזבת במשטרה, הן עבירות שיש בהן פגיעה של ממש באינטרס הציבורי. "
עודכן ביום 10/5/2010 שעה 12.10
