נפילה ממערבל בטון אינה תאונת דרכים

ת"א 8278-06-09 שוויקי נגד כלל חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט: המחוזי מרכז

פסק הדין ניתן ביום: 20/7/2010

על ידי כבוד השופטת: אסתר דודקביץ

עניינו של פסק הדין: האם הארוע שגרם לפציעתו של עובד שנפל במסגרת עבודתו ממשאבת בטון המותקנת על משאית, נחשב ל"תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים?

נסיבות האירוע: לפי גרסת העובד הוא נדרש לטפס על משאבת בטון המותקנת על המשאית כחלק מעבודתו. בסיום הפעולה, בשעת הירידה מן המשאית, הוא איבד את שיווי המשקל, החליק ונפל מהמשאית.

בית המשפט דחה את התביעה לאחר שנמצא, כי האירוע אינו נופל בגדר "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפלת"ד.

גם לאחר שנמצא, כי העובד לא הוכיח את גרסתו לנסיבות הארוע, דבר המאפשר לדחות את התביעה, בחנה השופטת האם קיימת לנפגע עילת תביעה על פי חוק הפלת"ד, גם בהנחה שהייתה מקבלת את טענת העובד, כי נפל בעת שירד מהמשאבה. והגיעה, כאמור, למסקנה שלילית. הואיל ועלייתו של הנפגע על המשאבה עובר לתאונה, לא הייתה למטרות תחבורה, ולא קיבלה את טענתו כי מדובר ב"טיפול דרך" מאחר והטיפול במשאבה לא היה בבחינת טיפול מפתיע או פתאומי ולא נועד לטפל בתקלה, על מנת לאפשר את המשך הנסיעה. מדובר היה בפעילות סטנדרטית שהנהגים נהגו לעשותה בכל עת שהיו עיתותיהם בידם. המשאית והמשאבה היו תקינות ולא נצרכה כל פעולה לשם תיקון תקלה כלשהי.

מתוך פסק הדין:

"נסיבות המקרה דנן דומות מאד לאלו שנדונו בפסק הדין בעניין רע"א 8548/96 פדידה יחיאל נגד סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד נא(3)825 (1997), שם דחה בית המשפט העליון את הגישה, לפיה כל ירידה מרכב מיועדת למטרת תחבורה במובן החוק. באותה פרשה החנה נהג משאית במפעל לייצור בלוקים את המשאית בחצר המפעל על מנת שייעשה בה תיקון מסוים וירד מהמשאית. זמן קצר לאחר מכן נזקק הנהג למצת סיגריות שהשאיר במשאית. על כן חזר הנהג למשאית כדי ליטול את המצת וכשירד מתא הנהג במדרגות המשאית, מעד ונפגע. בפסק הדין בעניין פדידה, קבע בית המשפט העליון (מפי כב' השופט אור) כי:

            "פעולה של עליה לרכב או ירידה ממנו היא אחד משימושי הלוואי התחבורתיים. כדי שפעולה זו תחשב לשימוש ברכב למטרות תחבורה, תנאי הוא שהיא תהיה קשורה בעשיית שימוש ברכב למטרות תחבורתיות. מכאן, שלא כל פגיעה בתאונה בעת עליה לרכב או ירידה ממנו, תחשב לתאונת דרכים. כדי לקבוע אם בתאונת דרכים עסקינן, נדרשת הקביעה לאלו מטרות היו העליה לרכב או הירידה ממנו..."

            בעניין פדידה נקבע כי העובדה שהמבקש נפל ממדרגות הרכב היא אקראית ואין בה לשנות מטיב הסיכון שהתממש, אשר לא היה סיכון תעבורתי. (וראו גם: ע"א 3024/94 יונאי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נא(5)208, 221 – 222 (1997); ע"א 7984/99 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' נסרה זאהי, פ"ד נז(5)733, 747 – 748 (2003))."

אזכור וציטוט פסיקה

רע"א 7460/07 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' טל אייזנברג

ע"א 7481/00 פטאפטה נ' אבו עאבד, שם קבע כב' השופט ריבלין כי "ישנן דרכי שימוש שאינן באות מעצם טיבן למטרה של תחבורה דווקא – דוגמת כניסה לרכב או ירידה ממנו".

רוצה לומר: השימוש הנפוץ ברכב, הנמצא במתחם הסיכון התעבורתי, הוא הנסיעה בו.  אולם, בה בעת נמצאים במתחם הסיכון התעבורתי גם שימושי לוואי ברכב. שימושי לוואי מובהקים ברכב הם כניסה אליו או ירידה ממנו (ת"א (י-ם) 8019/95 עאסי ח'אלד טלאל מוחמד נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 9.12.97). יש הגורסים, כי לעתים יציאה מן הרכב מהווה עדיין שימוש עיקרי בו- ולא רק שימוש לוואי. מנגד כך, יכולה כניסה ויציאה מהרכב להיות מנותקת מכל שימוש בו, בהיותו חפץ נייח בלבד (ע"א (מח' י-ם) 4318/03 שלמה טויזר נ' עילית חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 8.12.03)).

כך או כך, עלינו לבחון האם ירידתו של התובע מהמשאית בנסיבות שתיארנו ובהנחה כי אכן נפל התובע בעת ירידתו מהמשאית, עדיין מהווה שימוש "למטרות תחבורה"? זו השאלה על פיה יקום או יפול דבר.

ע"א 4469/95 חדר יונס דראושה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 475, 481 (1996) קבע בית המשפט העליון כי "הטיפול הוא 'טיפול דרך' אם הוא נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי, והוא נעשה אגב הנסיעה או  לצורך המשכה המיידית... בענייננו, ה'טיפול' נעשה בחצרים של מקום העבודה, והוא נועד לאפשר את השימוש בטרקטור לייעודו הלא תעבורתי. אין הוא בגדר 'טיפול דרך'...".

 אגד בע"מ נ' יעקב ינטל (לא פורסם, 29.10.07) קבע כב' המשנה לנשיאה א. ריבלין, כי "יתכן כי יש לייחד את המונח 'טיפול דרך' בעיקר לתיקוני פתע או לטיפולים בלתי צפויים שנתעורר הצורך בהם במהלך הנסיעה ולשם המשכתה". על אמרת אגב זו חזר כב' המשנה לנשיאה בעניין רע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 4.2.09) והבהיר, כי "הכנסת טיפולי הדרך לגדרי 'שימוש ברכב מנועי', נועדה לענות על התחושה כי פעמים במפתיע, מתרחשות תקלות המחייבות את הנהג לתקן אותן במהלך הנסיעה כדי לאפשר את המשכתה". ראו גם רע"א 10875/08 אורן שרון נ' דניאל קארו (לא פורסם, 19.4.10)