רע"א 7959/09
ראאד אטבישה נגד קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ועזבון המנוח אבו אלקיעאן עלי ז"ל
בית המשפט: העליון
ההחלטה ניתנה ביום: 12/5/2010
ע"י כבוד השופט: המשנה לנשיאה א' ריבלין
עניינה של ההחלטה: האם יש לקבל את ערעורו של הנפגע לפיו הוא זכאי לפיצוי מקרנית בשל פציעתו בתאונת דרכים כאשר ניסה להסתנן לישראל ונסע ברכב נהוג על ידי נהג שלא היה לו כיסוי ביטוחי להסעת נוסעים בשכר?
רקע: המערער הוא תושב שטחי הרשות הפלסטינאית אשר נפגע בתאונת דרכים כאשר הוסע ברכב ישראלי, לאחר שנכנס ברגל מהשטחים לתחום ישראל לצורך חיפוש עבודה. התאונה התרחשה כאשר הרכב ניסה להימלט מאנשי משמר הגבול שהורו לו לעצור.התביעה הוגשה נגד קרנית מאחר שלנהג שנהרג באותה תאונה (ועזבונו נתבע אף הוא) לא היה כיסוי ביטוחי להסעה בשכר.
בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור וחיזק את קביעתם של בית-משפט השלום ובית המשפט המחוזי לפיו נשללה זכותו של המערער לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בשל החריג הקבוע בסעיף 7(4) לחוק לפיו: "מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע" אינו זכאי לפיצוי לפי החוק. בית-משפט השלום קבע כי הרכב שבו ארעה התאונה שימש, ולחלופין סייע בידי המבקש לעבור עבירת הסתננות לישראל, שהיא עבירת פשע לפי החוק למניעת הסתננות.
מתוך פסק הדין:
"דין בקשת רשות הערעור להידחות. סעיף 7 לחוק הפיצויים נועד להרתיע מפני צורות מסוימות של התנהגות ולשלול את הזכאות לפיצויים ממי שנמצא בהתנהגותו אשם מסוג מסוים. סעיף 7(4) נועד לשלול פיצוי באותם מקרים שבהם, בנוסףלעצם השימוש ברכב ותוך שימוש ברכב כבמכשיר מסייע, נעברה עבירה בדרגת פשע. ודוק – העבירה צריכה להיות "חיצונית" לנהיגה עצמה (כמו במקרה דנן: עבירה על חוק ההסתננות), שכן הסעיף אינו מכוון למקרים בהם לא נעברה עבירה לבד מזו הקשורה לעצם הנהיגה (למשל: נהיגה ברשלנות פושעת). במקרה דנן נדון עניינו של המבקש באופן מקיף על-ידי שתי ערכאות. בהסתמך על התשתית העובדתית שנקבעה, ולאחר ניתוח משפטי יסודי של הוראות החוקים הרלבנטיים, נמצא כי המקרה בא בגדר סעיף 7(4) לחוק הפיצויים ומשכך נשללת מן המבקש זכאותו לפיצוי לפי החוק. הטעמים שמעלה המבקש היום אינם מצדיקים דיון בעניינו בגלגול שלישי, שכן לא מתעוררות במקרה דנן שאלות ציבוריות או משפטיות עקרוניות, החורגות מעניינו הישיר של המבקש."
פסק הדין באתר הרשות השופטת.
עודכן ביום 17/5/2010 שעה 10.00
